כולל אברכים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
כולל אברכים 'ברית יצחק' במוסקבה

כולל הוא מוסד לימודים ישיבתי לתלמידים נשואים (הקרויים אברכים) הממשיכים ללמוד אחרי הנישואין. בעבר שימש המונח "כולל" לציין קרנות מהם קיבלו יהודי ארץ ישראל את כספי החלוקה מיהודי חוץ לארץ. מכיוון שברוב המקרים האברכים מקבלים מלגה חודשית קבועה בזמן לימודיהם כדי שיוכלו לקיים את משפחתם, הושאל המושג כולל לציון מוסדות לימוד לנשואים.

מטרת הכולל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי השקפה אחת, הלימודים בכולל נועדו לבניית תלמידי חכמים ושאר נושאי משרות בקודש. על פי השקפה זאת, על הלימודים בכולל להיות תכליתיים, למשל לימודי הלכה לרבנות או דיינות, או מוגבלים למספר שנים מסוים הנדרש על מנת להגיע לרמה הנדרשת בלימודים.

בישיבת וולוז'ין, לדוגמה, פעל כולל שיועד רק לכאלו שלמדו לקראת הוראה. בהשקפה זאת תומכים רבני הציונות הדתית, הרב עובדיה יוסף ורבנים רבים אחרים.

לפי השקפה אחרת, לימוד התורה הוא ערך בפני עצמו, ועל האדם ללמוד תורה כל עוד הוא מסוגל לכך, גם אם אין לו יעד מוגדר. אחד התומכים העיקריים בהשקפה זאת היה החזון איש, והיא מקובלת על חלק נכבד מהציבור החרדי.

התפתחות הכולל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכולל בכלל, ובמיוחד חברת הלומדים בכולל לפי ההשקפה השנייה, לא הייתה קיימת בימים עברו, והיא התפתחה במאות השנים האחרונות, כפי שמציין הסטייפלר בספרו "חיי עולם".

בימים עברו, אברכים נשואים שרצו להמשיך ללמוד לאחר נישואיהם היו צריכים למצוא תורם עשיר אשר יממן אותם. אחת הדרכים המקובלות לעשות זאת היה להתחתן עם בת של אדם אמיד אשר מעוניין שחתנו ילמד תורה.

עם התפתחות מושג הכולל, ניתן ליותר אנשים להשקיע בלימודיהם לאחר נישואיהם. ישנם הרואים את הסיבה להתפתחות הכוללים בהתפתחות הכלכלית של העולם אשר מאפשרת ליותר אנשים להמשיך ללמוד במשך יותר שנים.

אחרים רואים את התפתחות הכוללים כתגובת נגד מסתגרת לחילון שעבר על העולם היהודי.

מגוון כוללים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב הכוללים הם מוסדות קטנים עם כמה עשרות תלמידים ולעתים גם פחות מכך. בסביבות שנת 2005 קבע משרד האוצר שלא ייתן הקצבה לכוללים שיש בהם פחות מ 25 תלמידים והדבר גרם להתאחדות של כוללים קטנים.

כל כולל קובע לעצמו את אופיו בהתאם לעומד בראשו (ראש הכולל) ולתלמידים הלומדים בו. רבים מהכוללים מסונפים לישיבה מסוימת וקולטים בעיקר בוגרים של הישיבה. ישנם כוללים המתמקדים בהלכה, בדיינות, בבקיאות, וכמעט לכל סוג ואופן לימוד ישיבתי. חלק מהכוללים מתאפיינים בזרם אשר אליו הם משתייכים, חסידות מסוימת, עדה מסוימת, קבוצות מסוימות (חוזרים בתשובה), השקפה מסוימת (ציונים, חרדיים). חלק מהכוללים מתאפיינים בראש ובראשונה במקומם. למשל, ישנם כוללים המוקמים בהתנחלויות על מנת לחזק את ההתנחלות, כוללים היושבים ליד קברי צדיקים, וכוללים המוקמים בערים על מנת לחזק בהם את היהדות. ישנם גרעינית תורניים המפעילים כולל.

נכון ל2005 הכוללים מקבלים ממדינת ישראל כ-700 שקלים בחודש עבור כל תלמיד נשוי, שהם כרבע מההקצבה הממוצעת עבור כל סטודנט, שמקבלים מהמדינה המוסדות האקדמאיים והסטודנטים עצמם.‏[1] יתרת המימון של הכוללים מגיעה בעיקר מתרומות. ישנם כוללים המעניקים קצבה של $1000 לחודש, אך רוב הכוללים נותנים הרבה פחות מכך, לרוב בין 500 ל- 2200 ש"ח לחודש. מקורות הפרנסה העיקריים של האברכים הינם לרוב כספי המלגות, פרנסת האישה העובדת ועזרה מההורים.

