ברטראן בונלו
 | |
| בונלו ב-2019 | |
| לידה |
11 בספטמבר 1968 (בן 55) פריז, צרפת |
|---|---|
| מדינה |
 צרפת |
| תקופת הפעילות | מ-1996 |
| עיסוק | במאי קולנוע, תסריטאי, שחקן, ו-מלחין |
| פרסים והוקרה |
אביר מסדר האמנויות והספרות (17 ביולי 2015)  |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ברטראן בונלו (בצרפתית: Bertrand Bonello; נולד ב-11 בספטמבר 1968) הוא במאי קולנוע, תסריטאי, מפיק ומלחין צרפתי. הוא ידוע במיוחד בזכות הסרטים הפורנוגרף, בית הפגישות, סאן לורן ו-נוקטורמה. בונלו ידוע בכך שהוא בוחן בסרטיו הלא שגרתיים את המבנים החברתיים שכולאים את דמויותיו ורבים מהם הפכו מזוהים עם "הקיצוניות הצרפתית החדשה״[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בונלו נולד בניס שבצרפת, אבא שלו היה עורך דין ואמא שלו עבדה בבית האופרה של ניס. אימו שלחה אותו ללמוד לנגן בפסנתר כשהיה בן 5 ובהכשרתו בונלו נהיה מלחין ומוזיקאי שליווה מספר אמנים צרפתים כמו פרנסואז ארדי ואליוט מרפי, עד שלטענתו השתעמם מכך[2].
בשנת 1996 התחיל להתנסות במספר סרטים קצרים, כולל ״מי אני״ (Qui je suis), שהתבסס על ספרו האוטוביוגרפי של פייר פאולו פאזוליני.
סרטו הארוך הראשון, ״משהו אורגני" (1998) הוקרן בפסטיבל ברלין במסגרת הפנורמה.
סרטו השני "הפורנוגרף" (2001) זכה בפרס FIPRESCI (פרסי המבקרים) בפסטיבל קאן.
סרטיו ״טירזיה״ (2003), ״בית הפגישות״ (2011) ו-״סאן לורן״ (2014) התמודדו בתחרות הרשמית של פסטיבל קאן ועליהם היה מועמד לפרס דקל הזהב. ״סן לורן״ גם היה מועמד ל־10 פרסי סזאר ונבחר להיות הסרט המועמד של צרפת לפרס האוסקר לסרט הבינלאומי הטוב ביותר בטקס פרסי אוסקר ה-87.
ב-2016 יצא סרטו הטעון פוליטית "נוקטורמה" שעורר סערה רבה בצרפת הוקרן בפסטיבל טורונטו ובפסטיבל סן סבסטיאן[3]. סרטו האחרון, "נערת זומבי" (2019), הוקרן בפסטיבל קאן.
ב-2023 סרטו "La bête״ בכיכובה של לאה סדו עתיד להציג בבכורה בפסטיבל הסרטים של ונציה. השחקן גספר אוליאל, ששיחק בסרט ״סאן לורן״ היה אמור לשוב לעבוד עם בונלו ולשחק בתפקיד ראשי בסרט[4], אך אוליאל נהרג ב-19 בינואר 2022, בתאונת סקי בצרפת.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בונלו היה נשוי לצלמת הקנדית ז'וסי דייה שאיתה עבד ברוב סרטיו[5]. בשנת 2003 במהלך פסטיבל קאן נולדה בתם אנה מושט בונלו[6], ובשנת 2010 נפרדו אך המשיכו לעבוד יחד.
פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | שם הסרט | תפקיד |
|---|---|---|
| 1996 | מי אני (Qui je suis) | במאי, שחקן, מלחין ותסריטאי |
| 1998 | משהו אורגני | במאי, מלחין ותסריטאי |
| 2001 | הפורנוגרף | במאי, מלחין ותסריטאי |
| 2003 | טירזיה | במאי ותסריטאי |
| 2008 | On War | במאי, מלחין, מפיק ותסריטאי |
| 2011 | בית הפגישות | במאי, מלחין, מפיק ותסריטאי |
| 2014 | סן לורן | במאי, שחקן, מלחין ותסריטאי |
| 2016 | נוקטרמה | במאי ותסריטאי |
| 2019 | נערת זומבי | במאי ותסריטאי |
| 2022 | Coma | במאי ותסריטאי |
שיחק גם בסרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
2003 - ״Lapin intégral״ - סרט קצר של ססיליה רואו (Cécilia Rouaud)
2006 - ״On ne devrait pas exister״ של הרווה פייר-גוסטב (Hervé Pierre-Gustave)
2012 - ״יד ביד״ (Hand in Hand) של ולרי דונזילי (Valérie Donzelli)
2014 - ״דיוקנו של האמן״ (Portrait of the Artist) של אנטואן בארו (Antoine Barraud)
2021 - ״טיטאן״ (Titane) של ז׳וליה דוקורנו, שהייתה גם תלמידתו ב-La Fémis[7].
עיטורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אביר מסדר האמנויות והספרות (2015) [8]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברטראן בונלו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- ברטראן בונלו, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
ברטראן בונלו, באתר AllMovie (באנגלית)
ברטראן בונלו, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ברטראן בונלו, באתר MusicBrainz (באנגלית) ברטראן בונלו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Quandt, James, "Flesh & Blood: Sex and violence in recent French cinema", ArtForum, February 2004 Access date: July 10, 2008.
- ^ BERTRAND BONELLO ON CINEMA - CRASH Magazine, www.crash.fr
- ^ Bruno Deruisseau, Bertrand Bonello: "Mon prochain film suivra des jeunes qui posent des bombes à Paris" - Les Inrocks, https://www.lesinrocks.com/ (ב־)
- ^ AlloCine, La Bête : Léa Seydoux et Gaspard Ulliel dans un mélodrame d'anticipation pour Bertrand Bonello, AlloCiné (בצרפתית)
- ^ Lim, Dennis (2011-11-18). "What Do Courtesans Do by Day?". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2022-01-22.
- ^ Anna Mouchette - תקצירים ביוגרפיים של אנשים בולטים, באתר MyHeritage (בעברית)
- ^ Madame Figaro, Julia Ducournau, un premier film délicieusement gore, Madame Figaro, 2017-02-26
- ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2016-04-24. נבדק ב-2016-01-14.
{{cite web}}: (עזרה)