גאיוס דואיליוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עמוד דואיליוס, המוזיאון הקפיטוליני החדש, רומא
בסיס עמוד דואיליוס, הבסיס והכתובת שעליו שוחזרו בתקופת אוגוסטוס. המוזיאון הקפיטוליני החדש, רומא

גאיוס דואיליוס (Gaius Duilius) היה מדינאי ומצביא רומאי בן המאה ה-3 לפנה"ס, שהשתתף במלחמה הפונית הראשונה.

דואיליוס היה נובוס הומו (novus homo), כלומר לא השתייך לאחת המשפחות האריסטוקרטיות הרומאיות, ולכן הידיעות אודות רקעו המשפחתי וראשית הקריירה שלו מעטות. חרף מוצאו הוא הצליח להיבחר לקונסול לשנת 260 לפנה"ס, השנה החמישית למלחמה הפונית הראשונה בין רומא לקרתגו. לאחר שעמיתו למשרה, הקונסול גנאיוס קורנליוס סקיפיו אסינה, נפל בשבי הקרתגים בליפארה, נותר הפיקוד העליון על הצבא והצי בידיו בלבד. זמן קצר אחר כך נחל ניצחון מוחץ על הצי הקרתגי בקרב מילאי, בעיקר הודות לשימוש בגשרי השתלטות ללוחמת סיפונים. דואיליוס לכד רבות מאוניות האויב ובהן את אוניית הדגל של מפקד הצי הקרתגי חניבעל גיסקו. הוא היה הרומאי הראשון שניצח בקרב ימי גדול, ובשובו לרומא נתכבד בטריומף, תהלוכת ניצחון בה הוצגו לראווה אילי הניגוח של אוניות האויב שנפלו לידו, אשר קישטו אחר כך את הרוסטרה, בימת הנואמים בפורום הרומאי.

מצבת ניצחון, המנציחה לדורות את ניצחונו של דואיליוס, שרדה לימינו ונמצאת במוזיאון הקאפיטוליני. זהו עמוד שיש, מקושט בפסלים בדמות אילי-ניגוח של אוניות האויב, ומכאן שמו בלטינית columna rostrata. העמוד נושא בבסיסו את הכתובת הלא שלמה הבאה:

...ובעת היותו קונסול חולל <דואיליוס> מעשה-גבורה באוניות בים, והוא הראשון אשר צייד ואימן צוותים וציים של אוניות-מלחמה; ובעזרת אניות אלה הנחיל תבוסה בלב-ים לציים הפוניים ולחילותיהם למודי-המלחמה של הקרתגים לעיני חניבעל מצביאם הראשי. ובאמצעות עיקר הצי המלחמתי לכד אוניות על צוותן כדלקמן: שבע-חתרית אחת, שלושים חמש-חתריות ותלת-טוריות, שלוש-עשרה הוא טיבע. הזהב שנלקח שלל: 3600 ... הכסף שנלקח שלל (שווה ערך למטבע הרומית) ...2100000... כמו כן היה הוא הראשון אשר העניק לעם מתנת מלקוח מקרב ימי, והראשון אשר הוביל קרתגים בני- חורין בתהלוכת ניצחון...‏[1]

ארבע אוניות מלחמה איטלקיות נקראו "קאיו דואיליו" על שמו: אונייה מחופת שריון מן המאה ה-19, אוניית מערכה מן המחצית הראשונה של המאה ה-20, סיירת טילים שהושקה ב-1962 ופריגטת טילים שהוכנסה לשירות ב-2007.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • E.H. Warmington (translator), Remains of Old Latin. Vol. IV: Archaic Inscriptions. Loeb Classical Library. Harvard University Press, 1940.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Columna Rostrata C. Duilii

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Remains of Old Latin, Vol. IV, 128-131.