חטיבת הצנחנים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חטיבת הצנחנים
תג היחידה החדש של חטיבת הצנחנים
תג החטיבה החדש
"אחרי לצנחנים"
פרטים
מדינה ישראל
שיוך חיל הרגלים הישראלי
יחידת אם אוגדה 98
סוג חטיבת חי"ר התנדבותית מוצנחת ומוטסת
בסיס האם מחנה בית ליד
תאריכים וזמנים
הקמה 1955
מלחמות

כל מלחמות ישראל החל ממבצע קדש

נתוני היחידה
ציוד עיקרי M4 פלאט-טופ, M16 קצר, מאג, האמר ונשק נוסף
פיקוד
מפקדים ראו בהמשך הערך
דגל החטיבה
סיכת לוחם בחטיבת הצנחנים

חטיבת הצנחנים (חטיבה 35) היא חטיבת חיל רגלים מוצנח סדירה התנדבותית בצבא ההגנה לישראל, הכפופה לעוצבת האש.

חטיבת הצנחנים היא החטיבה הסדירה היחידה בצה"ל המוגדרת כחטיבה מוצנחת, מוטסת ורכובה, המתניידת על גבי האמרים ורכבים מיוחדים אחרים. יכולות אלו משפיעות על המקום והאופן בו יופעלו כוחות החטיבה בפעילות מבצעית ובמלחמה.

לחטיבה, שהיא התנדבותית ביסודה, מתנדבים פי חמישה יותר מועמדים מאשר היא יכולה לקלוט. רוב המועמדים נושרים עקב תנאי קבלה קשים והאימונים המפרכים של הצנחן שבאים לאחר מכן, הכוללים אימוני כושר גופני קשים, אימוני קרב מגע, התמחות במגוון רחב של כלי נשק, שדאות, מסעות ארוכים עם משקלים כבדים, שבועות שטח ושבועות הישרדות מפרכים, ניווטים, אימוני הסוואה, אימוני מסוקים, אימוני צניחה, שיתוף פעולה עם יחידות אחרות, אימוני לש"ב ולו"ז. כל האימונים משקפים את התפקיד שהלוחמים יצטרכו לבצע בפעילות מבצעית ובשדות הקרב.

חיילי חטיבת הצנחנים חובשים כומתה אדומה עם סמל חיל רגלים, ונועלים נעליים אדומות. להבדיל מכל יתר חיילי צה"ל, חיילי חטיבת הצנחנים לובשים ירכית וחוגרים חגורה מעל הירכית בנוסף על חגורת המכנסיים.

בנוסף, להבדיל מכל החטיבות הסדירות בצה"ל, על מנת להתקבל לחטיבה דרוש מעבר גיבוש אינטנסיבי (גיבוש צנחנים/דובדבן) בן יומיים המשלב מבחניים פיזיים ואתגרים מנטאליים קשים הבודקים את התאמת המלש"ב להיות לוחם בחטיבה.

מסלול לוחם בחטיבת הצנחנים נמשך שנה והוא כולל 4 חודשים טירונות, 3 חודשים אימון מתקדם, קורס צניחה, מסע כומתה בן 65 ק"מ עם משקל, 3 חודשים פעילות מבצעית כפלוגת מסלול וחודשיים אימון מסכם בצפון או בדרום (האימון הוא כלל חטיבתי, ומתבצע כל 4 חודשים) ובסופו מסיים הלוחם את המסלול. לוחמי החטיבה המתמחים בביצוע איגוף אנכי הן בצניחה והן בנחיתת סער באמצעות מסוקי סער. עם סיום השירות הסדיר משובצים לוחמי הצנחנים בחטיבות המילואים של המערך המוצנח.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרמטכ"ל משה דיין (ומאחוריו ניצב רפאל איתן) מעניק כנפי צניחה עם רקע אדום לצונחים במעבר המיתלה במלחמת סיני. ראשון משמאל מרסל טוביאס, 1956

יחידת הצנחנים הראשונה בצה"ל הוקמה בספטמבר 1948 במחנה בהר הכרמל. מפקד היחידה ומייסדה היה יואל פלגי מצנחני היישוב במלחמת העולם השנייה ואיש המוסד לעלייה ב'. חטיבת הצנחנים ביססה עצמה בשנות ה-50 של המאה ה-20 כחטיבת העילית של צה"ל, לאחר שגדוד הצנחנים 890 בפיקודו של יהודה הררי התמזג עם יחידה 101 עליה פיקדו אריאל שרון וסגנו שלמה באום וכן יסוד גדוד הנח"ל המוצנח, וצוידה בתמ"ק עוזי. הצנחנים תחת פיקודו של שרון פיתחו תורות לחימה רבות עבור לוחמה בשטח פתוח ובנוי, סיור, פשיטות ופעולות קומנדו. צבי עופר הגדיר בשעתו את השונה בצנחנים מיחידות אחרות שקדמו להן:

Cquote2.svg

בצנחנים מצאתי שוב את אוירת הפלמ"ח. היו אלה כמעט אותם ה'חברה' של הימים ההם, ולכן לא היתה לי כל בעיה של השתלבות, ואף על פי כן, מיד הבחנתי בהבדל שבין הצנחנים של ראשית שנות החמישים לבין אנשי הפלמ"ח של שנות הארבעים. בפלמ"ח לא התבלטו דמויות בודדות של לוחמים. המתבלטים בפלמ"ח היו 'דמויות של מסביב למדורה', של אנשי רוח שידעו לדבר גם ברצינות וגם לספר צ'יזבטים על ספל קפה. כאן, אצל הצנחנים, בלטה במיוחד דמותו של הלוחם המוחשי, כאן חיפשו את האיש בעל כושר הביצוע ולא את החברה'מן.

Cquote3.svg
דברים לזכרו של צבי עופר מתוך: יהודה הראל, "המרדף של הצנחנים"

חטיבת הצנחנים ביצעה שתי צניחות מבצעיות לאורך כל שנות קיומה, שתיהן במסגרת מבצע קדש: צניחה במעבר המיתלה בסיני ב-1956, בה כוחות צנחנים נחתו מאחורי קווי האויב וטיהרו את המעבר וצניחה בא-טור ב-2 בנובמבר 1956, הוצנח כח של חטיבת הצנחנים, בפיקודו של מוטה גור (שנפצע בעת הצניחה וטופל על ידי הצנחנית המבצעית היחידה בתולדות צה"ל, חנה יפה), בסמוך לא-טור, במטרה להשתלט על שדה התעופה שנמצא שם ולפתוח משם בתנועה לדרום מזרח לכיוון שארם א-שייח.

