קי וסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קי וסט
Key West
Keywestseal.jpg Flag of Key West, Florida.svg
Key west 2001.JPGמבט מהאוויר על העיר
מדינה / טריטוריה Flag of the United States.svg  ארצות הברית
מדינה Flag of Florida.svg  פלורידה
ראש העיר מורגן מקפרסון
שטח 19.2 קמ"ר
גובה 1 מטרים
תאריך ייסוד 1828
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ צפיפות

25,478‏  (נכון ל-2000)
1,654.5 נפש לקמ"ר (נכון ל-2000)
קואורדינטות 24°33′33″N 81°47′3″W
אזור זמן UTC -5
http://www.keywestcity.com

קי וסט (Key West) היא עיר הבירה של מחוז מונרו בפלורידה שבארצות הברית. העיר נמצאת על אי בעל אותו שם - אחד מאיי הקיז, והיא העיר הדרומית ביותר בארצות הברית. בעיר מתגוררים 25,478 תושבים (2000), אותו מספר תושבים כמו ב-1920. העיר נודעת באוכלוסייה ההומוסקסואלית הגדולה שבה, והיא מהווה יעד לתיירות הומוסקסואלית.

כלכלת העיר מתבססת על התיירות. סיסמת העיר, "משפחה אנושית אחת" ("One Human Family"), באה לסמל את הסובלנות של תושבי העיר, שהחופש האישי חשוב להם. העיר היא עיר הבירה של רפובליקת קונץ' (רפובליקת הקונכייה) אשר הכריזה על עצמאותה מארצות הברית בשנת 1982.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני גילוי יבשת אמריקה על ידי כריסטופר קולומבוס התגוררו באי אנשי השבט האינדיאני קלוסה. האירופאי הראשון שהגיע אל פלורידה היה פונסה דה לאון הספרדי. בעקבות הגילוי הספרדי הוקם באי כפר דייגים קטן.

הספרדים כינו את האי בשם "קאיו וֶ‏‏סוֹ‏" (Cayo Hueso) שמשמעו "אי העצם", משום שמצאו בו עצמות אדם רבות, כנראה שריד לשדה קרב או אתר קבורה אינדיאני קדום. השם האנגלי של האי הוא שיבוש של השם הספרדי.

בשנת 1763, כאשר הבריטים השתלטו על פלורידה, הועברו התושבים הספרדים להוואנה. כאשר פלורידה חזרה לשלטון ספרד, 20 שנה לאחר הכיבוש, לא הייתה התיישבות נוספת באי. ב-1815 החכיר מושל הוואנה הספרדי את האי לחואן פאבלו סאלאס מסנט אוגוסטין שבפלורידה. לאחר שפלורידה הועברה לארצות הברית, מכר סאלאס את האי לאיש עסקים אמריקאי בשם ג'ון סימונטון בשנת 1821 עבור 2,000 דולר. סימונטון חילק את האי לחלקות ומכר אותן למתיישבים, אולם הריבונות על האי לא הייתה בידי ארצות הברית. בשנת 1823 כבשו את האי כוחות צבא של ארצות הברית בעקבות לחץ של סימונטון על הקונגרס של ארצות הברית.

בתקופת מלחמת האזרחים של ארצות הברית, נשאר קי וסט בשליטת הכוחות הפדרליים בשל בסיס הצי שהיה בו, אף שפלורידה הצטרפה למדינות הקונפדרציה.

בשנת 1912 חובר האי ליבשת באמצעות גשרי רכבת, אולם אלה נהרסו בהוריקן בשנת 1935. ב-1938 נבנה כביש המחבר את האי ליבשת.

ב-23 באפריל 1982 הכריז האי קי וסט על עצמאות מארצות הברית ועל הקמת רפובליקת קונץ' בשל "מצור" שהטיל משמר החופים על האי, ועל האי כעל שטח כבוש על ידי צבא ארצות הברית.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנקודה הגבוהה ביותר בעיר הינה בגובה 5 מטרים מעל פני הים. אורכו של האי קי וסט הוא 6 ק"מ ורוחבו 3 ק"מ.

שטחה של העיר 19.2 קמ"ר, מתוכם 15.4 קמ"ר הם יבשה ו- 3.8 קמ"ר הם מים (19.73%).

תקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת הכבלים הלוויין מאפשר לתושבי העיר לצפות בערוצי העיר מיאמי. באי קי וסט פועלות 11 תחנות רדיו המשדרות בשיטת FM ו-2 תחנות בשיטת AM.

באי יוצאים לאור שני עיתונים הפלורידה קיז קינוטר והקי וסט סיטיזן, וכן עיתון מקומי של בסיסי חיל האוויר באי - ה"סאות'רנמוסט פלייר".

אתרים בעלי חשיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקי וסט מוזיאונים ואתרי תיירות רבים, אולם אתר התיירות העיקרי של העיר, הוא רחוב דובל והברים הרבים המצויים בו ופסטיבל השקיעה הנערך מידי ערב בכיכר מאלורי. אתרים היסטוריים ומוזיאונים אחרים הם הבית הלבן הקטן של טרומן שנמצא במתחם טרומן, בית ארנסט המינגוויי, מצודת זכארי טיילור, המוזיאון הימי מל פישר, מוזיאון המגדלור ומגורי שומר המגדלור של קי ווסט, ומוזיאון נפש שודד הים.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוכלוסייה היסטורית בקי וסט:

  • 1840....688
  • 1850....2,367
  • 1860....2,832
  • 1870....5,016
  • 1880....9,890
  • 1890....18,080
  • 1900....17,114
  • 1910....19,945
  • 1920....18,749
  • 1930....12,831
  • 1940....12,927
  • 1950....26,433
  • 1960....33,956
  • 1970....29,312
  • 1980....24,292
  • 1990....24,832
  • 2000....25,478
  • 2006....23,262

במהלך המחצית השנייה של המאה ה-20 ירד באופן משמעותי מספר המשפחות בעיר מ- 13,340 משפחות בשנת 1960 (42.1% מהתושבים), ל- 5,463 משפחות עם ילדים בשנת 2000 (19.9% מהתושבים)[1].

שפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המפקד שנערך בשנת 2000, 76.66% מתושבי העיר הצהירו שאנגלית היא שפתם הראשונה, 17.32% הצהירו על הספרדית כשפתם הראשונה, 1.06% על האיטלקית, 1.02% על צרפתית ו-0.94% על הגרמנית[2]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציון הנקודה הדרומית ביותר, הנגישה לאזרחים, בארצות הברית היבשתית