בית מדרש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "בית המדרש" מפנה לכאן. לערך העוסק בקובץ מדרשים, ראו בית המדרש (קובצי מדרשים).
בית המדרש בישיבת שבי חברון שבחברון, 11/2005

בית מדרש הוא מקום המשמש ללימוד תורה, לדיון ולתפילה. בעבר שימש גם כבית-ועד לענייני ציבור. המונח בית מדרש מציין מקום מיוחד לצורך לימוד התורה, במובחן מבית כנסת המציין מקום תפילה. אף על פי שגם בראשון מקיימים תפילות, עיקרו הוא בלימוד דווקא.

במזרח אירופה רווח הכינוי "קְלוֹיְז" לבית המדרש, ו"קלויזים" מפורסמים פעלו בברודי ובוילנה.

הלימוד בבית המדרש[עריכת קוד מקור | עריכה]

האגדה תיארה את שם ועבר כראשונים שהקימו בית מדרש, שבו למדו אבות האומה. בסוף ימי בית שני היו בתי מדרשות ללימוד תורני לתלמידים מבוגרים, ואליהם באו ללמוד גם מבוגרים שתורתם עראי.

צורת המדרש הקדומה הייתה אוראטורית; כלומר, הרב יושב ומסביביו תלמידיו והוא דורש להם בעל פה מקראות ופירושם, והם מחדדים לו בקושיות. דברים שבעל פה (תושבע"פ) אי אתה רשאי לכותבם. עם השנים, מאחר שנכתבה המשנה, צורת הלימוד הלכה ונעשתה אוטו-דידדקטית או על ידי חברותות, מול חומר כתוב.

דיני בית המדרש[עריכת קוד מקור | עריכה]

חדר בית מדרש בתוך בית כנסת
בית המדרש של הרב יוסף שלום אלישיב

בית המדרש הוא מקום קדוש, ונוהגים בו כבוד ואין מקלים בו ראש, בדומה לבית הכנסת. יתרה מזו, קדושתו, על פי ההלכה, גדולה מקדושת בית הכנסת, ולכן אסור להפוך מקום המשמש כבית המדרש לבית הכנסת, כי אין מורידים בקדושה.

למרות זאת, בהלכה ישנן הקלות מסוימות ללומדי בית המדרש בענייני אכילה ושינה בבית המדרש לעומת בית הכנסת. הטעם הוא, שבבית הכנסת נמצאים זמן מועט ובקלות אפשר להימנע מאכילה ושינה, אולם בבית המדרש שוהים במשך שעות רבות וקשה יותר להימנע מזה. מכל מקום, נאמר בגמרא, שכל הישן בבית המדרש תורתו נעשית קרעים קרעים, וזאת משום שבכדי לקנות תורה צריך להשקיע.

בתי מדרש פלורליסטים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בית מדרש פלורליסטי

בעשורים האחרונים מתרחש בישראל רנסאנס רוחני‏[1], שבו מוצאים יהודים שאינם דווקא דתיים עניין בלימוד בית מדרשי, במוסדות דוגמת 'עלמא בתל אביב, בית מדרש אלול בירושלים, 'במידבר' בירוחם ועוד. בתי המדרש הפלורליסטים (מכונים גם מתחדשים) יוצאים מנקודת מוצא שונה מבתי המדרש הישיבתיים הקלאסיים: בעוד שבבתי המדרש הללו התפיסה בדרך כלל היא של אמת אחת שיש להנחילה (ומכאן שיטת הלימוד הפרונטלית הנהוגה ב'שעור הכללי' בישיבות), הרי שבבתי המדרש המתחדשים הגישה היא ריבוית (פלורליסטית) לכתחילה, מבוססת על עירוב של ז'אנרים ספרותיים שונים (הלכה, שירה, הגות וכו'). הלימוד מתקיים תוך ישיבה במעגל, מה שמבטא את הדמוקרטיות והנסיון להכלה של הדעות השונות הקיימות בקבוצה: "בית מדרש פלורליסטי הוא לכן מקום שאליו אנשים מרקעים שונים ומתפיסות עולם שונות באים ללמוד יחדיו ולקיים שיח עם טקסטים יהודיים ושיח ביניהם, לימוד לשם התרחבות אישית והכרת הזולת, לשם צמיחה, לשם מדרש אישי וציבורי גם יחד."‏[2].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יאיר שלג, מעברי ישן ליהודי חדש: רנסאנס היהדות בחברה הישראלית, הספרייה לדמוקרטיה, המכון הישראלי לדמוקרטיה, ירושלים 2010.
  2. ^ טובה אילן, 'בתי מדרש פלורליסטיים כשיח זהות', מענית הלב, מנחת דברים למוקי צור, בעריכת אברהם שפירא, הוצאת הקיבוץ המאוחד, יד טבנקין ובינה תשס"ו, עמ' 200-190 (הציטוט מעמ' 195).