במלחמת ששת הימים השתתפה חטיבת הצנחנים בכיבוש צפון סיני, בעיקר בכיבוש מתחמי המצרים בפתחת רפיח וסייעה בכיבוש העיר עזה. בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים גדל צה"ל מאוד, בייחוד חיל האוויר וחיל השריון. הדוקטרינה הצבאית בצה"ל עמדה על הבקעה מהירה של עוצבות שריון. הצנחנים תיפקדו כחיל רגלים שגרתי וכחרמ"ש, אמצעי הלחימה שלהם לא חודשו, ופיתוח תורת הלחימה שלהם הוזנח‏[1]. דוקטרינה זו גבתה מחיר כבד מלוחמי צה"ל ובמיוחד מכוחות השריון בתחילת המלחמה, שכן המצרים הפעילו מאות "ציידי טנקים" שצוידו בטילים נגד טנקים.

במלחמת יום הכיפורים הייתה החטיבה מפוצלת, כאשר גדוד הנח"ל המוצנח אייש את המוצבים בגזרה הדרומית של הגבול ברמת הגולן, ואחר כך לחם בגדה המערבית של תעלת סואץ, גדודים 202 ו-890 השתתפו (בנפרד) בלחימה בחזית סיני וסיירת הצנחנים ביצעה פעולות בעומק סוריה. במבצע שלום הגליל נחתו כוחות החטיבה בשפך נהר אל-אוואלי ולחמו מול כוחות אש"ף והצבא הסורי.

לוחמי חטיבת הצנחנים צונחים בדרום הארץ

החל משנות ה-70 של המאה ה-20, רוב המטכ"ל היה מורכב מיוצאי צנחנים ורמטכ"לים רבים מונו מקרב מהצנחנים, ביניהם: מרדכי גור, רפאל איתן, משה לוי, דן שומרון, אמנון ליפקין-שחק, שאול מופז, משה יעלון והרמטכ"ל הנוכחי בני גנץ.

בשנת 2001 נחנך בסיס האימונים החילי של חטיבת הצנחנים המכונה "בא"ח שפיפון" נקרא על שמו של רפאל איתן, בסמוך לשומריה. בסיס האימונים החדש של החטיבה הוקם לאחר פינוי הבא"ח הישן בסאנור. הכספים לבניית הבסיס ניתנו כחלק מהסכם עם ארצות הברית, נועד להכשרת טירונים, אימון בסיסי ואימון מתקדם. הבסיס בתכנונו של האדריכל שמואל שילה היווה פריצת דרך בתכנון בסיסי צה"ל, דבר המתבטא בשיפור תנאי החיילים והאימונים. במקביל לבסיס זה, תוכנן בסיס דומה, גם עבור חטיבת גולני.

תג היחידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תגשפיפון" של גדוד הצנחנים 890 עוצב בשנת 1951. התג עוצב על פי הפסוק "אַל תִּשְׂמְחִי פְלֶשֶׁת כֻּלֵּךְ כִּי נִשְׁבַּר שֵׁבֶט מַכֵּךְ כִּי מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ יֵצֵא צֶפַע וּפִרְיוֹ שָׂרָף מְעוֹפֵף"(ישעיהו יד כט) אותו ציטט באזני מפקדי הגדוד דוד בן-גוריון, כהמחשה לדרך שבה על הצנחנים לפעול, באופן תחבולני המנצל נקודות תורפה‏‏[2]. התג תוכנן על ידי יהודה הררי - מפקד גדוד הצנחנים הראשון (גדוד 890), וסגנו אריה אפרת על פי הפסוק הנ"ל צפע מעופף כמלאך. בשנת 1956 שימש כתג חטיבת הצנחנים הראשונה - חטיבה 202 והיה בשימוש עד שנת 2001 בה שונה מעט התג.

צבע הכומתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבע הכומתה אדום. הכומתה האדומה של הצנחנים הבריטים, שהיו בארץ לפני קום המדינה, הייתה סמל סטטוס, ועל כן הוחלט שגם לוחמי חטיבת הצנחנים של צה"ל יזכו לכומתה בצבע אדום[3].

השבעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חטיבת הצנחנים מקיימת את טקס השבעה של לוחמיה בכותל המערבי. מסורת זו החלה בחטיבה לאחר מלחמת ששת הימים ב-יוני 1967, עת ביצעה פלוגת צנחנים מגדוד 890, בפיקוד דורון רובין, את טקס ההשבעה הראשון של הצנחנים בכותל המערבי[4].

יחידות חטיבת צנחנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפקדי צה"ל עם לוחמי חטיבת הצנחנים, 1955. עומדים, מימין לשמאל: אל"מ אסף שמחוני, סגן משה עפרון, סרן דני מט, רא"ל משה דיין, רס"ן אריאל שרון, סגן מאיר הר ציון. כורעים, מימין לשמאל: סרן רפאל איתן, סגן יעקב יעקב, סרן אהרון דוידי

גדוד 890 (אפעה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדוד 890, המכונה גם גדוד אפעה, הוא גדוד הצנחנים הראשון בצה"ל[5]. הוא הוקם בשנת 1950 על ידי יהודה הררי והחל תופס את מקומו ככוח לוחם מוביל ומשמעותי עם מיזוג יחידה 101 לתוכו. במשך שנים כונה בצה"ל "הגדוד", מבלי שהיה צורך אפילו לציין את מספרו[6]. למן השתתפותו בפעולות התגמול בראשית שנות ה-50 ועד ימינו השתתף הגדוד בכל הקרבות והמבצעים של חטיבת הצנחנים, ובהם, כל פעולות התגמול (הנודעות שבהן: כנרת, מבצע חץ שחור, פעולת קלקיליה), מבצע מכבש (הצניחה במיתלה) וקרב המיתלה, קרב החווה הסינית, מבצע אנטבה, מלחמת לבנון בה היה הגדוד הראשון מבין גדודי החטיבה שנחת מן הים בשפך נהר האוואלי, בתקופת השהייה ברצועת הביטחון לקחו לוחמי הגדוד חלק בלחימה במחבלי החזבאללה הן בפעילות השגרתית השוחקת והן במבצעים מיוחדים‏[7]. הגדוד היה הראשון לפעול בשטחי A באינתיפאדה השנייה (שם שיכלל ופיתח שיטות למארבים בשטח בנוי) ופעל גם במלחמת לבנון השנייה ועופרת יצוקה.

