גמבוזיה

גמבוזיה
מצב שימור
מצב שימור: ללא חשש (LC)
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
מחלקה:	מקריני סנפיר
סדרה:	אידרונאים
משפחה:	גמבוזיים
סוג:	גמבוזיה
מין:	גמבוזיה מצויה
שם מדעי
Gambusia affinis

גמבוזיה מצויה (שם מדעי: Gambusia affinis), הוא דג טורף שמוצאו מדרום ארצות הברית וצפון מקסיקו, ואשר ניזון מאצות, מצמחים ומחסרי חוליות שונים, מחרקי מים ועד דגים קטנים אחרים.
הוא משמש כמשמיד זחלים של יתושים מעבירי קדחת ומכונה גם 'דג יתוש'. למטרה זו הביא האדם את הגמבוזיה לחלקי עולם שונים וכך הגיע הדג גם לישראל בשנת 1926 על ידי האנגלים, אשר השתמשו בו כאחד מאמצעי הלוחמה הביולוגית ביתושים מפיצי המלריה. כיום, תפוצתו בארץ היא רבה והוא נמצא בכל מערכות המים המתוקים של ישראל – כולל הכנרת, למעט מערכת עינות צוקים הנמצאת בנאת מדבר צפון מערב לים המלח, במקווי המים ובנחלים בהם זורמים מים בעונה הגשומה.

בישראל יש מיני דגים מקומיים שעשויים למלא את תפקידו האקולוגי של הגמבוזיה (אף שלא בהתאמה מלאה). מינים אלו נוטלים חלק במאמצים למגר את אוכלוסיית היתושים נושאי המחלות באמצעות הדברה ביולוגית שמקורה מקומי.
כיום לדג זה תפוצה כמעט כלל עולמית, והוא נחשב למין פולש במקומות רבים.

אצל הגמבוזיה מתבלטת דו צורתיות זוויגית. הזכר (5 ס"מ) תמיד קטן יותר מן הנקבה. יש לו איבר הזדווגות, הגונופודיום, שהתפתח מסנפיר השת וקרניו הקדמיות חזקות יותר והן משמשות מכשיר להעברת תאי הזרע לנקבה בשעת ההזדווגות. לצורך זה יש לזכר שרירים מיוחדים המאפשרים את כיפופו של הגונופודיום הצידה ולפנים. הנקבה (7 ס"מ) גדולה יותר וכרסה המנופחת על פי רוב, מרוב הביצים שבתוכה, מזדקרת לעין. בעונת הרבייה אפשר להבחין אצלה, ברקמה השחורה של צפק פנים הבטן, הנשקפת דרך דפנות הגוף. כתם כהה זה מכונה כתם ההריון. לאחר שחיית חיזור מיוחדת, שבמהלכה רודף הזכר אחר הנקבה, מתבצעת ההפריה. הזכר מתקרב אל הנקבה מן הצד ותוך תנועת כיפוף של הגונופדיום, הוא נוגע בפתח המין הנקבי ומעביר לתוך צינור הביצים שלה את תאי הזרע. הביצים מופרות בהפריה פנימית בתוך גוף האם והנקבה משריצה 60-50 דגיגים חיים (בניגוד לשאר דגי ישראל המטילים ביצים). מסתבר שעובדה זו, שדגי הגמבוזיה משריצים ולדות חיים המסוגלים מיד עם היוולדם לצוד בעצמם את טרפם, וכן עמידותם בתנאי קיום קשים, סייעו בידם להתחרות בדגים מקומיים ולהעמיד אוכלוסיות גדולות.

יעילותו של דג הגמבוזיה בטיהור מקווי מים מזחלי היתושים המקננים בהם נובעת מן הגורמים הבאים :

1. כושר הרבייה של הגמבוזיה גבוה מאד. הבשלת הביצים נמשכת כחודש ימים בהתאם לתנאים הסביבתיים כמו טמפרטורה והמצאות מזון. בכל השרצה מושרצים עד כמה עשרות דגיגים אשר בתנאים אידאליים מגיעים לבגרות מינית תוך חודשיים. לגמבוזיה עונת רבייה ארוכה הנמשכת לאורך כל הקיץ. כמו כן, תאי הזרע נשמרים בצינור הביצים של הנקבה במשך תקופה של כחצי שנה ולאחר שהנקבה מתמלאת שוב בביצים, תאי הזרע האלה מפרים גם אותן והנקבה מסוגלת להשריץ פעמיים או יותר ללא כל הפריה נוספת.
2. השלבים הרגישים ביותר לזיהום מים בחיי הדג הם הביצים והדגיגים הבוקעים מהן. אצל הגמבוזיה, העוברים מתפתחים בגוף הנקבה ומושרצים למים כשהם כבר חסונים ועצמאיים.
3. דגי הגמבוזיה הם טורפים המוצאים את מזונם בשטח הפנים של המים בניגוד לדגים טורפים אחרים הניזונים מדגים קטנים יותר בגוף המים או נוברים בקרקעית בחפשם אחר מזון.
4. המורפולוגיה המיוחדת של ראשם השטוח והלסתות עם מפתח הפה העילי מאפשרת להם ללקט זחלים מפני המים תוך כדי שחייה כשגוף במצב מאוזן.
5. גופם הצר מאפשר להם להגיע אל תוך סבך צמחייה צפופה ואל שולי הבריכות בהם המים רדודים מאוד ואלו הם בדיוק המקומות בהם מתרכזים זחלי היתושים.
6. דגי הגמבוזיה ידועים כדגים שמסתגלים בקלות לבתי גידול שונים ולתנאי סביבה משתנים, הם סובלים רמת מליחות של עד 2% וחיים בטווח טמפרטורות רחב למדי, יכולים לשרוד במים בעלי עומס אורגני מסוים ועקת חמצן ואף מגלים עמידות במידה מסוימת כלפי מספר קוטלי חרקים.