בית מדרש עליון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בית מדרש עליון הוא ישיבה במונסי שבניו יורק, ולה ישיבה-בת בבני ברק.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה הוקמה על ידי הרב שרגא פייבל מנדלוביץ' ראש ישיבת תורה ודעת, ששילבה לימודי חול ותלמידיה היו מודרניים. הרב מנדלוביץ' שאף להקים ישיבה בסגנון מחמיר יותר, ולכן פתח את ישיבת בית מדרש עליון. הוא שאף לשלב בישיבה את הלמדנות הליטאית יחד עם החמימות החסידית ולשם כך הוא הביא את ראשי ישיבת תורה ודעת, הרב ראובן גרוזובסקי הליטאי והרב גדליה שור החסיד. בהמשך מונה כראש ישיבה הרב דן אונגרישר, חתנו של הרב גרוזובסקי. משגיח הישיבה היה הרב ישראל חיים קפלן חתנו של הרב ירוחם ליבוביץ.

הישיבה נפתחה במונסי, כדי להתרחק מהעיר הגדולה. בהמשך השנים החלו להתגורר סביב הישיבה בוגרים שלה, והם היוו את תשתית הקהילה החרדית במונסי.

הישיבה הקימה את הכולל הראשון בארצות הברית. בראשו עמד הרב שמחה שוסטל.

שיא פעילותה היה בין השנים 1950-1960. בשנת 1970 נסגרה, וכעבור מספר שנים נפתחה מחדש על ידי הרב דן אונגרישר. לאחר פטירתו מונה הרב ישראל מרדכי פאלק סוויאטיצקי לראש הישיבה.

בוגרים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשנ"ח הקים הרב אונגרישר סניף של ישיבת בית מדרש עליון בבני ברק, בראשה העמיד את בנו, הרב ירחמיאל אונגרישר. המשגיחים בישיבה הם הרב שמשון אונגרישר והרב שולמן. בין הר"מים: הרב אברהם יצחק ליפקוביץ', בנו של הרב מיכל יהודה ליפקוביץ' והרב יואל מקלב, נכדו של הרב מיכל יהודה ליפקוביץ ואחיו של חבר-הכנסת אורי מקלב.

ישיבת שכר שכיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פטירתו של הרב יששכר מאיר נזנחה ישיבת הנגב. באדר תשע"ב, לאחר שנעשו מספר ניסיונות להחיותה, אומצה הישיבה על ידי ישיבת בית מדרש עליון וכונתה "ישיבת שכר שכיר" על שם ספרו של הרב מאיר. לראש הישיבה מונה הרב צבי יהודה גרשונוביץ. ולצדו מונה הרב אריה לוי[דרושה הבהרה]. הר"מים הם הרב ישראל חיים ינקלביץ והרב מרדכי פלאי. הישיבה מונה כ-120 בחורים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]