דקימאטיו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דקימאטיולטינית: decimatio) הייתה שיטת ענישה קולקטיבית בצבא הרומי, לפיה הוצא להורג חייל אחד מתוך כל תוך עשרה ביחידה צבאית שנחלה מפלות עקב מורך לב חייליה או סבלה מבעיות משמעת. פירוש המילה הוא "נטילת החלק העשירי", מן decimus - עשירי.

השיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידה צבאית בצבא הרומי אשר נדונה לענישה שכזו, חולקה לקבוצות בנות עשרה חיילים. אחד החיילים מהקבוצה נבחר בהגרלה והוצא להורג על ידי תשעת חבריו הנותרים, לעתים קרובות ברגימה באבנים או במכות אלה. לאחר מכן נדונו חבריו להישאר מחוץ למחנה, וקיבלו לחם שעורה במקום חיטה. היות שהקורבן נבחר בהגרלה, הסיכון ליפול בו היה על כלל החיילים ללא הבחנה בדרגה או באומץ לבם האישי.

ההיסטוריון היווני פוליביוס מתאר את השיטה כפי שהייתה נהוגה בתחילת המאה ה-3 לפנה"ס: כאשר היו מקרים שנדרשה ענישה של יחידות צבאיות גדולות, העדיפו מפקדיה להעניש רק מעטים. זה נעשה כך שנבחרה רק קבוצה קטנה יחסית של חיילים, כמה עשרות לכל היותר, כך שהנבחרים ייצגו את מקרי הפחדנות שאירעו ביחידה כולה.‏‏‏[1].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏פוליביוס, היסטוריה, ספר שישי, 38.