מין פולש

דבורת-הדבש הננסית

מין פולש הוא מין אשר הופץ בעקבות פעילות האדם לאזור שמחוץ לתחום תפוצתו הטבעית, והצליח לייסד במקום זה אוכלוסייה המתרבה ללא התערבות נוספת בידי האדם, ואף מצליחה להתפשט. ההגדרה של מין בתור "פולש" בדרך-כלל מתייחסת לאזור הספציפי הנמצא מחוץ לתחום התפוצה הטבעי של המין, ולא אל כל מרחב התפוצה של המין. על-פי הגדרה אחרת, מצומצמת יותר, המונח "מין פולש" מתייחס רק למינים שהפצתם לאזור חדש גורמת באזור זה נזק משמעותי לאדם ו/או הסביבה. המונח האנגלי המקביל (invasive species) משמש לעתים גם לתיאור מינים שהתפשטו בעקבות פעילות האדם, בתוך תחום תפוצתם הטבעי. התפשטות זו יכולה לבוא לידי ביטוי בעלייה בצפיפות היחסית של המין, בייסוד אוכלוסיות חדשות, ובפלישה לבתי-גידול חדשים. בעברית קיים מונח נפרד לתיאור מינים מסוג זה - מין מתפרץ.

המינים הפולשים הפכו לתופעה נפוצה ביותר במאה העשרים, בעקבות העלייה הדרמטית בניידות האוכלוסייה האנושית, וכיום הם מהווים בעיה חמורה בקנה מידה כלל-עולמי. בעיית המינים הפולשים היא אחת הסוגיות המרכזיות כיום בנושאי איכות הסביבה ושמירת הטבע ברחבי העולם, ואחת הסיבות העיקריות לפגיעה במגוון הביולוגי. הנזקים שמסבים המינים הפולשים לאדם, נאמדים בסכומי עתק, והם בעלי השפעה כלכלית אדירה.

הפצה

צדפה מזיקה התמימה למראה אך גורמת לנזקים כלכליים בארצות הברית

אורגניזמים רבים הפכו למינים פולשים בעקבות פעילותו של האדם. מבחינים בין הפצה מכוונת והפצה לא-מכוונת של מינים פולשים:

• דוגמאות להפצה מכוונת

• צמחי נוי וחיות מחמד, כמו צמח הלנטנה הססגונית או התוכי דררת קרמר.
• מינים המובאים כמדביר ביולוגי, כגון הנמייה ההודית וקרפדת הקנים.
• מינים המשוחררים בטבע לצורכי ציד או דיג, כמו נסיכת הנילוס שיובאה לימת ויקטוריה, ואכלה את מגוון מיני האמנונים האנדמיים הרב שהיה בימה עד להכחדתם, וכמו הארנב האירופי שיובא בשנת 1859 לאוסטרליה, והתרבה שם בתוך שש שנים מ-24 פרטים לכשני מליון, ופגע בכך קשות במאזן האקולוגי המקומי. פגיעתו של הארנב האירופי הייתה כה קשה, עד שהממשלה נאלצה להקים את גדר הארנבים האוסטרלית כדי להגן על הסביבה מפניו.
• מינים המובאים לצורכי חקלאות בשבי, אך נמלטים ופולשים לבתי הגידול הטבעיים המקומיים, כמו נוטריות ומינקים שיובאו למקומות רבים בעולם שאינם בתי הגידול הטבעיים שלהם, לצורך הקמת חוות פרווה.

• דוגמאות להפצה לא מכוונת

• מעבר לַרְווֹת במי נטל של אוניות. למשל Zebra mussel, צדפות מזיקות המתחרות עם מינים מקומיים באגמי ארצות הברית ואף גורמות לסתימה בצינורות, ובכך פוגעות גם בתחנות כוח.
• מעבר על סחורות חקלאיות, כמו למשל זבוב הפירות העובר על ההדרים.
• הורדת מחסומים טבעיים, למשל תעלת סואץ, אשר הביאה את החוטית הנודדת לים התיכון.

התבססות

להתנהגות הפולשנית קודמת לעתים תקופה של התבססות והתאקלמות באזור ההפצה החדש של המין. המין מייסד אוכלוסייה באתרו החדש, ולעתים אף עובר סלקציה, המתאימה אותו אל התנאים של בית הגידול החדש. בשלב הבא, אם המין יתחיל להתפשט אל אזורים חדשים באופן מאסיבי ויגדיל את אזור תפוצתו, המין יוגדר כפולש. מינים פולשים רבים עוברים קודם תקופה ממושכת של הסתגלות, לפני התפרצותם כמינים פולשים; לעתים מדובר בעשרות שנים. לכן יש לראות בכל מין המופץ אל אזור חדש בתור סכנת פלישה, גם אם הוא עדיין אינו מגלה התנהגות פולשנית.

חוק העשירית אומר שמתוך מספר אקראי (1,000 לדוגמה) של מינים שנקלעו לאתר זר בעקבות פעילות האדם, רק עשירית ימצאו בית גידול מתאים באתר החדש. מתוך אלה, רק עשירית יצליחו לשרוד ולהתבסס כאוכלוסייה. ומתוך המינים האלו רק עשירית יתפשטו ויהיו למין פולש. כלומר, 1 לאלף מינים יהיה מין פולש.

הנזקים שגורמים מינים פולשים

הפגיעה של מין פולש במגוון הביולוגי וביציבות המערכת האקולוגית יכולה להתרחש במספר אופנים:

• דחיקה תחרותית של מינים מקומיים בעלי תפקיד מקביל במערכת האקולוגית.
• טריפה של מינים מקומיים.
• הפצת מחלות בקרב המינים המקומיים.
• השפעה עקיפה - הבאת תועלת למינים מסוימים, ובעקבות שגשוגם - דחיקה תחרותית או טריפה של מינים אחרים.
• שינוי באופי בית הגידול, כגון: הצללה, משטר שריפה.

