בית הסוהר לוול
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | בית סוהר |
| מיקום | לוול |
| מדינה | פלורידה |
| מפעיל |
Florida Department of Corrections  |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1956 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1956 |
| קואורדינטות | 29°18′49″N 82°12′05″W / 29.3136°N 82.2014°W |
|
(למפת פלורידה רגילה) | |
  | |
בית הסוהר לוול (באנגלית: Lowell Correctional Institution; מילולית: המוסד התיקוני לוול) הוא מוסד כליאה לנשים, השוכן במחוז מריון שבפלורידה.[1] כחלק משירות בתי הסוהר בפלורידה, בית הסוהר משמש כמקום הכליאה המרכזי במדינה עבור נשים. נכון ל-2021 כלואות בו כ-3,000 אסירות, דבר ההופך אותו לכלא הנשים הגדול ביותר בארצות הברית.[2]
בית הכלא הוקם באפריל 1965 תחת השם "בית הסוהר פלורידה", והיה הכלא הראשון בפלורידה ששיכן נשים. הוא מאכלס אסירות הכלואות תחת רמת ביטחון נמוכה, בינונית וגבוהה, וכן אסירות הדורשות משמורת צמודה. בראשיתו היה לוול הכלא היחיד במדינה ששיכן רק אסירות בין כותליו.
ב-1999 קיבל הכלא את השם "בית הסוהר לוול - אגף הנשים", ובשנת 2000 הוא קיבל את שמו הנוכחי "בית הסוהר לוול". לבית הסוהר ישנה קיבולת מקסימלית של 1,456 אסירות, החל מגילאי נוער (14–18) ועד גילאי בגרות (18+). למכלול בית הכלא מצורף אגף נוסף המסוגל להכיל עוד כ-1,500 אסירות, יחד עם 150 מקומות מיוחדים עבור אסירות הנמצאות בתקופת אבחנה ותצפית, בידוד עונשי, בידוד רפואי, וכאלו הממתינות לעונש מוות.[3] בית הכלא ספג ביקורת רבה לאחר שקושר להתעללות באסירים, לתנאים לא אנושיים, ולמעט מאוד התערבות מצד מדינת פלורידה בכל הנוגע לתנאיו הקשים.
מתקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבית הסוהר לוול כלואות אסירות תחת כל רמות הביטחון (נמוכה, בינונית ומרבית) וכן אסירות בגילאי הנוער. בין האגפים הנוספים הנמצאים תחת פיקוחו הישיר של בית הכלא, ישנו מרכז לקבלת אסירות ואבחנתן. כמו כן כלואות בו אסירות אשר נידונו למוות. סדנאות העבודה של בית הכלא מאפשרות לאסירות שדרגת הביטחון שלהן מאפשרת זאת לעבוד מחוץ לכותלי בית הכלא, ואף בקרב הקהילה.
במוסד קיימת מעין פנימייה צבאית הנקראת "המוסד לתיקון לוול על שם ג'ונס", או "התוכנית האלטרנטיבית הצבאית לתיקון ושיקום עבור עברייניות צעירות". מוסד זה הוקם בשנת 2011 יחד עם עוד מספר מוסדות ברחבי מדינת פלורידה. התוכנית הועברה לבית הסוהר לוול כדי להמשיך להציע את סדנאות השיקום שלה עבור אסירות שעומדות בתנאים המתאימים, וכיום מציעה פתרונות של תיקון וחזרה לחברה עבור אסירות בגילאים 14 עד 21.
"מחנה היערנות לוי", מחנה עבודה לאסירות הממוקם בברונסון, במרחק של כ-48 קילומטרים מלוול, היה כפוף לבית הסוהר לוול עד לסגירתו ב-2012 משיקולים תקציביים. המחנה סיפק כוח עבודה עבור מחלקת היערנות של פלורידה בשנות פעולתו.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפני פתיחתו של בית הכלא לנשים, אסירות בפלורידה היו נשלחות ל"בית הכלא של פלורידה" ברייפורד, ביחידות סגורות הנפרדות מהאסירים הגברים. המגורים היו צפופים, מלאים עד אפס מקום, ולעיתים קרובות היה צורך להשתמש במיטות כפולות. האסירות עבדו במתחמים נפרדים של בית הכלא בעת היציאה לסדנאות העבודה ולחוות. מתקנים עבור הפרדה בין אסירות לבנות לשחורות נבנו גם הם. אסירות שחורות שוכנו ברייפורד, בעוד שאסירות לבנות שוכנו בבית הספר התעשייתי עבור נשים באוסקלה, שם נבנה לימים בית הסוהר לוול. בית הספר התעשייתי פיקח, בממוצע, על כבין 80 ל-100 נערות עברייניות.
באפריל 1956 נפתח בלוול הכלא הראשון שיועד כולו לנשים, בשם "המוסד לתיקון ושיקום של פלורידה"; כל הנשים ב"בית הכלא של פלורידה" שברייפורד הועברו לשם באופן מיידי. באותה עת אכלס הכלא גם את כל הנשים אשר נידונו למוות במדינת פלורידה.[1]
בית הספר פורסט הילס לילדות צעירות (באנגלית: Forest Hill's School For Girls), שקודם לכן היה שייך למחלקת הבריאות והשיקום של מדינת פלורידה, הועבר לאחריותה של מחלקת בתי הסוהר.[1] מחנה היערנות לוי צורף גם הוא ב-1995 במטרה לספק תעסוקה לאסירות.