מפקדי הגדוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת מפקדי הגדוד:

שם תקופת כהונה הערות
יהודה הררי 1949 - 1954
אריאל שרון[8] 1954 - 1956 לימים שר הביטחון וראש הממשלה ה-11
רפאל איתן[9] 1956 - 1958 לימים הרמטכ"ל ה-11
יהודה רשף 1958 - 1960 לימים מפקד חטיבת הבקעה
מנו שקד 1960 - 1961 לימים קחצ"ר
אריק רגב 1961 - 1963 לימים מפקד חטיבת הבקעה
צורי שגיא 1963 - 1965
דוד ביטון[10] 1965 - 1967  
יאיר תל-צור 1967
דן שומרון[11] 1967 - 1969 לימים הרמטכ"ל ה-13
שי תמרי 1969 - 1971 לימים מפקד עוצבת עמוד האש
מתן וילנאי[12] 1971 - 1972 לימים סגן הרמטכ"ל
יצחק מרדכי 1972 - 1974 לימים "אלוף שלושת הפיקודים" (כיהן כאלוף פיקוד צפון, מרכז ודרום) ושר הביטחון
יעקב קרן 1974
מאיר ישראל 1974 - 1975
נחמיה תמרי 1975 - 1976 לימים אלוף פיקוד המרכז
עופר כהן 1976 - 1978
זאב צל 1978 - 1979
זאב זכרין 1979 - 1980 לימים מפקד יחידת הקישור ללבנון
אריק מורן 1980 - 1981 לימים מפקד עוצבת האש
מתי הררי 1981 - 1982
משה יעלון[13] 1982 - 1984 לימים הרמטכ"ל ה-17 ושר הביטחון.
הלל בר 1984 - 1985
עמוס בן חיים 1985 - 1987
בני גנץ[14] 1987 - 1989 לימים הרמטכ"ל ה-19
גדי שמני 1989 - 1990 לימים אלוף פיקוד המרכז ונספח צה"ל בארצות הברית
אבי רוטשטיין 1990 - 1991
יאיר גולן 1991 - 1992 לימים אלוף פיקוד הצפון והעורף
רחמים כהן 1992 - 1994
דרור וינברג 1994 - 1996 לימים מפקד חטיבת יהודה
הראל כנפו 1996 - 1998 לימים מפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה
מוטי ברוך 1998 - 2000 לימים מפקד עוצבת הפלדה
יהודה יוחננוף 2000 - 2002 לימים מפקד עוצבת החרמון
אמיר ברעם[15] 2002 - 2003 לימים מפקד עוצבת האש
יהודה לוין 2003 - 2005  
קובי כץ 2005 - 2007  
יקי דולף[16] 2007 - 2009 לימים מפקד עוצבת שועלי מרום[17]
גיא לוי 2009 - 2011
ערן אוליאל 2011 - 2013
יואב ברונר 2013 -

גדוד 101 (פתן)[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדוד 101, המכונה כיום גם גדוד פתן, הוקם בשנת 1990. לפני הקמתו, "גדוד פתן" נקרא "גדוד 50" וכונה "גדוד הנח"ל המוצנח", בשל העובדה שהשרות בגדוד היה חלק ממסלול חיילי הנח"ל וחייליו היו בני גרעיני נח"ל. אך בשנת 1990 הועבר "גדוד 50" לחטיבה 933 והוקם גדוד חדש בשם "גדוד 101" וקיבל את כינויו של גדוד 50, "גדוד פתן". הגדוד אימץ את המספר 101 כמספר היחידה 101, שהייתה ממעצבות רוח ומורשת הצנחנים. גדוד 50 ומחליפו, גדוד 101 (החל מ-1990) נלחם בכל מלחמות ישראל מאז פעולות התגמול. במבצע קדש השתתף הגדוד, עליו פיקד מוטה גור, בקרב המתלה וב-2 בנובמבר ביצע את הצניחה הקרבית השנייה בצה"ל בא-טור, שבדרום-מערב חצי האי סיני[18]. בין השאר השתתף גם במבצעים: אביב נעורים, תרנגול 53, פעולת קלקיליה, כיבוש מחנה הפליטים בלאטה באינתיפאדה השנייה ועוד.

במלחמת יום הכיפורים השתתף גדוד 50 בקרב הבלימה מול המתקפה הסורית בדרום רמת הגולן (ובכלל זה קרב תל סאקי) ולאחר שניתנה לו הפקודה לסגת התכנסו חיילי הגדוד בקיבוץ עין גב. על אף שהגדוד נפגע קשות ואיבד רבים מלוחמיו ומפקדיו, הצליח המג"ד דאז, יורם יאיר, לאושש את הגדוד, באמצעות תביעתו מן הפיקוד העליון של צה"ל כי על הגדוד להמשיך לקחת חלק בלחימה. הגדוד הפך לעתודה מטכ"לית והוטס לחזית הדרום. בסיני פעל הגדוד במסגרת אוגדה 162, בפיקוד אברהם אדן ולחם בצד המערבי של תעלת סואץ כנגד הקומנדו המצרי, בקרבות לטיהור החיץ החקלאי, עד לפאתי העיר סואץ[19].

במהלך מלחמת לבנון השנייה ביצע גדוד 101 מספר רב של כניסות לעומק השטח הלבנוני. הידועה שבהם הייתה בקרב בינת ג'בייל, בה הצליחו לוחמי הגדוד להרוג 26 ממחבלי יחידת הקומנדו של החזבאללה[20].

