בוטאן
ערך זה עוסק בפחמימן. אם התכוונתם לממלכה באסיה, ראו בהוטן.
|
בוטאן |
|||
|---|---|---|---|
 |
|||
 |
|||
|
כללי |
|||
| נוסחה כימית | C4H10 | ||
| שמות אחרים | בוטיל הידריד; מתיל לטיל מתאן | ||
| מסה מולרית | 58.14g/mol | ||
| מראה | גז חסר צבע | ||
| מספר CAS | [106-97-6] | ||
|
פיזי |
|||
| נקודת התכה | 138.3- C° | ||
| נקודת רתיחה | 0.5- C° | ||
| צפיפות | 2.48 g/ליטר | ||
| מסיסות | 61 מ"ג לליטר | ||
בוטאן (באנגלית: Butane) הוא אחד הפחמימנים הפשוטים ממשפחת האלקאנים. נוסחתו הכימית היא C4H10 או באופן מורחב: CH3CH2CH2CH3 או, בצורתו האחרת (איזובוטאן, CH(CH3)3). מולקולת הבוטאן בנויה משרשרת בלתי מסועפת של ארבעה אטומי פחמן שאליהם קשורים עשרה אטומי מימן. זהו גז דליק, אשר ניתן לנזל אותו בקלות ומשמש בעיקר לחימום ולבישול. שריפת בוטאן בנוכחות מספקת של חמצן יוצרת פחמן דו-חמצני ומים (שרפה מלאה), בעוד ששריפה בחוסר חמצן יוצרת פיח (פחמן) ופחמן חד-חמצני (שרפה חלקית). מכיוון שהגז חסר צבע וריח, נהוג להוסיף למיכלי הגז המיועדים לשימוש ביתי תרכובת גופרית בעלת ריח אופייני, לשם זיהוי דליפות ומניעת תאונות. בין שימושיו הנוספים הוא נמצא במצתים לסיגריות ובמיכלי ניקוי בלחץ המיועדים לניקוי מוצרי אלקטרוניקה. גז זה מגיע לצרכנים במצב נוזלי במיכלי הגז בגלל הלחץ הרב בתוך המיכל. כשהבוטאן הנוזלי משתחרר מן המיכל הוא הופך מיד לגז.
- המבנים של שני האיזומרים של בוטאן
-
n-Butane
