דליפת הנפט במפרץ מקסיקו (2010)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כתם הנפט מהדליפה מתפזר בצפון מפרץ מקסיקו, כפי שצולם בידי לוויין של נאס"א ב-24 במאי 2010

דליפת הנפט במפרץ מקסיקו הייתה דליפת נפט מסיבית מתמשכת באזור מפרץ מקסיקו שנחשבת לאסון הסביבתי הגדול ביותר בהיסטוריה.‏[1] דליפת הנפט החלה כתוצאה מהתפרצות באר נפט תת-מימית ב-20 באפריל 2010. ההתפרצות גרמה לפיצוץ קטלני על גבי אסדת קידוח הנפט "Deepwater Horizon" אשר ממוקמת בשדה הנפט התת-ימי Macondo Prospect, כ-64 ק"מ דרומית לחופי לואיזיאנה. במהלך הפיצוץ נהרגו 11 מהקודחים ונפצעו 17 (98 נוספים ששהו על האסדה חולצו ללא פגע).

אסדת הקידוח הוחכרה מבעלת האסדה, חברת טראנסאושיין (Transocean), על ידי תאגיד BP. תאגיד BP נטל אחריות על הנזקים הכרוכים בדליפת הנפט והודיע כי יכבד כל תביעה לפיצויים שתוגש נגדו, אף על פי כן גורמי התאגיד ציינו כי התאגיד אינו אשם באסון משום שאסדת הקידוח הופעלה על ידי אנשי חברת טראנסאושיין.

קצב הדליפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור הדליפה הוא בעומק של 1,500 מטרים מתחת לפני הים. בסוף יוני 2010, הוערך קצב הדליפה ב-35,000 עד 60,000 חביות נפט גולמי ליום (5,500,000 עד 10,000,000 ליטרים ליום), וכתם הנפט כיסה שטח בין 6,500 קילומטרים רבועים ל-180,000 קמ"ר (לשם השוואה, שטחה של מדינת ישראל הוא 22,000 קילומטרים רבועים). קצב זרימת הנפט המדויק איננו ברור - בין היתר משום שתאגיד BP סירב לאפשר לחוקרים לבצע מדידות מדויקות - סוגיה שהייתה נתונה למחלוקת מתמשכת. כמו כן החוקרים גילו כי קיימת גם כמות גדולה של נפט בעומק הים אשר לא נראית לעין מפני השטח.

כמות הנפט שנשפכה לים מוערכת ב-780 מיליון ליטר. לשם השוואה, באסון הנפט של אקסון ואלדז בשנת 1989, נשפכו בין 41 ל-120 מיליון ליטר.

ב-15 ביולי 2010 הודיע תאגיד BP כי הצליח לבלום את הדליפה, וזרימת הנפט לים נפסקה.‏[2] הבאר הוכרזה רשמית כאטומה ב-19 בספטמבר 2010.‏[3] אם כי קיימות טענות שהבאר המשיכה לדלוף גם אחר-כך.‏[4]

פעולות לעצירת הדליפה וטיפול בנזקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוותים גדולים פעלו במטרה לחסום את המפרצים ושפכי הנהרות באמצעות מחסומי בלימה צפים ובאמצעות בריקדות-חול שהוצבו לאורך חופי המפרץ. כמו כן, התבצעו מגוון רחב של פעולות על מנת להכיל את הדליפה ולמנוע מהנפט להתפשט ברחבי מפרץ מקסיקו. כמפקד הכוח המטפל, שימש אדמירל ת'אד אלן.

נזקים סביבתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדליפה גרמה לאסון סביבתי שפגע בתעשיית הדיג במפרץ מקסיקו, ובתעשיית התיירות בחופי מפרץ מקסיקו, ובבתי הגידול של מיני עופות רבים. נפגעו בעיקר בעלי חיים ימיים כדוגמת לוויתנים, דולפינים, דגים, סרטנים ועופות דוגמת שקנאים. כדורי זפת המשיכו להתגלות בחופים גם ארבע שנים אחרי שהדליפה נעצרה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]