בני ברק

בני ברק
מבט לכיוון דרום-מערב מגבעת סוקולוב
מחוז	תל אביב
מעמד מוניציפלי	עירייה
ראש העירייה	יעקב אשר
גובה ממוצע	‎10‏ מטר
תאריך ייסוד	1924
סוג יישוב	עיר בעלת 100 - 200 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2010:
- אוכלוסייה	158,888 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎2.9%‏ לשנה
- צפיפות אוכלוסייה	21,638 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט	7,343 דונם
בני ברק
דירוג חברתי-כלכלי	2 מתוך 10
מדד ג'יני	0.4243
לאום ודת   98.6% יהודים   0.0% ערבים-מוסלמים   0.0% ערבים-נוצרים   0.0% דרוזים   1.4% אחרים (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2008)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 14.9% גילאי 5 - 9 12.7% גילאי 10 - 14 11.9% גילאי 15 - 19 11.1% גילאי 20 - 29 15.8% גילאי 30 - 44 12.7% גילאי 45 - 59 10.8% גילאי 60 - 64 2.8% גילאי 65 ומעלה 7.2% (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2008)
חינוך סה"כ בתי ספר 166 –       יסודיים 81 –       על-יסודיים 96 תלמידים 42,321 –       יסודיים 26,362 –       על-יסודיים 15,959 מספר כיתות 1,633 ממוצע תלמידים לכיתה 26 (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2008)
http://www.bnei-brak.muni.il

גבעה ברחוב צפת, מערב בני ברק ב-1976. במקום היה מחנה צבאי בריטי, מכאן עצי האקליפטוס בראש הגבעה.

בית הכנסת הגדול ברחוב רבי עקיבא, 2007

בניין העיריה החדש

אחד מעמודי "קבלת פנים" בכניסות לבני ברק, ובו הכתובת "אנא כבדו אורחות חיינו בהופעתכם"

האנדרטה לחללי מערכות ישראל בגבעת סוקולוב

רחוב רבי עקיבא בשבת

מבט דרומה מגבעת סוקולוב

חרדים בעיר בני ברק ממתינים בתחנת אוטובוס כדי לערוך את השבת בריכוזים חרדיים אחרים

בְּנֵי בְּרָק היא עיר במחוז תל אביב בישראל, הגובלת בתל אביב, ברמת גן, בפתח תקווה ובגבעת שמואל.

העיר נוסדה ב-1924 על ידי קבוצת חסידים יוצאי ורשה שבפולין מחברת "בית ונחלה", על אדמות שנרכשו מהכפר הערבי הסמוך אל-ח'ירייה (אז - "אבן איברק"). שמה ניתן לה על שם יישוב יהודי עתיק בסביבתה הנקרא אף הוא "בני ברק", שבו גר התנא רבי עקיבא (שעל שמו קרוי הרחוב הראשי של בני ברק, רחוב רבי עקיבא).

שטח השיפוט של העיר, שבעת היווסדה עמד על 1,323 דונם, הוא כיום 7,088 דונם. הרוב המכריע של השטח מכוסה במבני מגורים, תעשייה ומסחר. היא הוכרזה כעיר בשנת 1949.

בני ברק היא עיר בעלת צביון חרדי. בעיר ישנן ישיבות רבות, בייחוד של הזרם החסידי והזרם הליטאי. כמו כן בעיר מוסדות דתיים רבים. בשטחה של העיר נותרה שכונה חילונית אחת, פרדס כץ, שאף היא עוברת תהליך התחרדות. עד שנות ה-80 הייתה בני ברק העיר החרדית היחידה בישראל.

העיר הצפופה משפרת את חזותה יותר ויותר, והוקמו בה פארקים בצפון העיר ובמרכזה לרווחת תושביה.

