שאלות ותשובות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שאלות ותשובותראשי תיבות: שו"ת) הוא כינוי לאחת מהפעילויות הענפות והפוריות, בעיקר בתחום ההלכה. השו"ת מכיל מאגר של שאלות ותשובות הלכתיות, אשר נשאלו על ידי הציבור הרחב, ונענו על ידי רב אחד או קבוצה של רבנים. נמצאות גם שו"ת בענייני אגדה וכדומה (שאינם נוגעים להלכה).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהיות עם ישראל בארצו, כאשר התעוררה שאלה הלכתית כלשהי, היו מעלים את השאלה לפוסקי הדור, אשר ישבו בסנהדריןירושלים, לאחר החורבן ביבנה ולאחר מרד בר כוכבא וחורבן הדרום, בגליל). לאחר שגלה עם ישראל מארצו והתפזר בגולה, מדרך הטבע נוצרו פוסקים מקומיים, אשר אליהם פנו בשאלות הלכתיות. נהוג היה כי השואל ישלח שאלה לרב, והרב יענה תשובה. מדי פעם בפעם יצא קובץ שאלות ותשובות כאלו בדפוס, ונודע בשם "שו"ת". תופעת השו"ת החלה להופיע כבר בספרות התנאים והאמוראים. ישנן עדויות מן התקופה ההיא לאגרות שנשלחו בין שני המרכזים, בבל וירושלים, וביניהם לבין תפוצות אחרות. אלה מביניהן שהושבו עד חתימת התלמוד, הוכנסו לתוכו, כחלק ממנו. ספרות השו"ת הקיימת לפנינו מתחילה מתקופת הגאונים וכוללת עד היום כ-3000 חיבורי שו"ת, מהם הכוללים מספר כרכים. (ראו דוגמאות לספרי שו"ת מתקופת האחרונים בערך פוסק).

התפתחות השו"ת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית ימי השו"ת היו השאלות בעיקר שאלות קצרות ומעשיות, בספרות הגאונים השו"ת היא בעיקר ביאורים בתלמוד. בסוף ימי הגאונים ובימי הראשונים הונחו היסודות לשו"ת שעיקרם דיונים הלכתיים, אף שלא הוזנח ההיבט המעשי שלהם. לעומת זאת בספרות השו"ת של האחרונים נמצאים תשובות רבות שעיקרם דיונים תלמודיים שנידונו בין חכמים שונים. ניכרת חזרה לסגנון השו"ת הוותיק, בעיקר בשל הודעות הטקסט והאינטרנט המאפשרים קבלת תשובה בכתב במהירות, עם זאת ספרות השו"ת הוותיקה פורחת אף היא.

הדפסת השו"ת[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם המצאת הדפוס והדפסת ספרי שו"ת הפכה קטגוריית השו"ת לקטגוריה נוספת בספרות, ופרחה ספרות שו"ת שלא נשאלה מעולם, אלא כותבה העלה את השאלה ואת התשובה מדעתו. ניצנים כאלו נמצאו אף טרם המצאת הדפוס, כדוגמה הספר תרומת הדשן. המאפיין העיקרי של שו"ת שאין להם שואל הוא זויות שונות לשאלה, שמאפשרות דיון בכל אחת מהם תחת מטריה אחת, משום התוצאה המעשית שיש להם במקרה הנידון בשאלה.

משיבים נודעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדורות הראשונים היו גאוני בבל משיבים את תשובותיהם בעילום שם, וכך צמחה ספרות שו"ת הגאונים שאין לה מחבר מסוים (אף שתשובות רבות ממנה חתומות בשם המשיב), אעפ"כ גם בזמן הגאונים נודעו קבצים נפרדים של תשובות כמו תשובות רב נטרונאי. הרשב"א היה מגדולי המשיבים בדורו והשיב לפי עדות בני התקופה כ10,000 תשובות, בידינו נכון לשנת 2013 כששת אלפים מתוכם. רדב"ז גם הוא השיב רבות בעיקר בלשונות רמב"ם, גם מתשובותיו נותרו רבות בכתב יד. בדורות האחרונים השיבו רבות הרב יחזקאל לנדא בספר נודע ביהודה, הרב משה סופר בספר חתם סופר, הרב שלום מרדכי שבדרון מברעז'אן, הרב יוסף שאול נתנזון, הרב יצחק אלחנן ספקטור מקובנה, ועוד. בדור האחרון השיבו רבות הרבנים; הרב עובדיה יוסף, הרב אליעזר ולדנברג, הרב משה פיינשטיין, הרב יצחק יעקב וייס, הרב שמואל וואזנר, הרב משה שטרנבוך ועוד.

השפעת התשובות על ההלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם כינוס ההלכה במאה ה16 על ידי ר' יוסף קארו ואחרים בעקבותיו, שוקעה בה רבות מספרות השו"ת, הספר בית יוסף מבוסס בעיקר על תשובות הרשב"א ותשובות מהרי"ק. לעומת דרכי משה של ר' משה איסרליש שמבוסס רבות על תשובות אשכנזיות ובעיקר על תשובות מהרי"ל. גם בהמשך התפתחות ההלכה מהווה ספרות השו"ת חלק מרכזי ממנה, כדוגמה הספר ילקוט יוסף המבוסס בעיקר על פסקי הרב עובדיה יוסף בתשובותיו.