מפקדי הגדוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת מפקדי הגדוד:

שם תקופת כהונה הערות
מוטה גור 1956 - 1957 לימים הרמטכ"ל ה-10
דני מט 1957 - 1959 לימים מתאם פעולות הממשלה בשטחים
שרגא ישראל 1959 - 1961
עמנואל שקד 1961 - 1962 לימים קצין חי"ר וצנחנים ראשי
עמיחי לוי 1962 - 1963
חיים נדל 1963 - 1965 לימים נשיא בית הדין הצבאי לערעורים
שמואל פרסבורגר 1965 - 1967
טיבי שפירא 1967 - 1968
משה פלס 1968 נהרג בקרב במרדף, בהיותו מפקד הגדוד
אריה צידון 1968 - 1970
עמוס ירון 1970 - 1972 לימים ראש אכ"א ונספח צה"ל בארצות הברית וקנדה
אמנון ליפקין שחק 1972 - 1973 לימים הרמטכ"ל ה-15
יורם יאיר 1973 - 1975 לימים ראש אכ"א ונספח צה"ל בארצות הברית
יעקב בנקל 1975 - 1976
מנחם זטורסקי 1976 - 1977
יהודה דובדבני 1977 - 1978 לימים נספח צה"ל בארגנטינה
יאיר רפאלי 1978 - 1979
מוטי רוזנברג 1979 - 1980
דורון אלמוג 1980 - 1981 לימים אלוף פיקוד הדרום
חזי צפריר 1981 - 1982
גיורא איילנד 1982 - 1984 לימים ראש אג"ת וראש אמ"ץ
יצחק איתן 1984 - 1985 לימים אלוף פיקוד המרכז
אלי אמיתי 1985 - 1986 לימים ראש חטיבת המבצעים
ישראל זיו 1986 - 1988 לימים ראש אגף המבצעים
יחיאל גוזל 1988 - 1989 לימים נספח צה"ל בצרפת
יגאל שרון 1989 - 1991 לימים מפקד חטיבת יהודה
שרון דוידוביץ' 1991 - 1993 לימים מפקד נוער חלוצי לוחם
אביב כוכבי 1993 - 1994 לימים ראש אמ"ן
פינקי זוארץ 1994 - 1996 לימים מפקד החטיבה הדרומית באוגדת עזה
יוסי בכר 1996 - 1997 לימים מפקד קורס מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים
איתי וירוב 1997 - 1999 לימים קצין חי"ר וצנחנים ראשי
בועז עמידרור 1999 - 2001 לימים מפקד עוצבת הגולן
דוד בלומנפלד‏[21] 2001 - 2003
איציק בר 2003 - 2005 לימים מפקד חטיבת שומרון
אליעזר טולדנו 2005 - 2006 מח"ט הצנחנים
אריאל יוחנן 2006 - 2008
אבי בלוט 2008 - 2010 לימים מפקד חטיבת יהודה
אלון מדנס 2010 - 2012
יובל גז[22] 2012 - 2014
אבינועם אמונה 2014 -

גדוד 202 (צפע)[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדוד 202, המכונה גם גדוד צפע, הוא הגדוד השלישי בחטיבה. הגדוד הוקם בשנת 1964 במקום גדוד 28 (במקור 771), שהפך לגדוד מילואים והועבר לצורך הקמת חטיבה 55. הרמטכ"ל יצחק רבין הגיע למחנה בית-ליד. בבואו חשב הרמטכ"ל כי הוא עומד לסקור מסדר של גדוד אפעה, אולם נכונה לו הפתעה. שלוש פלוגות חיילים ומפקדיהם עמדו מתוחים ומוכנים למסדר. החיילים הנרגשים לא הסגירו את ההונאה והרמטכ"ל סקר את המסדר עד למועד חשיפת הדגל. הוא הסיר את המסך ולהפתעתו הוא גילה דגל של גדוד חדש - גדוד צפע, על שם הנחש הנפוץ השני בישראל. מפקדו הראשון של הגדוד היה סא"ל אפרים חירם (פיחוטקה) וסגנו דן שומרון. הרמטכ"ל נאלץ לאשר את הגדוד החדש. הגדוד השתתף בכל מלחמות ישראל מיום הקמתו ובמבצעים מיוחדים: בין היתר ניתן למנות את כיבוש רפיח במלחמת ששת הימים, במלחמת יום הכיפורים הצטיין הגדוד בקרב ואדי מבעוק, מבצע אנטבה, מלחמת לבנון ועוד. הגדוד זכה לפרסום באינתיפאדה השנייה בה הצליחו לוחמי הגדוד לעצור מספר רב של מחבלים באזור שכם ואף לתפוס מספר מחבלים מתאבדים קטינים (כגון חוסאם עבדו) במחסום חווארה.

מפקדי הגדוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת מפקדי הגדוד:

שם תקופת כהונה הערות
אפרים חירם 1964 - 1966 לימים מפקד עוצבת הגליל
יואב שחם 1966 נהרג בעת פעולת סמוע
דן שומרון 1966 - 1967 לימים הרמטכ"ל ה-13
צבי בר לימים ראש עיריית רמת גן
יעקב חסדאי
שמואל שחם
חיים בנימיני 1970 - 1972 לימים קצין מודיעין ראשי
דורון רובין 1972 - 1973 לימים ראש מחלקת ההדרכה
אסף חפץ 1973 - 1975 לימים מפכ"ל ה-12
שמואל ארד 1975 - 1976 לימים אלוף פיקוד העורף
עמוס גוטליב (קוצר) 1976 - 1978 לימים קצין חי"ר וצנחנים ראשי
שבתאי פולג
שאול מופז[23] לימים הרמטכ"ל ושר הביטחון
עופר בן צבי
ישראל רמות
מיכה טמיר לימים מפקד עוצבת עמוד האש
יום טוב סמיה לימים אלוף פיקוד הדרום
שמאי רן
אלעזר שטרן 1986 - 1987 לימים ראש אכ"א
יצחק גרשון 1987 - 1988 לימים אלוף פיקוד העורף
מאיר כליפי לימים המזכיר הצבאי של ראש הממשלה
מוטי יוגב
רמי צור (חכם)
גל הירש 1992 - 1993 לימים מפקד עוצבת הגליל
נועם תיבון 1993 - 1995 לימים מפקד הגיס הצפוני
חגי מרדכי 1995 נפצע קשה בתקרית, והוחלף זמנית על ידי נועם תיבון
אמיר נדן 1995 - 1998 לימים מפקד עוצבת חירם
חגי מרדכי 1998 - 1999 בשנית, לאחר החלמה. לימים ראש מטה זרוע היבשה
אהרון חליוה 1999 - 2001 לימים מפקד עוצבת האש
רוני נומה 2001 - 2002 לימים מפקד עוצבת סיני
מיקי אדלשטיין 2002 - 2003 לימים מפקד אוגדת עזה
גיא חזות 2003 - 2005 לימים מפקד חטיבת יהודה[17]
יניב אלאלוף 2005 - 2007 לימים מפקד חטיבת עציון
אודי שגיא [24] 2007 - 2009
גיא ברגר 2009 - 2011 לימים מפקד חטיבת אפרים
איתמר בן חיים 2011 - 2012
קובי ולר[25] 2012 -

