דימום פנימי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דימום פנימי בעין

דימום פנימי הוא דימום המתרחש בתוך הגוף. הדימום מכונה לעתים שטף דם פנימי. שטף דם או דימום מוגדרים כיציאת הדם מכלי הדם.

דימום פנימי עשוי להיגרם כתוצאה מפגיעות שונות במערכות הגוף ובעיקר טראומה לאברי הגוף (פגיעה על ידי גורם חיצוני), מפרצת הגורמת לקרע בכלי דם ראשי, תאונה קיצונית המתרחשת בתאונת דרכים (הגורמת לקרע באיברי הגוף) וגם פגיעה של הדף כתוצאה מפיצוץ הגורם לקרעים באברי הגוף הפנימיים. דימום פנימי הוא מצב חירום רפואי אשר עלול לגרום למוות בהיעדר טיפול מיידי. רמת הפגיעה נקבעת על פי כמות הדם שיוצא מכלי הדם. הגוף מתגבר על דימומים פנימיים בקנה מידה קטן באמצעות יכולת הדם להיקרש.

מקרה שכיח של דימום פנימי בקנה מידה קטן הוא חבורה (Ecchymosis) הנגרמת בדרך כלל כתוצאה מ"מכה יבשה": דם מתפשט מתחת לעור וגורם ל"סימן כחול". מצב זה מוגדר כהמטומה.

סכנות הדימום[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הדם יכול לגרום ללחץ איברים ולהוביל לפגיעה בפעילותם.
  • אובדן הדם עלול להכניס את הנפגע למצב של הלם.

אבחנה וטיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

אין אפשרות לאבחן דימום פנימי ללא בדיקה רפואית מדוקדקת, אך חשד לדימום שכזה ייקבע על פי נסיבות הפגיעה ובעיקר על פי סימני ההלם המתפתחים בנפגע כשהוא מאבד כמות גדולה של דם. דרך נוספת המעוררת חשד לדימום היא על פי סימנים שנראים בפגיעה מקומית כמו בטן קשה בדימום בטני או עליית לחץ דם כתוצאה מדימום בקופסית הגולגולת. הטיפול יכלול את החזרת הנוזלים לנפגע (דם או נוזלים קריסטולאידים) ועצירת הדימום על ידי התערבות כירורגית. בדימום פנימי אי אפשר לטפל בשטח.

P medicine.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.