גותית
ערך זה עוסק בשפה המזרח־גרמאנית שנכחדה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו גותי.
| גותית (𐌲𐌿𐍄𐌹𐍃𐌺, גוּטיסְק) | |
|---|---|
| סך כל הדוברים: | מספר אקדמאים מצומצם |
| מספר הדוברים שזאת שפת אמם: | אין |
| שיטת הכתב: | אלפבית גותי |
| סיווג משפחתי: | הודו אירופית גרמאנית |
| מעמד רשמי | |
| שפה רשמית במדינות: | אין |
| ראו גם: שפה • רשימת שפות | |
השפה הגותית היא שפה שנכחדה, המשתייכת לענף המזרחי של השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות. הגותית, שאינה מדוברת כיום, דוברה בפי הגותים באלף הראשון לספירת הנוצרים. בהגיית השפה הגותית ההטעמה הייתה על ההברה הראשונה במילה או על ההברה הראשונה של השורש, בדומה לשאר השפות הגרמאניות. הגותית נכתבה תחילה באמצעות האלפבית הרוני, שבו נכתבו בתחילה רוב השפות הגרמאניות. במאה הרביעית לספירה, הומצא האלפבית הגותי על מנת לכתוב את תרגום התנ"ך לשפה הגותית. תרגום זה הוא השריד היחיד מהשפה הגותית שנותר בידינו היום.
תוכן עניינים |
הטיית שם העצם [עריכה]
הטיית שם עצם לפי יחסה [עריכה]
בגותית ישנן חמש יחסות להטיית שם עצם.
1. הנומינטיב, יחסת הנושא.
2. הגנטיב, יחסת הקניין.
3. הדטיב, יחסת המושא העקיף.
4. האקוזטיב, יחסת המושא הישיר.
5. הווקטיב, השימוש בו נעשה בפנייה כלפי המיוחס של שם העצם.(צורתן זהה ברוב המקרים לנומינטיב)
הטיית שם עצם לפי מספר [עריכה]
ישנם שלושה מקרים להטיית שם עצם בגותית, מאיזושהי יחסה,לפי מספר:
1. יחיד
2. זוגי
3. רבים
הטיית שם עצם לפי מין [עריכה]
בגותית ישנם שלושה מינים דקדוקיים להטיית שם עצם ביחיד:
1. זכר
2. נקבה
3. נייטרלי
הטיית שם תואר בגותית [עריכה]
שם התואר בגותית מוטה בהתאמה לשם העצם אותו הוא מתאר, הסיומות משתנות בהתאם.
חוץ מזה ההטיות מתחלקות לשתי קבוצות:
1. הטיה חלשה - מופיעות במקרה ווקאטיבי, ולאחר תווית יידוע.
2. הטיה חזקה - מופיע בכל מקרה אחר.
יידוע [עריכה]
יידוע שם עצם [עריכה]
בניגוד לשפות גרמאניות מודרניות אשר יש בהן שני סוגי תוויות - לשם מיודע ובלתי-מיודע (לדוגמה באנגלית: a/an מול the) בשפה הגותית ישנו רק תווית יידוע המקבילה ל-the באנגלית.
היידוע נעשה לפי מין ומספר:
- sa - ליידע שם עצם יחיד זכר.
- so - ליידע שם עצם יחיד נקבה.
- þata - ליידע שם עצם יחיד נייטרלי.
תווית היידוע בגותית זהה לכינוי הרמז, כך שלכל אחת מהמלים יכולה להיות גם משמעות של "ה" וגם משמעות של "זה/זו" וניתן לדעת רק לפי ההקשר.
יידוע באמצעות שייכות [עריכה]
כינויי הקניין בגותית(לדוגמה:שלי,שלך,שלו) מוטים באופן דומה לשמות התואר.
שלי - meins
שלך - theins
שלו - seins(יכול להיות is)
שלה - seins(יכול להיות izos)
שלנו - unsar
שלכם - izwar
של שניכם - igqar
שלהם - ize(גם לזכר וגם לנייטרלי)
שלהן - izo
הטיית פעלים בגותית [עריכה]
יש להטות פעלים בגותית לפי שם הגוף(גוף ראשון, שני, שלישי ביחיד או רבים) ולפי הזמן.
כינויי הגוף בגותית [עריכה]
אני - ik
אתה - thu
הוא - is (או sa)
היא - si
זה - ita
אנחנו - weis
אנחנו שנינו - wit
אתם - jus
אתם שניכם - jut
הזמנים בגותית [עריכה]
בגותית ישנם רק שני זמנים הווה ועבר כאשר ההווה משמש גם לצורך התייחסות לעתיד. חוץ מזה אופן ביטוי שונה יכול לגרום לביטוי ציווי, ציון (אמירת ביטוי אובייקטיבי) או פעולה אפשרית או היפותטית.
יצירת העבר [עריכה]
1. שינוי תנועה בפעלים חזקים.
2. בפעלים חלשים הוספת d (הנשמעת כמו th קולית) או הוספת þ(הנשמעת כמו th אטומה).
3. באמצעות הכפלה. לדוגמה: לישון slepan>>sai+slep>>saislepum
פעיל וסביל [עריכה]
לפועל בגותית יש צורת פעיל וצורת סביל רק בהווה, על מנת ליצור סביל בזמן עבר יש להשתמש בפועלי העזר: wisan - להיות או wairþan - להיהפך, וצורת פועל המתארת פעולה שהסתיימה.(פרטיסיפלי)
מספרים בגותית [עריכה]
מספרים סתמיים [עריכה]
1 - ains
2 - twa (נייטרלי), twai (זכר), twos (נקבה)
3 - threis (זכר ונקבה), thrija (נייטרלי)
4 - fidwor
5 - fimf
6 - saihs
7 - sibun
8 - ahtau
9 - niun
10 - taihun
11 - ainlif
12 - twalif
14 - fidwor-taihun
15 - fimf-taihun
20 - twai tigjus
30 - threis tigjus
40 - fidwor tigjus
50 - fimf tigjus
60 - saihs tigjus
70 - sibuntehund
80 - ahtautehund
90 - niuntehund
99 - niuntehund jah niun
100 - taihun-taihund
מספרים סידוריים [עריכה]
ראשון - fruma
שני - anthar
שלישי - thridja
רביעי - fidurda
חמישי - fimfta
שישי - saihsta
שביעי - subunda
שמיני - ahtuda
תשיעי - niunda
עשירי - taihunda
ראו גם [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|