גדוד הסיור של הצנחנים (שרף)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב - גדוד סיור

גדוד הסיור של הצנחנים, המכונה גם גדוד שרף נוצר לראשונה במלחמת של"ג תחת פיקודו של דורון אלמוג בשם "כוח עוגן"[26]. הגדוד, שכלל את הפלס"ר, הפלנ"ט והפלחה"ן של החטיבה וכן פלגה מפלוגת הרפואה החטיבתית, הוביל את החטיבה בהצלחה רבה מהנחיתה בשפך נהר ההאוולי ועד ביירות[27]. בכ"ט בנובמבר 2002 הוקם באופן רשמי גדוד הסיור של החטיבה, תחת המג"ד סא"ל שמוליק קלמי[28]. הגדוד מכונה גם "גדס"ר צנחנים"[29]. על הגדוד פיקדו בעבר: רשימת מפקדי הגדוד:

שם תקופת כהונה הערות
שמוליק קלמי 2002 - 2003 לימים ראש מחלקת ההגנה באמ"ץ
אבי גיל 2003 - 2005 לימים מפקד בה"ד 1
נמרוד אלוני 2005 - 2007 פיקד על הגדוד במלחמת לבנון השנייה[30] לימים מפקד חטיבת שומרון
ירון פינקלמן 2007 - 2009 פיקד על הגדוד במבצע עופרת יצוקה[31] לימים מפקד החטיבה הצפונית באוגדת עזה
איתן בן גד 2009 - 2011
נמרוד לוטן 2011 - 2013
ירון שרוני 2013 -
סמל סיירת צנחנים

סיירת צנחנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיירת צנחנים היא פלוגת הסיור (פלס"ר) של חטיבת הצנחנים. במסגרת תהליך ארגון מחדש של חטיבות החי"ר, הוכפפה הסיירת למפקדת גדוד סיור ב-29 בנובמבר 2002. בסיס היחידה הוא מחנה בית ליד.

הסיירת הוקמה בשנת 1954 על ידי מאיר הר-ציון ומיכה בן ארי ('קפוסטה'), כפלוגה א' בגדוד הצנחנים 890, ועברה מספר שינויים ארגוניים, עד שבשנת 1956 הפכה לפלוגת הסיור העצמאית של הצנחנים. בין פעולות הסיירת ניתן למנות את הבאות: מבצע 'חץ שחור', 'אגד', 'הר געש', 'עלי זית', 'גוליבר', 'לולב' ו'שומרון' בתקופת פעולות התגמול בשנות החמישים, הקרב על הרכס הצפוני במעבר המיתלה במסגרת מלחמת סיני, כיבוש רפיח וקנטרה במלחמת ששת הימים, מבצע הלם ב נגע חמאדי שבעומק מצרים, מבצע תרנגול 53, מבצע ברדס 54-55, מבצע אביב נעורים, מבצע כותונת, מלחמת יום הכיפורים, מבצע מרכבות האלים בשנת 1997 בלבנון.

במלחמת יום הכיפורים במבצע כותונת ומבצע דוידקה, תחת בפיקודו של מפקד הסיירת דאז, שאול מופז, פשטה הסיירת על יעדים בחלקה המזרחי של סוריה לשם שיבוש הזרמת תגבורות ואספקה מעיראק לסוריה. במבצע יונתן באנטבה הסיירת, תחת פיקודו של דורון אלמוג[32], הייתה לכוח הראשון שפעל באנטבה, ולוחמיה, שקפצו מן המטוס הראשון בעודו נוחת על המסלול, איבטחו את נחיתת שלושת המטוסים האחרים, הניחו פנסים על מסלול הנחיתה החשוך כדי להאירו בעבור המטוסים הנוחתים והשתלטו על מגדל הפיקוח החדש. במבצע ליטאני הובילה הסיירת את כוחות החטיבה בהתקדמות לעומק לבנון. במבצע חוק וסדר, המבצע המשמעותי הראשון של צה"ל נגד כוחות חזבאללה, פשטה הסיירת על חלקו הצפוני של הכפר מיידון. הסיירת הייתה הכוח הראשון שחדר למחנה פליטים פלסטיני בתקופה שאחרי הסכמי אוסלו (מבצע "מסע בצבעים" במחנה הפליטים בלאטה).על פעילותה של הסיירת במהלך מבצע חומת מגן קיבלה ציון לשבח יחידתי.

במלחמת לבנון השנייה נכנסה הסיירת לכפר מרון א-ראס ובקרב שניהלו עם החזבאללה הצליחו לוחמי הסיירת להרוג 26 פעילי חזבאללה ולכבוש את הכפר ללא נפגעים. על פעילותה במלחמה הוענק לסיירת ציון לשבח יחידתי.

מפקדי הסיירת: מאיר הר-ציון, יהודה רשף, מיכה קפוסטה-בן ארי, יוסי יפה, משה "מוישה וחצי" לוי, יאיר פלד (נהרג בידי בדואים בעת שסייר לבדו בקרבת הגבול עם מצרים‏[33]), צורי שגיא, עמוס נאמן, דב תמרי, אלי ידגרוב, אריה צידון, גיורא חייקה, מתן וילנאי, גד נגבי, מוטי פז, נחמיה תמרי, אבנר חרמוני, שאול מופז, יפתח רייכר-עתיר, דורון אלמוג (אברוצקי), מיכה טמיר, משה (בוגי) יעלון, שמאי רן, ישראל זיו, אייל קרים[34], איציק נחמיאס, עדי קדושטביץ, אבי רוטשטיין, גדי שמני, שלמה בן דוד, שוקי רינסקי, חגי מרדכי, יוסי בכר, מוטי ברוך, איתן בלחסן, אמיר ברעם, איתי טוויטו, נמרוד אלוני, טל דביר, גיא ברגר, עמית לידור, נמרוד לוטן, עמי ביטון[35], מפברואר 2011 אלעד שושן‏[36], מאוגוסט 2012 מפקד הסיירת: רס"ן יאיר חביביאן.