בשלב מסוים החל בית הסוהר ברווארד לקבל אסירות אשר נידונו למוות.[4] עם צירוף האגפים הנספחים ללוול ב-2002, הועברו אליו כל האסירות בתהליך שהסתיים בפברואר 2003.[5]
ב-2009 החלה תוכנית שיפוצים נרחבת ברחבי בית הכלא. עם השלמת השלב הראשון במהלך הקיץ הוקמו שני אגפי מגורים המכילים כל אחד כ-180 תאים. עם פתיחת שני אגפים אלו, נסגרו מספר מתחמי מגורים ישנים. בתקופת הסתיו החל השלב השני של התוכנית, ואסירות מבוגרות הועברו למגורים בעלי מיזוג אוויר, וכמו כן נסגרו המגורים העיקריים עבור אסירות נכות או כאלו המרותקות לכיסא גלגלים, ובמקומם נבנה מתקן עבור המערכת הקולינארית של בית הכלא. דבר נוסף ששונה באותה שנה הוא מקום השיכון של אסירות הרות, אשר הועברו לשיכון ארוך טווח במגורים בעלי מיזוג אוויר ותנאים רפואיים מתאימים.
ב-2010 צורף לבית הכלא אגף מגורים נוסף המכיל כ-240 תאים מאובטחים. מגורים אלו נועדו לשכן אסירות אשר הוגדרו כסיכון על ידי שירות בתי הסוהר ועליהן לישון בתאים מסורגים ולא במגורים המשותפים.
ב-2012, המרכז לקבלת ואבחנת אסירות תוכנן להיפתח. מתקן "עצמאי" זה לקח את אחריות הקבלה וההתאקלמות של האסירות מהאגפים השונים של הכלא. כמו כן נפתח מרכז חירום עבור אסירות הזקוקות לעזרה נפשית מיידית.
התפרצות שחפת[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביולי 2005, 3,100 אסירות ו-800 אנשי צוות נבדקו במתחם בית הכלא עבור מחלת השחפת. בכירים בהנהלת בית הכלא אישרו כי אותרו שבעה מקרים חיוביים אך שלא היו מקרי מוות. עדיין לא ידוע כיצד החלה ההתפשטות.[6]
אסירות בולטות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דליה דיפוליטו - נכלאה בבית הכלא ל-16 שנים בגין שידול לרצח מדרגה ראשונה של בעלה, מייקל דיפוליטו.
- שילה לאבאר - כלואה בבית הכלא למאסר עולם ללא אפשרות לשחרור מוקדם בגין רצח שני גברים באפינג, ניו המפשייר.
- אמיליה קאר - כלואה בבית הכלא למאסר עולם ללא אפשרות לשחרור מוקדם על רצח הת'ר סטרונג.
- רייצ'ל וייד - כלואה בבית הכלא ל-27 שנים על רצח שרה לודרמן.
- קורטני שולהוף - כלואה בבית הכלא ל-40 שנים על רצח אביה.
- ג'ניפר פיצ'ר - מורה לשעבר בבית ספר תיכון. כלואה בבית הכלא ל-22 שנה על תקיפת מינית של שלושה מתלמידיה.
- ג'ניפר מי - ידועה לציבור בשל "מחלת השיהוקים" שלה, כלואה בבית הכלא למאסר עולם ללא אפשרות לשחרור מוקדם.
- טיפאני קול - נידונה למוות לאחר שנמצאה אשמה בחטיפה וברצח של בעל ואישה בסנט ניקולס. שותפה לפשע, אדם בשם מייקל ג'קסון, נמצא גם הוא אשם ונידון למוות.
- מרי דין ארינגטון - נמצאה אשמה ברצח ויוויאן ריטר והאישה השנייה שהושמה ברשימת הנמלטים של הFBI. נידונה לעונש מוות.[7]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 "Lowell Correctional Institution" (Archive). Florida Department of Corrections. Retrieved on December 13, 2015. "11120 NW Gainesville Rd. Ocala, Florida 34482-1479"
- ^ "Bartered sex, corruption and cover-ups behind bars in nation’s largest women’s prison" Miami Herald. December 13, 2015. Retrieved on January 26, 2016.
- ^ Miami Herald staff. "Department of Corrections criticizes Miami Herald series on Lowell " (Archive). Miami Herald. December 10, 2015. Retrieved on December 13, 2015.
- ^ "Death Row Fact Sheet" Florida Department of Corrections. February 3, 2001. Retrieved on August 31, 2010.
- ^ "Broward Correctional Institution" Archived 2012-04-14 at the Wayback Machine." Florida Department of Corrections. Retrieved on August 31, 2010.
- ^ "Seven at women's prison test positive for tuberculosis", Ocala Starbanner, Catherine Dolinski, July 14, 2005.
- ^ Erica Rodriguez, Orlando Sentinel, Notorious Leesburg murderess Marie Arrington dead at 80, OrlandoSentinel.com (באנגלית אמריקאית)