היסטוריה

בני ברק הקדומה

העיר בני ברק הקדומה, שעל שמה קרויה העיר הנוכחית, הייתה יישוב פלשתי בתקופת הברזל, ימי בית ראשון, ובימי בית שני היא הפכה להיות יישוב יהודי. במנסרת סנחריב, המתארת את מסע סנחריב לארץ ישראל ואת המצור שערך על חזקיהו בירושלים, מוזכרת העיר בני-ברק (Banaibarqa) כאחת מערי הפלשתים,‏ גם במקרא, בספר יהושע, היא מוזכרת בנחלת שבט דן יחד עם ערים פלשתיות נוספות: "לְמַטֵּה בְנֵי-דָן לְמִשְׁפְּחֹתָם, יָצָא הַגּוֹרָל הַשְׁבִיעִי. וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם צָרעה וְאֶשְׁתָּאוֹל, וְעִיר שָׁמֶשׁ. וְשַׁעֲלַבִּין וְאַיָּלוֹן וְיִתְלָה. וְאֵילוֹן וְתִמְנָתָה וְעֶקְרוֹן. וְאֶלְתְּקֵה וְגִבְּתוֹן וּבַעֲלָת. וִיהֻד וּבְנֵי-בְרַק וְגַת-רִמּוֹן. וּמֵי הַיַּרְקוֹן, וְהָרַקּוֹן, עִם-הַגְּבוּל, מוּל יָפוֹ"" (ספר יהושע, יט מ).

את העיר הקדומה נהוג לזהות עם תל בני ברק הנמצא בפינה הדרומית-מזרחית של מחלף מסובים, מדרום לרמת גן, בשטחו של פארק איילון, המכונה "חורבת בני ברק".‏ שמו של המחלף מקורו בקטע מן ההגדה של פסח: "מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבִּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפוֹן שֶׁהָיוּ מְסֻבִּין בִּבְנֵי בְרַק, וְהָיוּ מְסַפְּרִים בִּיצִיאַת מִצְרַיִם כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה עַד שֶׁבָּאוּ תַלְמִידֵיהֶם וְאָמְרוּ לָהֶם: רַבּוֹתֵינוּ, הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית".

משלהי תקופת בית שני נודעה העיר כמקום יישוב יהודי וכמקום מושבו של התנא רבי עקיבא,‏ והיא מוזכרת מספר פעמים בתלמוד הבבלי,‏ כמו גם במעשה הנאמר בהגדה של פסח.

תולדות העיר החדשה

בני ברק נוסדה בי"א בסיוון תרפ"ד (13 ביוני 1924) כמושבה חקלאית. היא הוקמה על ידי קבוצת "בית ונחלה" מפולין, שביקשה לעסוק בחקלאות. המתיישבים הראשונים היו דתיים, בני העלייה הרביעית. האדמות נקנו באמצעות חברת 'גאולה בע"מ' מהכפר הערבי הסמוך אל-ח'ירייה (אז - "אבן איברק"). בראשיתה של המושבה הייתה פרנסתה על גידול פרי הדר. עם זאת, קרבתה לתל אביב העניקה לה צביון עירוני.

בשנת 1933 התיישב בבני ברק הרב אברהם ישעיה קרליץ, "החזון איש". הרב חיים עוזר גרודזנסקי פרסם את שמו והוא הפך לסמכות בקרב הציבור החרדי בארץ. מעמדו של החזון איש בציבור החרדי ואפילו בציבור הרחב תרם להפיכת העיר למרכז יהודי חשוב. בשנת תש"ד הוקמה בעיר ישיבת פוניבז', אשר הטביעה את חותמה על אופיה של העיר. עם הקמת המדינה היו בעיר כ-8,000 תושבים.

בשנות המושבה הראשונות תרפ"ד - תרפ"ח שימש כרב המושבה הרב אריה מרדכי רבינוביץ. משנת תרצ"ז עד תשמ"ו, כיהן כרבה הראשי של העיר הרב יעקב לנדא, שביסס את מערכות היהדות של העיר והביאה להיות העיר שבה לא נוסעים כלי רכב בשבת. לאחר פטירתו, בעת מסע ההלוויה, הוכתר על ידי ראש העירייה משה אירנשטיין לרבה הראשי של העיר בנו בכורו, הרב משה יהודה ליב לנדא, שאף המשיך את מערכת הכשרות העירונית שהקים, שנחשבת כיום ממערכות הכשרות המהודרות ביותר.‏

העלייה ההמונית הביאה לעיר עולים רבים מהציונות הדתית, שהקימו את שיכון ג', שיכון ה', שיכון ו' וקריית הרצוג, שבה הוקמה הישיבה התיכונית בני עקיבא בני ברק. במרכז העיר הוקם מרכז קהילתי-תורני בשם "בית במברגר". בשכונת פרדס כץ, בצפון-מערב מהעיר, הוקמה מעברה גדולה, שבה התגוררו בעיקר עולים יוצאי תימן, פולין ועיראק. שכונות נוספות הוקמו על ידי חסידי ויז'ניץ, בדרום העיר, בה מתגורר האדמו"ר מויז'ניץ, ושכונת נוה אחיעזר של פועלי אגודת ישראל. הסתדרות הכללית הקימה שכונות לחבריה בעיר, בהן "שיכון ההסתדרות". העיר הייתה מוקד חשוב לפעילות "העובד הדתי" - סיעה של פועלים דתיים בהסתדרות.