לוחמי הסיירת נבחרים מבין המתגייסים לשורות חטיבת הצנחנים לאחר שעברו סדרת מיונים ארוכה. מסלול ההכשרה של לוחמי הסיירת כולל הכשרה בסיסית, הכשרה מתקדמת, קורס צניחה, קורס סיור, קורס לחימה בטרור, ניווט, הסוואה ולחימה בשטח בנוי. אורך המסלול שנה וחודשיים עד שנה וארבעה חודשים, תלוי במחזור. תקופה מבצעית של לוחם בסיירת אורכת כשנתיים, במהלכם שליש מהזמן מוקדש לאימונים ושני שליש להכנות ולביצוע של פעולות מורכבות נגד האויב.

בוגרי היחידה מאיישים את פלוגות הסיור של חטיבות המילואים של צנחנים. במהלך השנים איבדה הסיירת 81 מלוחמיה.

חבלה מוצנחת[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל חה"ן צנחנים

פלוגת החבלה וההנדסה, היא פלחה"ן בחטיבת הצנחנים. יחידת החבלה הוקמה רשמית בשנת 1963, ויצחק מרדכי היה מפקדה הראשון. אם כי ראשית דרכה של היחידה הייתה בשנת 1956 ביוזמתו של מייק מיכאלי קיש, בוגר חיל ההנדסה הבריטי, שהקים מחלקת חבלה במסגרת חטיבת המילואים 80. מאז השינויים הארגוניים שנעשו ב-29 בנובמבר 2002 היחידה מופעלת במסגרת גדוד סיור. יעוד היחידה ביצוע פשיטות חבלה ומבצעים אחרים. פלוגת החבלה מתמחה בשימוש במטענים, הטמנת מוקשים בשטח האויב ובסילוקם של מטענים ומוקשים של האויב למעבר כוחותינו. הפלוגה פועלת בקדמת כוחות החטיבה ובאגפיה ככוח מוביל. לוחמי היחידה הופעלו בזירות לחימה שונות וביניהן מלחמת ששת הימים שם לחמה היחידה בפתחת רפיח, מלחמת שלום הגליל, מלחמת לבנון השנייה ובכל גזרות הלחימה ביהודה ושומרון. מי שעתיד להפוך להיות ללוחם ביחידת החה"ן צנחנים עובר הכשרת לוחמים בסיסית ומתקדמת. במהלך מסלול האימונים שאורכו כשנה וחודשיים הלוחמים עוברים הכשרה בתחומים כמו צניחה, חבלה, ניווט, לחימה במתארי שטח שונים והסוואה. המועמדים לשירות ביחידה נבחרים מתוך המתגייסים לחטיבת הצנחנים שעברו גיבוש סיירות ואותרו כמתאימים לאופי היחידה. לאחר תום מסלול ההכשרה לוחמי היחידה עוברים סבבי אימונים יחידתיים וצוותיים ומבצעים פעילות מבצעית מורכבת בכל גזרות הלחימה. לוחמים המסיימים את השירות ביחידה משתלבים בפלוגות החבלה בחטיבות המילואים של הצנחנים.

מפקדי הפלחה"ן: יהודה בר, יצחק מרדכי, משה לשם-אדלשטיין, רן בג, מנחם זטורסקי, שמעון נוה, אהרן סבג, אריק מורן, ישראל רמות, אמל אסעד, יחיאל גוזל, בני גנץ, אהרן זיו, יגאל שרון, אבי זהבי, רוני אלשייך, גל הירש, יוסי בכר, הראל כנפו, עופר צוברי, לאון בן מוחה, נדב מילוא, איציק בר, גדעון תמר, אסף אסולין, גיא לוי, איתן בן גד, ערן אוליאל, דרור שאול, אייל בלומנשטיין, אלעד פרץ, עומר כהן, עודד זימן, טל זורבלוב.

עורב צנחנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עורב צנחנים היא יחידת הנ"ט של חטיבת הצנחנים, במסגרת תהליך ארגון מחדש של חטיבות החי"ר, הוכפפה היחידה למפקדת גדוד סיור, ב- 29 בנובמבר 2002.

יחידת העורב הוקמה לאחר מלחמת יום כיפור בשנת 1974, אז חדרה בצה"ל ההבנה כי יש צורך בהקמת מערך שיתן מענה לכוחות השריון ההולכים ומתחזקים בצבאות ערב, עקב כך הוקמו פלוגות הנ"ט, שצורפו למערך החי"ר של החטיבות השונות, את משימת הקמת פלוגת הנ"ט הראשונה של חטיבת הצנחנים, קיבל לידיו אמנון דותן שכיהן כמפקדה הראשון, וסגנו יואב גוטסמן. היחידה עברה במהלך השנים שינויים רבים במבנה הארגוני שלה, מיחידה חטיבתית ליחידה תחת פיקוד גדוד סיור, ובאמל"ח שלה, מטיל ה"עורב" - ה"טאו" לטיל ה"גיל" של ימינו, ובקרוב למערכת חדשה הנקראת ישל"ט אחוד - מערכת מתקדמת יותר של ה"גיל", מהמערכות המתקדמות ביותר בצבא בתחום טילי הנ"ט. היחידה לקחה חלק במבצעים רבים ובכלל זה מבצע אנטבה[37], מלחמת לבנון, האינתיפאדה השנייה, מלחמת לבנון השנייה ומבצע עופרת יצוקה.