באופן דומה, המין הפולש יכול לגרום נזקים אדירים גם לגידולים חקלאיים.

מכיוון שהמין הפולש זר למערכת האקולוגית הנפלשת, למינים המקומיים אין יכולת להתמודד עם האיום שמציב הפולש. לא ניתנה להם האפשרות להסתגל באופן הדרגתי אל נוכחות המין החדש, ולכן מינים מסוימים יכולים להיכחד בקלות רבה. למשל, חתול בית אחד שנקלע לאי מבודד ובו עופות מקומיים שלא ראו טורף מימיהם - עשוי לטרוף את כל גוזלי העופות, משום שהוריהם לא נקטו אמצעי זהירות כלשהם נגד טורפים.

העדרם של אויבים טבעיים למין הפולש, שיכולים לרסן את התפשטותו, מקנה לו יתרון נוסף מעל המינים המקומיים.

הנזקים שגורמים מינים פולשים, והסכנה שהם מהווים למגוון הביולוגי, חמורים באופן מיוחד באיים מסוימים, בהם חיים מינים ייחודיים רבים בעלי תפוצה מוגבלת, שלכל אורך האבולוציה שלהם שגשגו בהיעדר טורפים. דוגמאות מפורסמות הם האיים הוואי, אוסטרליה וניו זילנד. הגעתם של מינים פולשים טורפים, כמו למשל חתול הבית, אל האיים הנ"ל במאתיים השנים האחרונות, הפגישה את הטורפים הפולשים עם מינים נדירים שלא הכירו אותם ולא ידעו איך להתגונן מפניהם, ולכן הגיעו תוך זמן קצר מאוד אל סף הכחדה.

התמודדות עם מינים פולשים

הטיפול במינים פולשים נעשה על ידי מניעת מעבר המינים ממקום למקום, צמצום גודל האוכלוסייה הפולשת, או חיסול מלא של המין הפולש באותו בית גידול, אם הדבר אפשרי. הטיפול היעיל ביותר הוא מניעת הפלישה מלכתחילה.

• מניעה - מדינות רבות בעולם כיום מטילות הגבלות חמורות על הכנסה של אורגניזמים זרים אל תוך תחומי המדינה. על תיירים נכנסים נאסר להכניס פירות וירקות שהובאו מחו"ל, וסחורות חקלאיות עוברות ניטור קפדני.

• הדברה ביולוגית - חיסול המין הפולש על ידי הבאת האויב הטבעי שלו, מאזור מוצאו של המין. שיטת טיפול זו טומנת בחובה סכנה חמורה - הכנסת האויב של המין הפולש מהווה בעצם הכנסת מין זר נוסף אל תוך המערכת האקולוגית, שעלול להתגלות בדיעבד כמין פולש מזיק אף יותר מהמין המקורי שעבורו הובא. כדי למזער את הסיכון הנ"ל, יש צורך לבצע בדיקות קפדניות של האינטראקציות של המין החדש עם מינים רבים ככל האפשר מהמערכת האקולוגית הנפלשת. אולם בשל מורכבות העולם הביולוגי וריבוי המינים בו, לעולם לא ניתן לחזות בצורה בטוחה מה תהיינה ההשלכות של הכנסת מין זר אל תוך מערכת אקולוגית חדשה.

• כריתה או ציד - סילוק אקטיבי של פרטי המין, על ידי כריתה או עקירה במקרה של צמחים, או ציד במקרה של בעלי-חיים, אינו מהווה סיכון כמו השימוש בהדברה ביולוגית. אולם במינים מסוימים, כמו חיות שבורחות על נקלה או צמחים שמפיצים זרעים העמידים לעשרות שנים, קשה לסלק את כל פרטי המין, ולעתים ניתן רק לדלל את אוכלוסייתו.

דוגמאות למינים פולשים במקומות שונים בעולם

• ארנבון מצוי
• פאולוניה
• בולבול אדום שת
• פוסום אוסטרלי כסוף-אפור
• זרזיר מצוי
• עכבר הבית
• חיפושית אסייתית ארוכת מחוש
• מיינה מצויה
• צרעת העפצים
• שום משולש
• בונה קנדי (פולש באי ארץ האש שבדרום אמריקה)
• חילזון אפריקאי ענק

ראו גם

• מינים פולשים בישראל
• מינים מתפרצים בישראל

קישורים חיצוניים

• השקיה כגורם חשוב בחיזוי תפוצה של מינים פולשים - התבססות נמלת האש הקטנה בישראל כמקרה מבחן, 'אקולוגיה וסביבה', דצמבר 2012, גיליון 4, (עמ' 312-319).
• מינים פולשים בקמפוס "טבע ברשת"
• המשרד לאיכות הסביבה - מסמך מדיניות בנושא: מיני צמחים פולשניים בשטחים מוגנים ופתוחים באזור המרכז
• צפריר רינת, צמחים פולשים ממינים זרים מאיימים על הטבע המקומי בישראל, באתר הארץ, 4 באוקטובר 2009
• הצמח שהושלך מהאקווריום כמעט השתלט על הקישון, באתר nrg מעריב, 1 באוגוסט 2012
• Global Invasive Species Database, אתר של האיחוד הבינלאומי לשמירת הטבע (IUCN)
• מידע על מינים פולשים באתר משרד החקלאות האמריקאי (באנגלית)
• קביעת סדר עדיפויות מרחבי לביעור הצמח הפולש טיונית החולות ויישומו בעזרת בני נוער, דצמבר 2012, גיליון 4, (עמ' 330-338).