חיים מוולוז'ין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רבי חיים איצקוביץ הידוע יותר בשם רבי חיים מוולוז'ין (תק"ט 1749 - תקפ"א 1821), היה מגדולי הדור בתקופתו, מחשובי תלמידיו של הגאון מווילנה, רב העיירה וולוז'ין ומייסדה של ישיבת עץ חיים, המוכרת כישיבת וולוז'ין "אם הישיבות".

תוכן עניינים 1 תולדות חייו 2 שיטתו בהלכה 3 משנתו החינוכית 4 יחסו לחסידות 5 ספריו 6 לקריאה נוספת 7 קישורים חיצוניים

[עריכה] תולדות חייו

ר' חיים נולד לאביו יצחק בן חיים, שהיה פרנס הקהילה בוולוז'ין ולאמו רבקה, בת למשפחת רפפורט. בצעירותו למד אצל השאגת אריה, שהיה רב העיירה באותה עת, ולאחר מכן עבר לווילנה ונהיה לתלמידו החשוב של הגאון מווילנה. בהסכמתו וברכתו של רבו, הגאון מווילנה, עבר רבי חיים מווילנה לוולוז'ין ושימש כרבה של העיירה.

בראשית המאה ה-19, לאחר פטירתו של רבו, ייסד ר' חיים את ישיבת עץ חיים בוולוז'ין ובכך הפך לאבי הישיבות הליטאיות הגדולות. ספרו הידוע יותר הוא נפש החיים המדגיש את חשיבות לימוד התורה. הוא העריץ את רבו הגאון הערצה כבירה, אך היה מתון ממנו בגישתו לתנועת החסידות.

בנו רבי יצחק היה ראש ישיבה בוולוז'ין אחריו, היה עשיר גדול ובתחילת יסוד ישיבת וולוז'ין מימן מכיסו הפרטי את תלמידי הישיבה עד שהישיבה התרחבה. אחיו רבי זלמן היה ידוע בגדולתו התורנית אף שלא חיבר ספרים, אך חידושים מספר מתורתו פורסמו בספר אודותיו "תולדות אדם".

בתו של ר' חיים רלקא נישאה לר' יוסף סולובייצ'יק אב"ד וילייאמפול - קובנא שהיה סביו של רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי) - אבי אביו רבי יצחק זאב סולובייצ'יק שהי' רב העדה בקובנא (וכנראה אף בעיר ניסוויזש קודם לכן).

רבי חיים מוולוז'ין הוא סב-סבו של נשיאה הנוכחי של מדינת ישראל, שמעון פרס.

תקופת חייו של חיים מוולוז'ין על ציר הזמן

[עריכה] שיטתו בהלכה

רבי חיים סבר שאין בהכרח לסמוך על הכרעת הקודמים במקום שהוא הגיע למסקנה הלכתית אחרת (המדובר הוא באדם שהגיע להוראה) ואמר שזה בכלל "לא תשא פנים", עם זאת העדיף להוכיח שהמקרה שהובא לפניו שונה מהמקרה המתואר בפוסקים בעלי חשיבות מרכזית בהלכה (כדוגמת השולחן ערוך) ולהוכיח שלא במקרה שבו מתעסק דיברו.

[עריכה] משנתו החינוכית

רבי חיים החשיב מאוד את לימוד הבקיאות. הוא דרש ישרות בלימוד וכתב שפירוש מפולפל, גם אם נראה יפה, אם אינו לפי האמת יש להרחיקו. העריך מאוד את חשיבות החזרות בלימוד ואמר שעל ידי ריבוי חזרות יתורצו שאלות רבות. לאדם המתקשה בלימודו הציע ללמוד במתינות ומתוך שמחה וכתב שבלימוד כזה יכול להשיג בזמן מועט מה שבלא מתינות ישיג בשעות רבות.

שלא כמקובל כיום בישיבות בהם יש סדר לימוד למוסר העדיף רבי חיים לימוד בלי הפסקות ורק במקרה של הרגשת רפיון המליץ על לימוד מוסר. החשיב מאוד את לימוד התורה ועל יחסו ללימוד התורה ניתן לראות בנפש החיים בשער הרביעי.

[עריכה] יחסו לחסידות

יחסית לרבו הגדול, רבי חיים היה מתון ביחסו לתנועת החסידות והתיר לליטאי להצטרף לתנועת החסידות בשלשה תנאים:

• שיקפיד על דקדוק הלכה.
• שלימוד גמרא יהיה בשבילו העיקר החשוב.
• שלא יבזה את הגר"א (שהיה מגדולי המתנגדים לחסידות).

[עריכה] ספריו

• נפש החיים - ספר בארבעה שערים בנושאים מחשבתיים. השער הראשון מדבר על האחריות המוטלת על כתפי האדם, בשל כוח היצירה העצום שהוא ניחן בו, ויכולתו לפעול גם בעולמות העליונים. השער הרביעי (מודפס גם כקונטרס נפרד) מדבר על חשיבות התורה. [1]
• רוח חיים - פירוש על מסכת אבות, בפירוש זה מביא אף מדברי אחיו רבי זלמן. [2]
• חוט משולש - ליקוטי שאלות ותשובות בנושאים שונים. לוקט על ידי תלמיד הישיבה הרב הלל פריד. (חלק מהשאלות אבדו בכתב יד)

[עריכה] לקריאה נוספת

• אבי הישיבות - (שני כרכים) תולדות חייו של רבי חיים ודרכו התורנית, דב אליאך.
• תורה לשמה - ניתוח השקפתו של רבי חיים, הרב ד"ר נחום לאם.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• ספר נפש החיים
• ספר רוח החיים