עשר שנים לאחר קום המדינה, בשנת תשי"ח, התגוררו בעיר כ-40,000 איש והיא הייתה בתהליך בנייה מואץ. על אופיה של העיר בתקופה זאת ניתן ללמוד מבתי הספר בהם למדו ילדי העיר. 38% מהתלמידים בגילאי בית הספר היסודי למדו בבתי הספר של החינוך העצמאי, 34% למדו בבתי ספר ממלכתיים דתיים ו-28% למדו בבתי ספר ממלכתיים. באותה שנה, ראש העיר היה משה בגנו, איש הפועל המזרחי וסגנו היה ראובן אהרונוביץ' מפועלי אגודת ישראל ‏‏.

רבים מהעולים שהתגוררו בפרדס כץ עזבו את העיר בשנות ה-60 של המאה ה-20 ואל השכונה הגיעו רבים מעולי צפון אפריקה. בשכונה הוקמו שיכונים ציבוריים והיום היא מונה כ- 30,000 נפש וקיים בה ריכוז של עובדים זרים. בשוליה פועל אזור התעשייה העיקרי של העיר, ובו מוסכים, מגדלי משרדים, מפעל "אלישרא" ועוד.

עד שנות ה-80 הייתה בני ברק העיר החרדית היחידה בישראל. בשנות ה-80 הוקמו עמנואל וביתר עילית ובשנות ה-90 הוקמו מודיעין עילית ואלעד.

העיר כיום

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2010, יש בבני ברק 158,888 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.9%‏.

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2008, העיר מדורגת 2 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2007 היה 4,557 ש"ח (ממוצע ארצי: 6,743 ש"ח). להלן גרף המציג את התפתחות האוכלוסייה בעיר:

בבני ברק חיו ופעלו מגדולי ומעצבי היהדות החרדית מקום המדינה, בהם הרב אברהם ישעיהו קרליץ המכונה החזון איש, 1953), הרב יעקב ישראל קנייבסקי (הסטייפלר) והרב אלעזר מנחם מן שך.

כמו כן רבים מאדמו"רי החסידות גרו וגרים בבני ברק, בהם האדמו"ר מגור, האדמו"רים מנדבורנא, האדמו"רים מלעלוב, האדמו"רים מוויזניץ', האדמו"רים מאלכסנדר, האדמו"ר מראדזין, האדמו"רים ממודז'יץ והאדמו"ר מסטריקוב.

גמילות חסדים

בבני ברק אחד מהריכוזים הגדולים בארץ למוסדות גמילות חסדים. מדריך בני ברק מסווג את הגמ"חים ל-11 קבוצות המתחלקות ל-200 נושאים. מספרם של המוסדות מגיע ל-1,000. הגמ"חים הוקמו במטרה להנציח את זכרם של נספים או בעקבות אירועים שבהם נזקקו היוזמים לעזרה ולא יכלו לקבלה בזמן או בתנאים שעמדו לרשותם. מוסדות הגמ"ח מתחלקות לקבוצות העיקריות הבאות: צרכי בריאות - 190 גמ"חים, שמחות, בעיקר לברית מילה ופדיון הבן -100, דת ותשמישי קדושה - 160, הריון ולידה - 90, חתונות, אירוסין ושידוכים - 90, לבית וליום יום - 400, שבעה וזיכרון, שבת, שמחות ואירועים - 250 ועזרה לתינוקות 180.

שכונות בני ברק

• זיכרון מאיר
• קריית הרצוג
• יסודות
• פרדס כץ
• תל גיבורים
• שיכון ה'
• נאות יוסף
• גני גד
• גבעת סוקולוב
• גבעת רוקח
• אור החיים (שכונה)
• שכונת מערב בני ברק
• רמת אהרון - ממוקמת במזרחה של העיר, כפנייה מרחוב השומר ורבי עקיבא, בסמוך לשכונות רמת אלחנן ואור החיים. בשכונה שוכן בית החולים מעיני הישועה המוכר בעיקר בשל מחלקת היולדות שלו, וכן בית ספר בית יעקב, ובתי כנסת רבים, ביניהם: בית הכנסת של רב השכונה הוא הרב נסים קרליץ, בתי כנסת של חסידויות ביאלא - רמת אהרון, וספינקא רמת אהרון. איזור הוילות שבשכונה, מוגדר כאחד מהאיזורים היוקרתיים בעיר.
• הר שלום
• רמת אלחנן
• שיכון ד'
• רמת לעלוב
• קריית הישיבה
• שיכון סאטמר
• שיכון א'
• שיכון ג'
• שיכון אגו"י
• קריית נדבורנא
• שיכון ההסתדרות
• קריית ויז'ניץ
• מרכז בעלי מלאכה (בני ברק)
• נוה אחיעזר
• שיכון ו'
• קריית משה (בני ברק)