המושג כולל משמש בימינו גם לציון מוסדות לימוד למבוגרים אשר אינם מקדישים את עצמם ללימוד תורה. ישנם למשל מוסדות ללימוד מעבר לשעות העבודה הנקראים כולל בעלי בתים או כולל יום שישי.

סוגי כוללים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כולל גמרא - כולל בו נלמדים לימודי גמרא, לרוב מדובר בתלמידים שלמדו בעבר בישיבות והרמה הלימודית גבוהה יותר.
  • כולל הלכה - הוא כולל המיועד להעמקה בלימודי הלכה, הלימוד לרוב הוא בספרי גמרא כבסיס ללימוד ובית יוסף ושו"ע כעיקר הלימוד, קיימים שני סוגי כוללי להלכה:
  • כולל ש"ס - כולל המשתייך לחסידות צאנז-קלויזנבורג הפועל על פי עקרונות הלימוד של הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם האדמו"ר הראשון של החסידות. עקרונות אלו קובעים התעמקות ובחינות על כל התלמוד הבבלי - גפ"ת במשך כשלש-ארבע שנים ורק לאחר מכן לימוד מעמיק של ספרות הראשונים והאחרונים.
  • כולל קדשים וכולל טהרות - כולל בו נושא הלימוד המרכזי הוא הלכות בית המקדש או הלכות טומאה וטהרה.
  • כולל קבלה - כולל בו עיקר הלימוד מתמקד בתורת הסוד ביהדות.
  • כולל הדף היומי - כולל בו עיקר הלימוד הוא בדף הגמרא היומי הנלמד ע"י יהודים באותו יום בכל העולם.

ישנם גם כוללים המתיחדים בזמני הלימוד, או בקהל הלומדים שלהם:

  • כולל ערב - כולל בו הלימודים נעשים בערבים, בדרך כלל חמישה ימים בשבוע.
  • כולל חצות - כולל בו הלימודים מתחילים בחצות הלילה ונמשכים עד עלות השחר, על פי דברי התלמוד (חגיגה, דף י"ב, עמ' ב') "כל העוסק בתורה בלילה - הקדוש ברוך הוא מושך עליו חוט של חסד ביום".
  • כולל יום השישי - כולל לבעלי בתים, אנשים עובדים שאין להם אפשרות ללמוד במסגרת במהלך כל השבוע, מגיעים ליום לימודים מרוכז בן כמה שעות ביום השישי.
  • כולל גמלאים - כולל שנועד בעיקר לגמלאים, הממלא תפקיד כפול - גם לימוד תורה וגם אפשרות למלא את הזמן של הגמלאים אשר מוצאים את עצמם לפתע ללא תעסוקה.

הערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם הרואים בחברת הלומדים "תרבות מובלעת", בהתאם להגדרה של האנתרפולוגית מרי דאגלס. בהתאם, חברת הלומדים מציגה באור שלילי את הפורשים ממנה ומייצרת את מה שעמנואל סיון מכנה 'חומת המידות הטובות' המפרידה בין "העליונות המוסרית של חברי המובלעת" לבין הקהילה המרכזית שעד כה הייתה ישות מפתה. תלמידי הכולל מהווים את המעגל הפנימי של המובלעת, שאמור בכוח טהרתו להאציל השפעה חיובית על סביבתו ולהוות מופת לחבריהם הנמצאים במעגלים החיצונים יותר של המובלעת ה באים במגע עם העולם החיצון לה.

על פי מנחם פרידמן [2], חברת הלומדים התאפשרה דווקא על רקע חברת הרווחה המערבית המודרנית. רק בחברת שפע יכול היה להתפתח אותו מערך מורכב של יחסי חליפין ותלות בין מיעוט, המאופין כחברת לומדים חרדית לבין סביבה יהודית חילונית ו/או מודרנית הנוטלת על עצמה אחריות להבטחת הכנסה מינימלית לכל תושביה מחד ומאפשרת לנשים לעבוד ולפרנס את חברת הלומדים מצד שני.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "המדינה מממנת סטודנט פי 4 לפחות מאברך כולל", יצחק שטיינר, פורסם באתר מחלקה ראשונה ב- 08/11/2010
  2. ^ החברה החרדית-מקורות, מגמות ותהליכים, מנחם פרידמן