בורגונדים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הבורגונדים היו שבט גרמאני שהיגר מאזור סקנדינביה לאי בורנהולם, ממנו נשאב שמו (Burgundarholmr משמעו אי הבורגונדים), ומשם לאירופה. הבורגונדים כוננו במאה החמישית ממלכה בשטח צרפת של היום, ואחר-כך נטמעו בפרנקים ונעלמו.

האזכור הרומי הראשון לבורגונדים נמצא אצל טקיטוס, שאינו מציין את מוצאם המקורי. לפי היסטוריון הגותים מן המאה השישית, יורדנס, הגותים הוכו בקרב על ידי פסטידה, מלך הגפידים (gepidae) וכמעט והושמדו.[1] הגותים היגרו מערבה במאה הרביעית והתיישבו בעמק הריין (תקופת "נדידת העמים"). ככל הנראה, נוצרו בתקופה זו קשרים קרובים בינם לבין ההונים, כפי שניתן ללמוד מהמצאות גולגולות מארכות של נקבות בקברים בורגונדיים. הארכת הגולגולת באמצעות כפיתת גולגולות ילדות היה מנהג הוני וגולגולות דומות אינן מצויות בקברי שבטים גרמאנים אחרים.

ככל הנראה, במהלך המאה הרביעית המירו דתם לנצרות האריאנית, מה שיצר חומה של חשד בינם לבין האימפריה הרומית, שקיבלה את הגרסה הקתולית של הנצרות. מעט מאוחר יותר, לקראת סוף המאה הרביעית, הפכו הבורגונדים ל"פואדרטי" רומיים, תושבים המסייעים לאימפריה הרומית בחיילים, בתמורה לזכות ישיבה על קרקע ותמורות אחרות. למרות שבועת האמונים לרומי כפואדרטי, לא הפגינו הבורגונדים נאמנות לאימפריה ונהגו לפשוט בקביעות על חלקים במזרח גאליה.

בשנת 412 הכתירו המלך הבורגונדי גונדהאר ומלך האלאנים גואר את יובינוס כקיסר-בובה מטעמם. הפעולה התבססה ככל הנראה על לקחי מרידת קונסטנטין, ששלט בגאליה כטיראן עצמאי מרומא בין השנים 406 ו-411. יובינוס הודח במהרה, אך הבורגונדים קבעו לעצמם ממלכה בגדה השמאלית (הרומית) של הריין, משם יצאו לפשיטות בלתי פוסקות על הפרובינקיה גאליה בלגיקה הרומית. פשיטות אלו באו אל קיצן כאשר הגנרל הרומי פלביוס אאטיוס זימן שכירי חרב הונים בשנת 436 והחריב את ממלכת הבורגונדים. גונדהאר נהרג בקרב ועמו, כך הדיווחים, רוב הבורגונדים.[2]

אחרי התבוסה במאבק מול רומי, קבע אאטיוס את מושב הבורגונדים, בראשות מלכם החדש גונדריק ליד "לוגדוננסיס" (היום, ליון) שהפכה לבירה הרשמית של ממלכת הבורגונדים בשנת 461. מלכי שושלת גונדהאר שלטו בממלכה עד שחרבה עם הכיבוש הפרנקי בשנת 534.

כפואדרטי של רומא לחמו הבורגונדים עם אאטיוס בקרב שאלון[3] בשנת 451 בו נצחו רומא והשבטים הגרמניים את אטילה ההוני, אך ברית זו לא האריכה ימים מעבר לזמן שנדרש כדי להסיר את הסכנה ההונית המידית.

הבורגונדים המשיכו לשלוט בחבלי דרום-מזרח גליה (צפון איטליה, מזרח שווייץ ודרום-מזרח צרפת של היום) גם אחרי נפילת האימפריה הרומית בשנת 476. בשנת 493 נישא כלוביס מלך הפרנקים לנסיכה הבורגונדית קלותילדה, בתו של המלך כילפריך השני מבורגונדי, כחלק מהברית בין העמים נגד הויזיגותים בראשית המאה השישית. מאוחר יותר הכניע כלוביס גם את הבורגונדים והפך אותם לחלק מהממלכה המרובינגית והבורגונדים נטמעו ונעלמו בין הפרנקים.

המורשת העיקרית של הבורגונדים להיסטוריה הייתה אסופת החוקים "לקס גונדובדה," אחת מאסופות החוקים הראשונות, שנכתבה על ידי המלך גונדובאד. זה היה אחד הניסיונות הראשונים של השבטים הגרמאנים לכונן מערכת חוקית שתחליף באופן כלשהו את מערכת החוקים הרומית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מקורם ומעשיהם של הגותים, סימן 97
  2. ^ חורבן ממלכת הבורגונדים ובמיוחד בירתם ורמיזה (וורמס), בשנת 437 שולב מאוחר יותר באפוס הנרחב שירת הניבלונגים, וביצירות שהושפעו ממנו כמו האופרה "טבעת הניבלונגים" של וגנר. המלך גונדהאר (גונתר) והמלכה ברונהילדה באופרה מחזיקים בחצר בוורמיזה, וזיגפריד בא לחזר שם אחרי קרימהילדה ואילו "אטלי" בסיפור מבוסס על אטילה ההוני.
  3. ^ מקורם ומעשיהם של הגותים, סימן 191