מרדכי יפה

הרב מרדכי יפה (1530 - 1612) המכונה "בעל הלבושים" או "בעל הלבוש" היה מחכמי בוהמיה, רב, פוסק ומפרש השולחן ערוך.

תולדותיו

מרדכי יפה נולד בשנת ה'ר"ץ (1530) בפראג. אביו, אברהם יפה, היה רבה של בוהמיה כולה. מרדכי יפה למד תורה אצל הרב שלמה לוריא (מהרש"ל) ורבי משה איסרליש (הרמ"א) בלובלין ובקרקוב. לאחר נישואיו שב לפראג והקים בה ישיבה, אך בשנת 1561 גורשו היהודים מפראג ומבוהמיה כולה והוא עבר לאיטליה.

באיטליה התגורר רבי מרדכי למעלה מעשר שנים במנטובה ובונציה, והשתלם במתמטיקה, אסטרונומיה, פילוסופיה, ובמדעים נוספים. המסורת מספרת כי לימודי הקבלה אצל רבי מתתיהו דלקרט היו בשנות מגוריו באיטליה, וכי התגורר בביתו. באחד הימים ישב רבי מרדכי שקוע בלימודו בבית רבו ולא הבחין כי ילד קטן שניצב לידו בירך על המזון, ולא ענה "אמן" אחר ברכתו. רבו, שביקש להעמידו על חשיבות עניית "אמן", נידה אותו למשך חודש שלם.

בין השנים 1572-1578 שב רבי מרדכי לפולין, והתמנה לרבה של העיר הורודנה במקומו של רבי נתן שפירא שנפטר בשנת 1577. בהורודנה בנה רבי מרדכי בית כנסת מפואר. בעקבות מחלוקת בעיר עבר רבי מרדכי בשנת 1588 ללובלין, ובשנת 1590 לקרמניץ.

בשנת 1592 עזב המהר"ל את רבנות פראג, ורבי מרדכי מילא את מקומו. לאחר ששב המהר"ל לפראג בשנת 1599 התמנה רבי מרדכי לרבה של פוזנא שבפולין, בה כיהן עד יום מותו, ג' באדר ב' ה'שע"ב (1612).

מספריו ניכרת בקיאותו הרבה ושליטתו הרחבה. עסק בפרשנות המקרא, בהלכה, בדרשנות, בפילוסופיה, במדעים, ובקבלה.

יחסו ללימוד "חכמות חיצוניות" היה חיובי, והוא חלק בעניין זה בתקיפות על רבו הרמ"א ששלל לימוד זה וראה בו ביטול תורה.

רבו בקבלה היה רבי מתתיהו דלקרט, ודרכו כשיטת הקבלה הספרדית הקדם-לוריאנית.

בין תלמידיו נמנה רבי יששכר בר איילנבורג, מחבר ספר "באר שבע".

תקופת חייו של מרדכי יפה על ציר הזמן

ספריו

התפרסם בשל סדרת ספריו המונומטלית "הלבושים" (או: "לבוש מלכות"), עשרה ספרים שכל אחד מהם נושא שם "לבוש ...". עשרת הלבושים הם:

• לבוש התכלת - על ארבעה טורים חלק אורח חיים עד הלכות שבת.
• לבוש החור - על ארבעה טורים חלק אורח חיים מהלכות שבת עד הסוף.
• לבוש עטרת זהב - על ארבעה טורים חלק יורה דעה.
• לבוש הבוץ והארגמן - על ארבעה טורים חלק אבן העזר.
• לבוש עיר שושן - על ארבעה טורים חלק חושן משפט.
• לבוש האורה - חיבור על פירוש רש"י לתורה ופירוש הרא"ם על רש"י.
• לבוש פינת יקרת - פירוש על ספר מורה נבוכים לרמב"ם.
• לבוש אדר היקר - חיבור על הלכות קידוש החודש במשנה תורה לרמב"ם, ועל ספר "צורת הארץ" לרבי אברהם בן חייא הנשיא.
• לבוש אבן יקרה - פירוש על חיבורו הקבלי של רבי מנחם רקנאטי על התורה.
• לבוש ששון ושמחה - דרשות, סיפרו היחיד שלא נדפס.

חמשת ספרי ה'לבוש' על ספר ארבעה טורים נועדו לבאר את טעמי ההלכות שהובאו בו. ה'לבוש' היה לספר הלכה פופולרי ונפוץ בקרב יהודי אשכנז במשך שנים, אך במשך השנים נדחק הצידה מפני הגהותיו של הרמ"א על השולחן ערוך. הספר נחשב לספר הלכה חשוב ופוסקי הלכה מסתמכים עליו.

האגדה מספרת כי רבי מרדכי כינה את ספריו "לבושים" בשל מעשה שהיה: רבי מרדכי היה יפה תואר, ואחת מנשות האצולה הנוצרית חשקה בו. היא הזמינה אותו לביתה לצורכי עסקים, נעלה אותו בביתה, ודרשה ממנו להתנצר ולהנשא לה. רבי מרדכי סירב בתוקף, ומאחר שסירבה לשחררו נמלט מביתה דרך פתחי הביוב, וכל עשרת בגדיו הושחתו כליל. לזכר הנסיון שעמד בו חיבר רבי מרדכי עשרה "לבושים".

האגדה מוסיפה עוד, כי בעקבות המעשה התפלל רבי מרדכי שבמשך עשרה דורות יהיו צאצאיו מכוערים, על מנת שלא יבואו לנסיון בו עמד, וכי בקשתו התמלאה.

את מבואו ל"לבוש" בחר רבי מרדכי לפתוח במילים "אמר התופר" ("תופר הלבושים"). בהקדמתו הוא מספר כי ביקש בתחילה לחבר ספר שיכלול את כל ההלכות הנובעות מה"טור" ונושא כליו "בית יוסף", אך משבא לאיטליה וביקש להתחיל במלאכה הודפס ספר "שולחן ערוך". מאחר שכן, ביקש רבי מרדכי לחבר ספר שיכלול את שינויי המנהגים של האשכנזים מול ה"שולחן ערוך", אך הקדימו הרמ"א בכך. מאחר שכן, בחר לחבר ספר שיבאר את שורשי וטעמי ההלכות.

לספר ה"לבושים" התחברו מספר פירושים, הידועים שבהם הם "אליהו רבה" ו"אליהו זוטא", שהתחברו בידי רבי אליהו שפירא מפראג, שנולד קרוב ל-40 שנים לאחר פטירת רבי מרדכי יפה.

מצאצאיו

• רבי מרדכי יפה מלעכוויטש
• הרב מרדכי גימפל יפה רבה של רוז'ינוי ומהחלוצים מייסדי המושבה יהוד.
• הרב אברהם יצחק הכהן קוק (נכד אחותו של רבי מרדכי גימפל יפה).
• לייב יפה ראש קרן היסוד - שנרצח בפיצוץ בניין הסוכנות היהודית בעת קום המדינה.
• משפחת ממיופה - (שאינם אלא ראשי תיבות "מצאצאי מרדכי יופה") - משפחת רבנים ידועה באירופה.

קישורים חיצוניים

• רבי יפה מרדכי ("בעל הלבושים"), אתר דעת
• לבוש התכלת - ספר מקוון באתר הספרים העבריים.
• לבוש עיר שושן מקוון אף הוא באתר הספרים העבריים.
• על משפחת יפה מחברון - צאצאיו - ועמותה בתחום חקר משפחת יפה