שו"ת שאינם נוגעים להלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, נמצאות גם שו"ת בענייני אגדה, וכדומה (שאינם נוגעים להלכה). לדוגמה, בשו"ת הרשב"א‏[1] נשאל:

לתרץ לך המקראות החולקים בספר שמואל לדברי הימים שבשמואל כתיב (ספר שמואל ב', פרק כ"ד, פסוק י"ג) התבוא לך שבע שנים רעב בארצך וגומר ובדברי הימים כתיב (ספר דברי הימים א', פרק כ"א, פסוק י"ב) אם שלש שנים רעב...

שו"ת בימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדור האחרון, ההתפתחות הטכנולוגית מביאה עדנה לנושא השו"ת. בראשית נוסד פרויקט "שו"ת במראה הבזק", שעל ידי כולל ארץ חמדה של הרב שאול ישראלי (היום עומדים בראשותו הרב משה ארנרייך והרב יוסף כרמל). אברכי הכולל קיבלו שאלות מכל רחבי העולם והשיבו עליהן - באמצעות הפקס. לימים קובצו שאלות ותשובות רבות מאלו ויצאו לאור בסדרת ספרים, המכילה נכון להיום שמונה כרכים (כל תשובה שנשלחת מאברכי הכולל עוברת בדיקה של ראשי הכולל וכן של הגאון רבי זלמן נחמיה גולדברג והגאון הרב נחום אליעזר רבינוביץ'). עידן המידע הנוכחי מזרז את נושא השו"ת עוד יותר, ואם שאלה שנשאלה לפני דור אחד בלבד נענתה רק לאחר שבועות רבים, ובפרויקט "מראה הבזק" נענתה תוך ימים.

בימינו נפוץ השו"ת באתרי אינטרנט המאפשרים לשלוח שאלה בטופס פנייה ולקבל תשובה בדוא"ל תוך שעות ספורות. בנוסף נוצרה כתיבה של שו"ת בו עונים רבנים שונים (לדוגמה- שו"ת 'תשובה מקובצת'), ולא רב אחד, כבעבר. בנוסף, שכיח השו"ת גם בבמות פומביות כמו פורומים אינטרנטיים, שבהם השאלות ותשובות הרבנים משמשות בסיס לדיון גלוי בתגוביות. השו"ת באינטרנט מכונה לעתים שאל את הרב, כינוי שאף נטמע באנגלית בתעתיקו העברי, בקרב קהילות יהודיות דתיות דוברות אנגלית.

החל משנת 2004 החל להופיע "שו"ת SMS" בעלון פרשת השבוע עולם קטן ולאחריו גם במעייני הישועה. במסגרת ה"שות סמס", יכול כל אדם לשלוח את שאלותיו במסרון לרבנים שמואל אליהו ושלמה אבינר, ולקבל תשובתם במסרון ישירות למכשירו. השאלות הנבחרות מתפרסמות בעלוני השבת.

בשנת 2012 החלו להתפרסם במדור "שו"ת ברסלב" באתר ברסלב סיטי שאלות ותשובות שהופנו לרב אליעזר שלמה שיק ונענו על ידו. השאלות והתשובות שעוסקות בתחומים רבים ובפרט בנושאים הקשורים לחסידות ברסלב קובצו לאחר מכן לסדרת ספרים באותו השם - "שו"ת ברסלב", המונה נכון להיום שלושה-עשר חלקים.

ממד נוסף של הקידמה הטכנולוגית בא לידי ביטוי ב"פרויקט השו"ת" של אוניברסיטת בר-אילן. במסגרת הפרויקט, שהחל בתחילת שנות ה-70, הועלו לפורמט ממוחשב מאות ספרים ואלפי דפי שו"ת מתקופות שונות, החל בשו"ת רב האי גאון (תקופת הגאונים) וכלה בשו"ת שרידי אש (מתקופת השואה של הרב יחיאל יעקב ויינברג) ושו"ת "יביע אומר" ו"יחווה דעת" (של הרב עובדיה יוסף). פרויקט השו"ת מאפשר, הלכה למעשה, לכל רב למצוא פסיקות קדומות בנושאים רבים ומגוונים, ולהתאים את השאלה שבאה לפניו להיסטוריה ההלכתית המקובלת.

בנוסף לתפקידו המקורי של השו"ת לפסיקת הלכה, משמש השו"ת כמקור חשוב להיסטוריה של עם ישראל.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קונטרס התשובות החדש, שמואל גליק, הוצאת מכון שוקן, מכון שכטר ואוניברסיטת בר-אילן, 2006. ביבליוגרפיה מקיפה של ספרות השו"ת, מראשית הדפוס ועד שנת ה'תש"ס.
  • ספרות השו"ת (שאלות ותשובות)- הגיור בראי הדורות, מבוא מאת פרופ' ידידיה צ' שטרן, סדרת עם הספר בהוצאת משכל- ידיעות אחרונות, תשס"ט- 2008.
  • אשנב לספרות השו"ת, שמואל גליק, הוצאת בית המדרש לרבנים באמריקה, תשע"ב- 2012.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שו"ת באתרי אינטרנט שונים

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]