ניס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ניס
Nice
Logo Nice.jpg Comte de Nice flag.svg
Nice-night-view-with-blurred-cars 1200x900.jpgהטיילת בעיר ניס
מדינה / טריטוריה Flag of France.svg  צרפת
חבל פרובנס-אלפ-קוט ד'אזור
מחוז האלפים הימיים
ראש העיר ג'אק פיירט (מ-1995)
שטח 71.92 קמ"ר
תאריך ייסוד המאה ה-5
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ במטרופולין
 ‑ צפיפות

348,721‏  (נכון ל-2007)
955,000‏  (נכון ל-2010)
4,849 נפש לקמ"ר (נכון ל-2007)
קואורדינטות 43°42′10″N 7°16′09″E / 43.70278°N 7.26917°E / 43.70278; 7.26917קואורדינטות: 43°42′10″N 7°16′09″E / 43.70278°N 7.26917°E / 43.70278; 7.26917
אזור זמן UTC +1
Nice.fr

ניס (צרפתית: Nice) או ניצה (גרמנית, איטלקית: Nizza) היא עיר בדרום צרפת הממוקמת על חוף הים התיכון, בין מרסיי לבין ג'נובה (איטליה). במפקד האוכלוסין האחרון שנערך במרץ 2010, באזור המטרופוליטאני של ניס 955,000 תושבים. העיר נמצאת במקום החמישי בצרפת מבחינת גודל האוכלוסייה כאשר במקומות הראשונים נמצאות: פריז, מרסיי, ליאון וטולוז.

ניס מהווה מרכז תיירותי חשוב בצרפת, השני בחשיבותו לאחר פריז, ומקום נופש מוביל על הריביירה הצרפתית. בעיר נמל התעופה השלישי בצרפת מבחינת מספר המבקרים בו בשנה (קרוב ל-10 מיליון ב-2005). את המקומות הראשונים תופסים שני שדות התעופה הפריזאיים.

גאוגרפיה ואקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניס ממוקמת על חוף הים התיכון, והיא מוקפת בגבעות של הרי האלפים, המפריעות להתפשטותה של העיר באזור. את שטח העיר חוצים שני נחלים סוערים, פאיון במזרח (34 ק"מ) ומאניאן במערב. אלה נוטים להתייבש בקיץ.

העיר ניס נהנית מאקלים ים תיכוני המאופיין בקיץ חם ויבש ובחורף מתון. בחודשי הקיץ הטמפרטורה האופיינית היא מעל 20 מעלות צלזיוס ולעתים קרובות מגיעה ל-30 מעלות צלזיוס. בימי החורף הטמפרטורה נעה בין 11 - 17 מעלות צלזיוס ואילו בלילות בין 4 - 9 מעלות צלזיוס.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסימנים הקדומים ביותר של התיישבות באזור מתוארכים לסביבות 400,000 לפני הספירה. את העיר ניס ייסדו יוונים ממרסיי באמצע המאה ה-4 לפנה"ס תחת השם "ניקאיה" (Νικαία), כאשר השם מבוסס על שמה ובא לכבד את אלת הניצחון היוונית, ניקה, לאחר שאלה הביסו את שכניהם, הליגורים. היא הייתה אחת הערים החשובות ביותר למסחר על חופי הים הליגורי עד הפלישה של הלומברדים. במאה ה-7 הצטרפה ניס לליגת הג'נובה, אשר אספה לתוכה את ערי החוף הים הליגורי. בשנת 729, ניס הדפה את הפלישה של הסרצנים, אך בשנים 859 ו- 880 סרצינים בזזו ושרפו אותה, ועד המאה ה-10 העיר והסביבה נשארו תחת סמכותם.

בימי הביניים פקדו את ניס מלחמות רבות. מלכי צרפת ניסו לכבוש אותה, אבל העיר הצליחה להגן על עצמה. במאה ה-13 ובמאה ה-14 ניס נכבשה שוב ושוב על ידי השליטים של פרובאנס. בשנת 1388 העיר נכנסה תחת חסותה של רוזנות סבויה, עד שנת 1860, כאשר ממלכת סרדיניה העבירה את השליטה על ניס לצרפת בהסכם טורינו. תקופה זו חולקה לשני חלקים בין השנים 1691-1731, כאשר ניס הייתה בבעלותו של מלך צרפת לואי הארבעה עשר, ובין השנים 1792-1814, כשהעיר הייתה תחת כיבוש נפוליאון.

בסוף המאה ה-18 החלו בני המעמד הגבוה בבריטניה להגיע ולנפוש בעיר ניס בפרט ובאזור הריביירה הצרפתית בכלל בחודשי החורף על מנת להימנע מהקור הבריטי. על שם תיירים ראשונים אלו, נקראת הטיילת של העיר ניס "טיילת האנגלים" (בצרפתית: Promenade des Anglais). הטיילת משתרעת לאורך "מפרץ המלאכים" (בצרפתית: Baie des Anges) של הים התיכון בניס.

לאחר מלחמות נפוליאון, צברה ניס פופולריות בהיותה עיר נופש ותיירות, מזג אויר נוח וחורפים חמים משכו את הזרים לאזור זה.

לקראת סוף המאה ה-19, החלו להגיע לעיר ולריביירה כולה ציירים ואומנים רבים שהעריכו את האקלים והצבעים הבהירים. ביניהם ניתן למנות את הנרי מתיס ומארק שאגל.

במחצית השנייה של המאה העשרים, צמחה והתפתחה למדי תחת סמכותו של ראש העיר ז'אן מדסן (1928-1944, 1947-1966) ובנו ז'אק (1966-1990). ב- 16 באוקטובר 1979 פגע בחוף המערבי של ניס צונמי שנגרם כתוצאה ממפולת תת-קרקעית, בו נהרגו תשעה בני אדם.

לא פעם הפכה ניס לזירה של פורומים פוליטיים בינלאומיים. בדצמבר 2000 נפתחה בה ועידת האיחוד האירופי, אשר בו הוסכם על הרחבת האיחוד מזרחה.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בערך 10% מאוכלוסיית העיר הם בעלי אזרחות זרה וששת קבוצות המהגרים הגדולות הן: טוניסאים, איטלקים, מרוקאים, אלג’יראים, פורטוגלים וספרדים.

תרבות וספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

היות שהעיר מהווה יעד תיירותי פופולארי, היא מארחת גם פסטיבלים רבים לאורך השנה כמו הקרנבל של ניס ופסטיבל הג'אז של ניס.

קבוצת הכדורגל של ניס משחקת בליגה הראשונה בצרפת ובעיר קיים גם מועדון שחייה אולימפי.

אתרים בעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניס גרים כ-20,000 יהודים. ישנם שלושה בתי ספר יהודיים בעיר, של תנועת חב"ד, של תנועת אליאנס ובית הספר הציוני וישיבה גדולה וקטנה בשם "אור תורה".

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערים התאומות של ניס הן:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]