גרארדוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
++Gerard Tum, by Laurent Cars.jpg

האב גרארדוס (נודע גם בשמות ג'רארד, ג'רארד המבורך, גרהארדט או ג'ראלד; 1040 בערך - 3 בספטמבר 1120) היה כומר שעלה לירושלים ופעל בה עוד לפני מסעי הצלב.

האב ג'רארד הגיע לירושלים בעת שהייתה תחת שלטון ערבי, עוד לפני מסעי הצלב. באותה תקופה נהגה הכנסייה למחול לחוטאים בגין פשעיהם רק לאחר שקיימו עלייה לרגל, ולפיכך לא מעטים שמו פעמיהם לירושלים, לכנסיית הקבר הקדוש. כבר במאה השמינית הגיע קארל הגדול (שארלמאן) להסכם עם הארון אל ראשיד בדבר זכויותיהם של הנוצרים לעלות לרגל לירושלים, ואף עיגן, באותו הסכם, את זכותם של נזירים נוצרים להתגורר בעיר, ולהקים בה מוסדות לעזרת אותם עולי רגל. במסגרת זו הקים המסדר הבנדיקטיני את כנסיית יוחנן הקדוש, ליד כנסיית הקבר (לפי גרסה אחרת - הם הקימו את כנסיית מריה הקדושה הלטינית). בתחילת המאה העשירית הפר השליט הערבי אל-חאכם באמר אללה (מייסד הדת הדרוזית) את ההסכמים עם הנוצרים, הרס את כנסיותיהם וגרש רבים מהם מהארץ. תושבי העיר אמאלפי, עיר בדרום איטליה, קיבלו את הרשות לשוב לירושלים ולהקים מחדש את מוסדותיהם, והאב ג'רארד היה זה שעמד בראש המשלחת.

לא ידוע היכן נולד ג'רארד עצמו, ושתי ערים ים-תיכוניות מחזיקות בתואר: סקאלה, לייד אמאלפי, בדרום איטליה. בסקאלה טוענים כי ג'רארד הוא ממשפחת סאסי המקומית, ועד היום הם מתגאים בהיותם עיר הולדתו של "ג'ראר סאסי"; העיר השנייה היא מארטיג, ליד מרסיי, בדרום צרפת, שם הוא מכונה "ג'רארד טונק". לא ידוע דבר על נעוריו, עד היום בו הגיע לירושלים להיות אחראי, מטעם המסדר הבנדיקטיני, על הקמתם מחדש של בית הארחה ובית חולים לטובת עולי הרגל.לכשהגיע מסע הצלב הראשון לירושלים, צרו הלוחמים הנוצרים על ירושלים, וכל תושבי העיר נדרשו למלא את חלקם בהגנת העיר. המסורת הנוצרית מספרת שהאב ג'רארד, לכשהגיע תורו לעמוד על החומות וליידות אבנים בחיילים הצרים על ירושלים, המטיר עליהם לחמים במקום אבנים - ונתפש. הוא הובא בפני שליט העיר, ושוביו שפכו את תוכן השק שהיה ברשותו על מנת להוכיח את דבריהם. להפתעתם הרבה הפכו כל הלחמים לאבן, והנזיר שוחרר. אך תוך ימים ספורים הוא נעצר שוב, ככל הנראה על מנת לסחוט ממנו את כל הונו, ואף עבר עינויים קשים במצודת העיר. לכשפרצו הצלבנים את חומות ירושלים הם שחררו את ג'רארד מכלאו ונתנו לו כבוד רב.

השליט הצלבני הראשון של ירושלים, גוטפריד מבויון, עזר לג'רארד בתרומות ובצווים להקים ואף להגדיל את בית החולים שאליו הוא חזר. אלא שעד מהרה נאלץ ג'רארד לפרוש מהמסדר הבנדיקטיני, כיון שרבים מהחולים שהגיעו לבית החולים לא היו נוצרים מאמינים, והבנדיקטינים סירבו לעזור להם. הוא מיזג את עקרונות המסדר הבנדיקטיני ומסדר אוגוסטינוס הקדוש, ואף הוסיף עקרונות משלו. במסדר שהקים, שנקרא אז המסדר ע"ש יוחנן הקדוש, אך עד מהרה הוכר כמסדר ההוספיטלרים, הצטוו הנזירים לטפל בכל אדם, לדאוג לו כאילו היה אדונם, ולתת כל עזרה אפשרית לכל מי שפונה אליהם - וזאת בנוסף לחיי פרישות, עוני וצניעות. האפיפיור פסקליס השני הכיר במסדר החדש כבר בשנת 1119 (התאריכים אינם ברורים לחלוטין. לפי חלק גדול מהמקורות, המסדר הוקם עוד לפני הכיבוש הצלבני של ירושלים).

תחת השלטון הצלבני האוהד התפתח המסדר של האב ג'רארד לאחד המסדרים הגדולים בממלכה, והיותו הוותיק שבהם איפשר לו לזכות בלא מעט יוקרה וממון. המסדר נודע עתה בשם המסדר ההוספיטלרי והחל להקים מנזרים, כנסיות ובתי חולים בכל דרום אירופה. המנזר ההוספיטלרי וג'רארד בראשו גם בנו בית חולים גדול ליד כנסיית הקבר, בירושלים, ולצידו כנסייה נוספת - "מריה הקדושה הגדולה" (Santa Maria Magiorre). לימים נודע בית החולים הזה כמוריסטאן.

ג'רארד מת בירושלים ב-1120, והוכר על ידי הכנסייה כ"מבורך". גופתו הועברה למנזר ההוספיטלרי בעיר מנוסק בצרפת, שם שכנה עד המהפכה הצרפתית. בזמן המהפכה, כאשר רבים מהכנסיות והמנזרים נבזזו ונהרסו, אבדו גם שריד גופתו של ג'רארד, אם כי שני רסיסים מגולגלתו ניצלו מהאבדן, והועברו לכנסייה הוספיטלרית אחרת, בעיר הטוענת להיות מקום הולדתו - מארטיג. גם כאן לא הסתיימו נדודיו, ולאחר שהוחל בצרפת חוק המפריד בין הדת למדינה, הוחלט כי יש להוציא את עצמותיו של ג'רארד מהכנסייה, ולשכנן באולם העירייה. שם, בארון ספרים קטן, הם שמורים עד היום.