גיהוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גיהוק, גיסוי או גרעפס, הוא שחרור גז ממערכת העיכול (בדרך כלל קיבה או ושט) דרך הפה, עם קול אופייני ולעתים גם ריח.

פיזיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיהוק נגרם בדרך-כלל על ידי אכילה או שתייה מהירה מדי, הגורמים לבליעת אוויר (אירופגיה) ולשחרורו בזמן מאוחר יותר. גיהוק עלול להיגרם גם על ידי צריכה של משקאות מוגזים כמו בירה, משקאות קלים מוגזים ושמפניה, שמשחררים לאחר שתייתם גז פחמן דו-חמצני. מחלת ההחזר הוושטי עלולה אף היא לגרום לגיהוק בלתי רצוני. על פי מחקרים מסוימים, אירופגיה אינה האשמה העיקרית בגיהוקים אלא הגיהוק הוא התנהגות (חברתית) נרכשת.

קול הגיהוק נגרם על ידי רטט בסוגר הוושט העליון כשהגז עובר דרכו. שיא גינס לשנת 2010 לגיהוק הרועש ביותר הוא 107.1 דציבלים (רועש במידה ניכרת ממסור חשמלי ממרחק מטר אחד), נקבע על ידי פול האן מלונדון בשנת 2008‏‏[1].

גיהוק אצל תינוקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תינוקות נוטים לצבור גז בקיבה בעודם מואכלים, וצבירה זו עלולה לגרום לאי נעימות ניכרת לילד אלא אם כן הוא מוגהק. פעולת הגהקת התינוק כוללת הצבת התינוק בתנוחה הנוטה לגרום לשחרור הגז, למשל על כתף ההורה, כשבטן התינוק מונחת על חזה ההורה, ואז לטפוח בעדינות על הגב התחתון עד שיגהק.

משום שגיהוק עלול לגרום להקאה אצל תינוקות, "מטלית הקאה" לעתים מונחת על כתף ההורה על מנת להגן על בגדיו.

דיבור ושטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן להניע גיהוק בצורה רצונית על ידי בליעת אוויר ואז שחרורו, ועל ידי תפעול מערכת הקול ניתן להפיק דיבור ושטי. בעוד שלעתים קרובות הדיבור הוושטי מבוצע על ידי ילדים כאמצעי לבידור או לתחרות, זה יכול גם לשמש בתור אמצעי חלופי לדיבור עבור אנשים שעברו ניתוח כריתת בית הדיבור, כשגיהוק מחליף את הוצאת הקול מבית הדיבור כאשר הרטט של חלקו העליון של הוושט מחליף את הרטט של מיתרי הקול.

גיהוק אצל חיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יונקים נוספים כגון פרות, כלבים וכבשים מגהקים גם הם. במקרים אלו, הגז המשוחרר הוא מתאן המיוצר כתוצר לוואי מתהליך העיכול של החיה. גורמים לכך יצורים אל-אווירנים במערכת העיכול, כגון Escherichia coli וחיידקים קדומים מייצרי מתאן.

פרה ממוצעת יכולה לפלוט בין 542 ליטרים (אם נמצאת באסם) ו-600 ליטרים (אם בשדה) של מתאן ביום, ו-95 אחוז ממנו נפלטים בגיהוקים.

דגים מסוימים ידועים גם כפולטים אוויר מהזימים שלהם. כאן הגיהוק מיוצר על ידי גז המשוחרר משלפוחית אוויר.

בעלי חיים אחרים, כגון סוסים ועכברושים, חסרים לגמרי את היכולת לגהק.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]