שפות גרמאניות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

השפות הגרמאניות הן אחד הענפים של השפות ההודו-אירופיות אותן דיברו השבטים הגרמאנים שהתיישבו בצפון אירופה לאורך גבולות האימפריה הרומית. נוטים לחלק את השפות הגרמאניות ל-3 קטגוריות: שפות גרמאניות מזרחיות, שפות גרמאניות מערביות ושפות גרמאניות צפוניות. כל השפות הגרמאניות המזרחיות נכחדו. ישנם בעולם 450 מיליון דוברי שפות גרמאניות כשפות אם, רובם דוברי גרמנית (128 מיליון דוברים, רובם כשפת אם) או אנגלית (כמיליארד דוברים, אך רובם כשפה שנייה). כל השפות הגרמאניות המודרניות נכתבות בימינו באלפבית הלטיני (למעט יידיש).

השפות הגרמאניות מתאפיינות בכמה מאפיינים לשוניים ייחודיים:

  • "אומלאוט", שינוי תנועה באמצע השורש. (לדוגמה: foot→feet/ kampf→kämpfe).
  • קיומם של פעלים חזקים ופעלים חלשים. פעלים חזקים הם פעלים אשר במעבר לצורות ה-past וצורות ה-perfect, משתנה בהם אות במרכז השורש (לדוגמה: ring→rang→rung/ringen→rang→gerungen); פעלים חלשים הם פעלים אשר במקרים אלו מתווספות אליהם סופיות כמו t או d (לדוגמה: look→looked→looked/ fragen→fragte→gefragt).
  • יצירת שייכות על ידי הוספת ~s בסוף מילה (לדוגמה: man→man's/mann→mannes).
  • ערך הפלגה דומה (לדוגמה: rich→richer→richest/ reich→reicher→reichst).

תוכן עניינים

[עריכה] סיווג

[עריכה] שפות מדוברות

עם השפות הגרמאניות נמנות:

[עריכה] שפות שנכחדו

[עריכה] קישורים חיצוניים