דב בער יפה
| לידה |
1797  |
|---|---|
| פטירה |
1829 (בגיל 32 בערך) |
| השכלה |
ישיבת וולוז'ין |
| תקופת הפעילות |
?–1829 |
| רבותיו |
חיים מוולוז'ין |
| צאצאים |
מרדכי גימפל יפה |
  | |
רבי דב בער יפה (לעיתים: קארליטשער; 1797, תקנ"ז – 1829, ט"ו בשבט תקפ"ט) כיהן כרבה של אוטיאן, ואחד מתלמידיו המובחרים של רבי חיים מוולוז'ין.
חיים אישים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד לרבי יעקב אב"ד קרליץ, משפחתו מגזע רבי מרדכי יפה בעל ה'לבושים'. בצעירותו למד בישיבת וולוז'ין אצל רבי חיים מוולוז'ין, ונחשב מתלמידיו הקרובים. מפי רבו זה למד רבי דוב בער ש"ס ופוסקים, ואף קיבל ממנו את עיקרי תורת הנסתר.
נשא לאישה את בתו של הרב נחום הכהן קוק (אחותו של הרב שלמה זלמן קוק, אבי הרב קוק). בהמשך התמנה כרב העיירה אוטיאן. מתלמידיו הרבים, נודע רבי ישראל מיכל ממינסק, שהדפיס את חידושיו לסדר מועד.
הוא חיבר ספרים רבים ומגוונים בהם ספר ביאורים וחידושים על הש"ס, וכן שו"ת בהלכה, ספר הכולל ביאורים על התורה על דרך הפשט והמחשבה, וכן חיבורים בקבלה[1]. אך רק חידושיו על סדר מועד נדפסו וכל שאר תורתו – למעט כמה חידושים שהובאו בספרים אחרים בשמו – לא נשתמרה במשך השנים.
רבי דב בער נפטר בשנת ה'תקפ"ט, בהיותו בן שלושים ושתים בלבד, כשבנו מרדכי גימפל היה בן תשע. הוא נקבר בבית קברות של העיר וילנה ונטמן בסמוך לקברו של הגאון מווילנא.
לאחר פטירתו אמרו שנפטר מרוב צער על גזרת הקנטוניסטים (ילדים שנלקחו על ידי הרשויות ברוסיה של המאה ה-19, חונכו במסגרת צבאית עד שהגיעו לבגרות וגויסו לצבא).
צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בנו, רבי יעקב
- בנו, רבי חיים זלמן
- בנו, רבי יוסף יהושע
- בנו, רבי מרדכי גימפל יפה, רבה של העיירה רוז'ינוי.
- בתו מרים נישאה לרבי יהונתן לוריא, בנו של רבי משה מישל לוריא.
- בתו, פרידה בתיה, שנישאה לרב נחום קוק היא סבתו של הרב אברהם יצחק קוק.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ר' דוב בער קארעליטשער, ערכו ב'נוספת לאלף הששי', הרחבה ונספח השלמות לספר צמח דוד, באתר היברובוקס
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראו 'ר' דוב בער קארעליטשער', ערכו ב'נוספת לאלף הששי', הרחבה ונספח השלמות לספר צמח דוד, באתר היברובוקס.