גאבור גודה
 | |
| לידה |
1 באפריל 1911 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
12 באפריל 1996 (בגיל 85) בודפשט, הונגריה |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות קרפשי |
| תפקיד |
מנהל תיאטרון (1958–1959) |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
גאבור גודה (במקור גרינפלד, בהונגרית: Goda Gábor; בודפשט, 1 באפריל 1911 – בודפשט, 12 באפריל 1996) היה סופר יהודי-הונגרי זוכה פרס קושוט, מתרגם ובמאי תיאטרון.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גאבור גרינפלד נולד במשפחה יהודית. אביו היה גזה גודה (1874–1954), עיתונאי, ואמו הייתה ארז'בט זייפטר (1885–1938).[1][2][3] בשנת 1929 סיים את לימודיו בבית הספר התיכון סנט אישטוואן בזוגלו (כיום רובע 14 של בודפשט). אז יצא לאור כרך השירה הראשון והיחיד שלו. לאחר סיום לימודיו התפרנס מעבודות מזדמנות. הוא ניסה את כוחו בעיתונאות, אבל מכיוון שלא הצליח למצוא את המרואיינת שלו, אחת השחקניות המפורסמות של התקופה, הציעו לו "לחפש עיסוק אחר". לאחר מכן עבד בהוצאת הספרים "הסקירה העצמאית" (Független Szemle), שם היה גם מגיה וגם מתרגם וב-1931 ערך את כתב העת "פורונד" (Porond). לאחר מעקף פואטי קצר, המשיך בקריירת הכתיבה שלו בסיפורים קצרים, שכמה מהם הופיעו בעיתון ומשכו את תשומת לב הקהל. ב-1936 פרסם גודה כרך של סיפורים קצרים, בשם "מכתב מהגיהנום", שמשך את תשומת לבם של הסופרים לאיוש נאג' ומילאן פושט. בכתבותיהם על הסופר הצעיר הם שיבחו את התכונות הבאות לידי ביטוי בסיפורי גודה הקצרים, את התיאור המפורט מבחינה סוציוגרפית של העולם הבורגני בפשט ואת הפסיכולוגיה העדינה ווגווניה. בשנות ה-30 של המאה ה-20 כתב גודה כמה יצירות פרוזה בקנה מידה גדול יותר, אותן עיבד והוציא לאור לאחר מלחמת העולם השנייה. כיהודי, נלקח גודה מספר פעמים לשירות העבודה במהלך שנות מלחמת העולם השנייה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי). הוא הצליח לשרוד את השואה.
לאחר מלחמת העולם קיבל על עצמו תפקיד ציבורי, בשנים 1945–1950 הפך לראש ענייני התרבות של בודפשט, תחילה כמזכיר ראשי ולאחר מכן כיועץ תרבות. בשנים 1956–1958 היה חבר במועצה הספרותית, ובשנים 1957–1959 השתתף גם בעריכת כתב העת "החיים והספרות". ב-1958, במשך כל העונה, שימש כמנהל תיאטרון צבא העם (תיאטרון הקומדיה של בודפשט של ימינו).
עם סיפוריו הקצרים, הרומנים וכתביו העיתונאיים, הוא הפך לדמות משמעותית בספרות הסוציאליסטית שלאחר המלחמה. גודה היה סופר עירוני אמיתי, הסצנה העיקרית של יצירותיו הייתה העולם הזעיר בורגני של בודפשט. הוא הכיר עולם זה בצורה הטובה ביותר. יצירותיו, שנכתבו מהמחצית השנייה של שנות החמישים, התאפיינו גם בחזון סאטירי, אירוני ובהומור עיקש.
יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סתיו זה האביב, חבר! (שירים, 1929)
- מכתב מהגיהנום (סיפור קצר, 1936)
- פלמינגו, או מותו של ארון המזנון (1938, 1958)
- אגדות (1940)
- שקרי הפשיזם (1945)
- לפני הסערה (זכרונות, 1946)
- בין זאבים (סיפור, 1952)
- שני חמורים (סיפור, 1953)
- פנופטיקון (רומן קצר, 1956)
- האדם הפלנטרי והאחרים. שלושה רומנים קצרים (רומנים קצרים, 1958)
- חוג משפחתי (סיפור קצר, 1959)
- מיומני (1960)
- סיפורים חשובים (נרטיב, 1961)
- האדם הרגיל (רומן, 1961)
- גירוש שדים I.-II. (סיפורים נבחרים, 1963)
- מר פולדיני (רומן, 1963)
- מסע בודד (רומן, 1965)
- תוך כדי כתיבה (מחקר, 1966)
- מדוע האדם לא צמח עד השמיים? (קריינות, 1966)
- הייתה פעם משפחה (רומן, 1967)
- רומן הווידויים (רומן, 1968)
- קונצ'רטו (סיפור, 1969)
- תהילים עדינים (1970)
- יומנו של בטלן (רומן, 1971)
- שעת השוטים (רומן, 1973)
- נוודים שמימיים (רומן, 1975)
- מכתבים ליהודית (זיכרונות, 1979)
- האיש שהפך לציפור I. (אוסף סיפורים, 1982)
- מותו של תליין (סיפורים אסופים, 1987)
- מולדתי, בודפשט (זכרונות, 1989)
- הרהורים (1997)
- סיפורים יהודים ואגדות, מכבי, 1998
תרגומיו הספרותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- איליה ארנבורג: חייו הסוערים של לאזיק רויטשוואניץ (1933)
- א. אברמאייר: הנוער רוצה לחיות (1935)
- אנדרה מלרו: שני דורות (1946)
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מסדר ההצטיינות של הרפובליקה העממית ההונגרית (1948, 1950)
- פרס אטילה יוז'ף (1957, 1960, 1971)
- מסדר ההצטיינות דרגת זהב (1965, 1981)
- פרס קושוט (1966)
- פרס גאבור אנדור (1983, 1996)
- פרו אורבה בודפשט (1984)
- למען הונגריה הסוציאליסטית (1986)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מי זה מי בספרות ההונגרית? ספרי מאגר מסת"ב 963-86071-0-6
- מי זה מי בספרות ההונגרית? בודפשט, 1999 ISBN 9-638157-91-7
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סופרים הונגרים בני זמננו
- לקסיקון הונגרי לאמנות הבמה. 1994 ISBN 9630566354
- ביוגרפיה, באתר תיאטרון הקומדיה של בודפשט
- גאבור גודה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)