ראשי העירייה

בבחירות שנערכו בשנת תרפ"ה (1925), שנה לאחר העלייה לקרקע, נבחר מייסד המושבה ורוכש אדמותיה יצחק גרשטנקורן לראש הוועד הראשון שלה, ועמד בראשו כמה שנים. בהמשך, בשל משבר בוועד המושבה, הוא התפטר מראשות הוועד. כמה שנים עמד בראש הוועד הרב המקומי נחמן שמואל יעקב מיודסר. כאשר קיבלה בני ברק מעמד של מועצה מקומית, בשנת תרצ"ז (1937), מונה לעמוד בראש המועצה יעקב פרבשטיין, שעלה ארצה מליטא בשנות העשרים, עסק בקבלנות בתל אביב, וכמה שנים קודם לכן עבר לבני ברק ופעל שם רבות (בנו היה הרב אברהם פרבשטיין מראשי ישיבת חברון). בבחירות הראשונות למועצה שנערכו לאחר שנתיים, בתרצ"ט (1939), נבחר מחדש מייסד המושבה יצחק גרשטנקורן, שעמד בראש המועצה עד שנת תשי"ד (1954).

בבחירת משה אירנשטיין לראשות עיריית בני ברק, בשנת 1983, לאחר שעמד בראש רשימה עירונית משותפת 'למען בני ברק התורתית', גברה המגמה להפיכת העיר למרכז חרדי ראשון במעלה בארץ.

בבחירות 2008, לראשונה לא נערכו בחירות בעיר, עקב ריצה משותפת של כלל הסיעות בעייריה, כולל הסיעות החילוניות, תחת רשימה אחת ומועמד אחד לראשות העירייה - יעקב אשר.

רבני העיר

• הרב אריה מרדכי רבינוביץ, תרפ"ד - תרפ"ח (1924 - 1928)
• הרב שלמה זלמן לנדרס (ממלא מקום זמני), תרפ"ח - תרצ"א (1928 - 1931)
• הרב נחמן שמואל יעקב מיודסר‏, תרצ"א - תרצ"ד (1931 - 1934)
• הרב יוסף צבי קאליש‏, תרצ"ד - תש"ח (1934 - 1948)
• הרב יעקב לנדא, תרצ"ו - תשמ"ו (1936 - 1986)
• הרב משה יהודא לייב לנדא מתשמ"ו | הרב שלמה קורח

ערים תאומות

• ברוקלין, ניו יורק
• לייקווד, ניו ג'רזי

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בני ברק בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט של עיריית בני ברק
• תמונות וסקירה אדריכלית לבית הכנסת המרכזי ושיכון ה' בעיר, באתר 'חלון אחורי', 2009
• תמונות וסקירה אדריכלית לשיכון ד' בעיר, באתר 'חלון אחורי', 2009
• מיכאל יעקובסון: בני ברק הגיעה למאה ה-21 - על התכניות העירוניות והמיתוג החדש, 18.1.12, Xnet

בני ברק הקדומה

• עמית שדמן, חורבת בני ברק - דוח סופי באתר רשות העתיקות, 3 במרץ 2010
• בני ברק הקדומה באתר פארק איילון

_{קואורדינטות: 32°05′0″N 34°50′0″E}

ראשי עיריית בני ברק
יצחק גרשטנקורן משה בגנו ראובן אהרונוביץ' שמעון סירוקה שמואל וינברג ישראל גוטליב יצחק מאיר 1939 - 1954 1954 1957-1959 1954-1957 1959-1966 1968 - 1969 1966 - 1968 1978 - 1983 1969 - 1974 1976 - 1978 1974 - 1976 משה אירנשטיין ירחמיאל בויאר עמוס מר-חיים (ועדה קרואה) מרדכי קרליץ ישכר פרנקנטהל יעקב אשר 1983 - 1991 1993 - 1995 1991 - 1993 1995 - 1997 1997 - 2003 2003 - 2008 2008 -