דגם מעגלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
דגם מעגלי

הדגם המעגלי או דגם קונצנטרי, ידוע גם בשם דגם בורג'ס, היא אחת התאוריות המוקדמות בתחום תכנון ערים. הדגם הוצג לראשונה בשנת 1925 על ידי הסוציולוג ארנסט בורג'ס.

הדגם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדגם התבסס על תאוריית אקולוגיה-אנושית שנעשתה על ידי בורג'ס תוך התמקדות בעיר שיקגו, והיה הראשון לכלול הסבר על חלוקת קבוצות חברתיות בתוך אזורים עירוניים. דגם זה מורכב מטבעות מעגליות אשר מתארות צורת שימוש בקרקעות עירוניות. במרכז הדגם עיגול פנימי שבו נמצא מרכז העסקים הראשי ומסביבו מעגלים המוקדשים למגורים ותחומים אחרים. דגם זה מהווה למעשה גרסה עירונית למודל שפותח על ידי הכלכלן הגרמני יוהאן היינריך פון תינן. הדגם של בורג׳ס השפיע על פיתוחם של דגמים מאוחרים יותר, כגון הדגם המגזרי והדגם הרב־קוטבי.

החלוקה בדגם מתבצעת על פי האזורים הבאים:

תאוריית עקומת שכר הדירה

בורג'ס ציין כי ישנה קורלציה בין המרחק ממרכז העסקים הראשי לבין עושרו של האזור המיושב - משפחות אמידות נוטות לחיות רחוק יותר ממרכז העסקים במחוז המרכזי. בנוסף, בורג'ס ציין כי מרכז העסקים הראשי יגרום להרחבתו כלפי חוץ, דבר שיאלץ הוספת טבעות אחרות כדי להרחיבו החוצה.

עבודתו של בורג׳ס תרמה ליצירת תאוריית עקומת שכר הדירה, אשר גורסת כי סידור המעגלים תלוי במחיר שאנשים יהיו מוכנים לשלם עבור האדמה בהם. מחיר זה מושפע ישירות מהרווח שניתן להפיק מניהול עסק באותה אדמה. מרכז העיירה יהיה בעל מספר הלקוחות הגבוה ביותר, ולכן הוא משתלם לפעילות קמעונאית. מפעלי ייצור ישלמו פחות עבור הקרקע מכיוון שהם מעוניינים בעיקר בקרבה לעובדים ובמעבר הסחורה, והמעגלים החיצוניים יוקדשו למגורים.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

המודל אותגר על ידי מתכנני ערים רבים בני זמננו. ראשית, המודל אינו עובד טוב בערים מחוץ לארצות הברית, במיוחד באלה שפותחו בהקשרים היסטוריים שונים. אך אפילו בארצות הברית, בעקבות שינויים והתקדמות בתחומי התחבורה וטכנולוגיית המידע, וגם שינויים בכלכלה העולמית, ערים כבר לא מאורגנות לפי אזורים מוגדרים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]