מפקדי הפלנ"ט: אמנון דותן, יואב גוטסמן, נלי פקר, ישראל גל, אבנר טלמון, יוסף זימבריס, הלל בר, אברהם קפלן, ניר שרוף, שאול אריאלי, אורי יעקובי, יאיר גולן, מתי הורביץ, אביב כוכבי, גדי ורשמה, זאב ברנשטיין, הרצי הלוי, אבי שטיינבוק-שוהם, אמיר ברעם, גיא חזות, נמרוד אלוני, אבי גיל, אודי שגיא, קובי ולר, עמית לידור, ירון שרוני, ייטב מזור, יניב בארוט, אורי דאובה, לירון ביטון, אפרים אבני, יותם רוף.

מפקדי החטיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
אריאל שרון 1956 - 1957 ראש הממשלה ה-11
מנחם אבירם 1957 - 1960 לימים מפקד עוצבת נתיב האש
אלי זעירא 1960 - 1962 לימים ראש אמ"ן
יצחק חופי 1962 - 1964 לימים אלוף פיקוד הצפון וראש המוסד
רפאל איתן 1964 - 1967 הרמטכ"ל ה-11
דני מט 1967 - 1969 לימים מתאם הפעולות בשטחים
חיים נדל 1969 - 1971 לימים נשיא בית הדין הצבאי לערעורים
לוי חופש 1971 - 1972
עוזי יאירי 1972 - 1973 נהרג שנתיים אחר כך בפיגוע במלון סבוי
אריה צידון 1973 - 1975
מתן וילנאי 1975 - 1976 לימים סגן הרמטכ"ל
עמוס ירון 1976 - 1977 לימים ראש אכ"א
אמנון ליפקין-שחק 1977 - 1979 הרמטכ"ל ה-15
דורון רובין 1979 - 1981 לימים ראש מה"ד
יורם יאיר 1981 - 1982 לימים ראש אכ"א
שמואל ארד 1982 - 1984 לימים אלוף פיקוד העורף
מנחם זטורסקי 1984 - 1985
נחמיה תמרי 1985 - 1986 לימים אלוף פיקוד המרכז
שאול מופז 1986 - 1988 הרמטכ"ל ה-16
דורון אלמוג 1988 - 1990 לימים אלוף פיקוד הדרום
משה יעלון 1990 - 1991 הרמטכ"ל ה-17
מתי הררי 1991 - 1993
ישראל זיו 1993 - 1995 לימים ראש אגף המבצעים
בני גנץ 1995 - 1997 הרמטכ"ל ה-20
יצחק גרשון 1997 - 1999 לימים אלוף פיקוד העורף
גדי שמני 1999 - 2001 לימים אלוף פיקוד המרכז
אביב כוכבי 2001 - 2003 לימים ראש אמ"ן
יוסי בכר 2003 - 2005 לימים מפקד אוגדת עזה
חגי מרדכי 2005 - 22 באוגוסט 2007 לימים ראש מטה זרוע היבשה
הרצי הלוי 22 באוגוסט 2007 - 20 באוגוסט 2009 לימים מפקד עוצבת הגליל
אהרון חליווה 20 באוגוסט 2009 - 14 באפריל 2011 מפקד חטיבת המבצעים
אמיר ברעם 14 באפריל 2011 - 16 במאי 2013 מפקד עוצבת האש
אליעזר טולדנו 16 במאי 2013 - היום

נשק ואמצעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השביל הראשי בבסיס האימונים של חטיבת הצנחנים סמוך לשומריה. הבסיס נבנה בסיוע אמריקני.
אימון צניחה של חטיבת הצנחנים, 2010
צנחנים עולים למסוק ינשוף, 2007

בשנות ה-50 של המאה ה-20 היו חמושים הצנחנים בתמ"ק עוזי. כיום, חיילי חטיבת הצנחנים חמושים ברוס"ר מדגם קרבין M4A1. שאר כלי הנשק זהה לשאר כלי הנשק של גדודי החי"ר בצה"ל וכולל גם מטול רימונים מדגם M-203, רובי צלפים מדגמים רמינגטון M-24 ובארט M82A1, מטולי רקטות נגד טנקים מדגמי לאו M-72 ו-RPG-7, מקלע בינוני מאג, מקלע קל נגב, מקלע כבד מדגם M2 בראונינג ומקלע רימונים (מקל"ר) סאקו דיפנס Mk-19 בקליבר 40 מ"מ. בדומה ליחידות מיוחדות בצה"ל, משתמשים הצנחנים באמצעי ראיית הלילה המכונה "ליאור" שהחליף בשנת 2006 באופן מלא את אמצעי בשם "אקילה" שקדם לו. בנוסף לכך, בשנת 2007 נכנסה לשימוש בגדודי הצנחנים כוונת חדשה לקלעים המכונה "טריג'יקון חץ". ב-2009 נכנס לחטיבת הצנחנים רובה הצלפים "ברק" (H-S Precision Pro Series 2000 HTR) המיועד לצליפה טווחים ארוכים. נכון לינואר 2012, חטיבת הצנחנים היא חטיבת חיל הרגלים הסדירה היחידה שאיננה מצוידת ב"תבור" - רובה סער ישראלי בתצורת בולפאפ - וממשיכה להשתמש ברובי ה-M4A1 כנשק האישי של הלוחמים.

