בצילו של הלם קרב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בצילו של הלם קרב
בימוי יואל שרון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 1988 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 96 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בצילו של הלם קרב מוכר גם בשמו המקוצר הלם קרב הוא סרט קולנוע ישראלי משנת 1988 שביים יואל שרון.

הפקה וצילום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט נקרא תחילה "בחזרה לחיים" והופק על ידי יעוד לבנון. צילומי הסרט החלו במרץ 1987[1]. בסרט השתתפו: אשר צרפתי, דן תורג'מן, ענת עצמון, גילי בן אוזיליו, סטניסלב צ׳פלין ואמנון ברנזון. לקראת סיום הפקת הסרט הוחלט לשנות את שמו ל"בצילו של הלם קרב". הבמאי יוסי זומר החל במקביל לצלם סרט בשם "הלם קרב",[2] לבסוף ויתר זומר על השם בשל יציאתו של סרט זה שנקרא בקיצור "הלם קרב"[3]. סרטו של זומר יצא לאקרנים ב-1989 בשם "רסיסים"[4].

הסרט יצא לאקרנים באפריל 1988[5].

במהלך צילומי הסרט ענת עצמון ודן תורג'מן התאהבו, וב-1991 השניים נישאו[6].

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת יום הכיפורים בבית חולים צבאי פסיכיאטרי נוצרת חברות בין שני לוחמים הסובלים מהלם קרב, גדעון, מח"ט בצנחנים ואיש משפחה נשוי, ומיכה (בגילומו של דן תורג'מן), סגן במילואים, רווק העובד כצלם אופנה. במהלך קרב מסוים גדעון ביקש סיוע אווירי אך מטוסי חיל האוויר הרגו בטעות את חיילי החטיבה שלו, ובעקבות זאת הוא מיוסר ברגשי אשמה על החיילים שאיבדו את חייהם. מיכה צילם את חיילי הנגמ"ש עם היוודע על התחלתה של הפסקת אש, אך ברגע הצילום חטף הנגמ"ש פגיעה ישירה וכל חייליו נהרגו מלבד הנהג אשר נפצע קשות.

שניהם, השונים זה מזה מתחברים על רקע גורלם המשותף.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטים נוספים בנושא פוסט טראומה:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורות

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]