החטיבה מצוידת בנגמ"שי ה-M-113 על שלל תצורותיהם אך בעיקר בג'יפים ממוגנים מדגמי "האמר" במגוון תצורות. כמו כן, מצוידת היחידה בטרקטורונים לסיור מהיר ופרישה מהירה של ציוד מחלקתי בשטח.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מילשטיין, א. (1985). ההיסטוריה של הצנחנים, כרך ב'. תל אביב: שלגי. עמ' 563, 568-567, 864-857
  2. ^ בקרוב: תג יחידה חדש ללוחמי הצנחנים, מעריב.‏
  3. ^ תופסים צבע / מאת משה דוד. מוסף "המגזין", של מעריב 11 ביולי 2011, עמ' 4-5.
  4. ^ מוריה בן יוסף, "מוכנים לטרוף את כל העולם", "ישראל דיפנס", 3 במאי 2012.
  5. ^ יוסי יהושוע וראובן וייס, "הגדוד של המדינה", ידיעות אחרונות מוסף 7 ימים, 7 באוקטובר 2011.
  6. ^ ‏עמוס הראל, "סא"ל אמיר ברעם: יש לי מסר מרגיע לעם - חיילי הגדוד לא רעבים ולא קר להם" "הארץ" 16 בפברואר 2003.
  7. ^ אביחי בקר"אלוף עצבות", באתר הארץ, 26 באפריל 2002, "ציון הדרך הבא היה מג"ד 890, הזירה העיקרית הייתה דרום לבנון, שבה חווה ארבע היתקלויות".
  8. ^ אריק הראשון, גלעד שמחוני, לויתן לבן, הוצאת גלורי, 2006, אורי שמחוני מספר על המג"ד שלו אריאל שרון.
  9. ^ התדריך של רפול לקראת הצניחה במיתלה כולל תמונות היסטוריות.
  10. ^ ברוך נבו ונורית אשכנזי, "השיבה מסרפיאום", הוצאת ספרית מעריב, 2006, עמודים 107-108.
  11. ^ אמיר אורןרפול ו"משה וחצי" ניסו להעליל: דן שומרון הומו, באתר הארץ.
  12. ^ מבצע "קנבוס 69", מבצע "קנבוס 69": ינואר 1972, בהמשך למגמה של התרעת המחבלים שבלבנון. פיצוץ שני בתים בכפר וברכת מים בסמוך לו הוטלה על מג"ד 890, סא"ל מתן וילנאי ששהה אותה עת עם הגדוד בתעסוקה מבצעית בקו התעלה. בעת מתן התדריך האחרון בוטלה משימת פיצוץ הברכה. המבצע הסתיים בהצלחה אף שבוצע בתאי מזג אוויר קשים. מתוך האתר הרשמי של חטיבת הצנחנים.
  13. ^ משה (בוגי) יעלון, דרך ארוכה קצרה, ידיעות ספרים, 2008, עמודים 55-56.
  14. ^ חנן גרינברג, קצינים על גנץ: "איש עבודה, ללא אבק כוכבים", באתר ynet‏, 6 בפברואר 2011.
  15. ^ אמיר בוחבוט, האיש שעושה סדר בבירת הטרור הפלשתינית, באתר nrg מעריב, 2 בפברואר 2007.
  16. ^ "כשהם ראו את העוצמה שלנו, הם הניחו את הנשק ונסו אחורה", במחנה, 21 בינואר 2009.
  17. ^ 17.0 17.1 שורה של מינויים בצה"ל, באתר israeldefense, ‏11 בדצמבר 2012
  18. ^ כיבוש ראס-סודר, אבו רודיס, א-טור, שרם א-שייך, מתוך אתר "הצנחנים, עשור ראשון 1948-1958".
  19. ^ אלישיב שמשי, בהם יותר מכול - על סוד ההצלחה של צה"ל, תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 2005, פרק שביעי: האדומים מנקים את השטח הירוק, עמ' 93-106.
  20. ^ ירדן בן צור, מחכים לזכות השיבה, במחנה, 6 בספטמבר 2006.
  21. ^ אטילה שומפלבי, חברון: צה"ל מכתר מבוקשים במתחם הממשל הפלסטיני, באתר ynet‏, 26 ביוני 2002
  22. ^ אמיר בוחבוט, מתכוננים למלחמה הבאה: הצצה לאימונים של גדוד 101, באתר וואלה!, 15 בפברואר 2014
  23. ^ צנחנים במיל', באתר הארץ, 20 ביוני 2004.
  24. ^ נועה בן אהרון, מג"ד חדש לגדוד 202 של חטיבת הצנחנים באתר זרוע היבשה.
  25. ^ אתר חטיבת הצנחנים.
  26. ^ דורון אלמוג, ‏הפעלת היחידות החטיבתיות במלחמת של"ג, מערכות 413, יולי 2007, עמ' 26-31 .
  27. ^ הפרק הראשון מתוך הספר בומרנג מאת עפר שלח ורביב דרוקר, הוצאת כתר 2005.
  28. ^ "גדס"ר שרף".
  29. ^ ‫שיר אהרון ברם, אתר חיל האוויר, ‏כשהנחש של הצנחנים פגש את טייסת הצפע, באתר צה"ל, 3 בדצמבר 2012‬.
  30. ^ גל הירש, סיפור מלחמה סיפור אהבה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009 עמודים 272-273.
  31. ^ אמיר בוחבוט, דיווח מיוחד מעזה: אין דשדוש - יש לחימה ברצועה, באתר nrg מעריב, 14 בינואר 2009.
  32. ^ דורון אלמוג, רוח ישראלית: 35 שנים למבצע אנטבה, ישראל היום, ‏ 04.07.2011.
  33. ^ עפרי שובל, בשנת 59' נרצח יאיר פלד, מפקד סיירת צנחנים. אבל מי רצח את רוצחיו? חשיפה, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2010
  34. ^ עמוס הראל, "עשה לך קרב", הארץ, ‏ 10.03.2000.
  35. ^ עמי ביטון, דבר המפקד, אתר סיירת צנחנים.
  36. ^ אורי בינדר, אהבה עזה: הנישואים פורחים תחת אש, באתר nrg מעריב, 10 במרץ 2011.
  37. ^ אביגדור שחן, "מבצע כדור הרעם: הוא מבצע אנטבה", הוצאת "מסדה", 1993, עמוד 273.


חטיבות חיל רגלים סדירות בצה"ל

Golani tree color.svg חטיבת גולניTag shfifonN-1.png חטיבת הצנחנים432px-Nahal.png חטיבת הנח"לתג חטיבת גבעתי.svg חטיבת גבעתיLogo hativa 900.png חטיבת כפיר


מפקדי חטיבת הצנחנים Tag shfifonN-1.png

אריאל שרון · מנחם אבירם · אלי זעירא · יצחק חופי · רפאל איתן · דני מט · חיים נדל · לוי חופש · עוזי יאירי · אריה צידון · מתן וילנאי · עמוס ירון · אמנון ליפקין-שחק · דורון רובין · יורם יאיר · שמואל ארד · מנחם זטורסקי · נחמיה תמרי · שאול מופז · דורון אלמוג · משה יעלון · מתי הררי · ישראל זיו · בני גנץ · יצחק גרשון · גדי שמני · אביב כוכבי · יוסי בכר · חגי מרדכי · הרצי הלוי · אהרון חליווה · אמיר ברעם · אליעזר טולדנו