דראפט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דראפטאנגלית: Draft, גיוס) הוא תהליך שבו קבוצות ספורט מקצועניות בוחרות ספורטאים שאינם כבולים בחוזה עם מועדון אחר, בדרך כלל ממכללות, תיכונים או קבוצות לא מקצועניות. שיטת הדראפט נהוגה בענפי ספורט רבים ב- ארצות הברית, כמו ב- הוקי קרח, בבייסבול, בפוטבול ובכדורסל. השיטה כמעט לא נהוגה מחוץ לצפון אמריקה, שם עיקר השחקנים מגיעים ממחלקת הנוער ומקבוצות אחרות על ידי רכישה ישירה.

בדראפט ניתנת לכל אחת מקבוצות הליגה בתורה הזדמנות לבחור שחקן מבין המועמדים, לפי סדר מסוים: ככל שקבוצה נמצאת במקום מוקדם יותר בדראפט, באפשרותה לבחור מבין מבחר שחקנים גדול יותר.

בדראפט של ליגת ה-NFL, שהחלו להשתמש בו בשנת 1936, סדר הקבוצות שבוחרות בדראפט הוא הפוך מהישגי הקבוצה בעונה הקודמת: הקבוצה שסיימה עם המאזנים הגרועים ביותר בוחרת ראשונה בדראפט, והזוכה בסופרבול בוחרת אחרונה.

בדראפט של ה-NHL ובדראפט הידוע ביותר, דראפט ה-NBA, השיטה הנהוגה היא דומה לשיטת ה-NFL; אך נערכת הגרלה משוקללת.

תוכן עניינים

[עריכה] שיטת הדראפט ב-NBA

הדראפט של ה-NBA הוא אירוע שנתי המתקיים בארצות הברית. בכל שנה האירוע נערך בעיר אחרת הנקבעת על ידי הנהלת הליגה ובו שלושים קבוצות ה-NBA יכולות לבחור שחקנים צעירים וחופשיים מחוזה שרוצים להצטרף לליגה. לאחר יציאת החוק המחייב המתנה בת שנה לפחות בין סיום התיכון לכניסה לדראפט החלו רוב השחקנים לשחק במכללות. לכן ברוב המקרים כיום השחקנים מגיעים מהמכללות, אולם ישנם גם שחקנים שמגיעים מארצות שונות.

הדרך היחידה בה שחקן עד גיל 22 יכול לשחק ב-NBA היא אך ורק על ידי בחירה בדראפט. שחקנים אחרי גיל 22 כבר לא נבחרים בדראפט (אלא אם השחקן באותו מחזור של בני 22) וקבוצות ה-NBA יכולות פשוט להחתים שחקנים מרחבי העולם ולקנות אותם בכסף (על שחקנים מהNBA ניתן לעשות טרייד או להחתימם על חוזה לאחר סיום החוזה שלהם).

עד דראפט 2005 הורשו שחקני תיכונים שרצו לדלג על המכללה ולהרשם לדראפט לעשות כן ישר אחרי התיכון, אך החל מדראפט 2006 נאסר דבר זה על ידי חוק (חוק סטרן) אשר מאפשר לשחקנים להבחר בשני תנאים:

  • כל השחקנים חייבים להיות לפחות בני 19 עד סוף השנה בה נערך הדראפט אליו נרשמו.
  • שחקנים אמריקאים חייבים לחכות לפחות שנה מסיום התיכון ועד להרשמה לדראפט.

הדראפטים הבולטים והטובים ביותר בתולדות הליגה היו בשנים 1984, 1996, ו-2003.

[עריכה] "ההגרלה"

בליגת ה-NBA משחקות 30 קבוצות (15 באזור המזרח, 15 באזור המערב). 16 קבוצות מעפילות לאחר סיום העונה הסדירה (82 משחקים) ל"פלייאוף", 8 קבוצות מהמזרח, 8 קבוצות מהמערב. 14 הקבוצות שלא עלו ל"פלייאוף" נקראות קבוצות "לוטרי" כי הן משתתפות בהגרלה (לוטרי) אשר קובעת את סדר הקבוצות שיבחרו בדראפט שחקנים צעירים ומוכשרים.

בהגרלה עצמה מוגרלות 3 קבוצות בלבד והשאר סדר הבחירה נקבע לפי המאזן שאיתו סיימו בתום העונה הסדירה. הקבוצה בעלת המאזן הטוב ביותר מבין כל קבוצות ה"לוטרי" מקבלת כדור אחד, הקבוצה בעלת המאזן השני הטוב ביותר מבין קבוצות ה"לוטרי" מקבלת שני כדורים וכך הלאה. הקבוצה שסיימה במאזן הגרוע ביותר את העונה הסדירה תקבל 14 כדורים. כל הכדורים האלו מוכנסים ל"קערה" ומעורבבים. כמובן שלקבוצה הגרועה ביותר יש את הסיכוי הגדול ביותר לבחור ראשונה כי היא קיבלה הכי הרבה כדורים (14 כדורים), לקבוצה בעלת המאזן הטוב ביותר מבין קבוצות ה"לוטרי" יש את הסיכוי הנמוך ביותר כי היא קיבלה כדור אחד בלבד. הכדור הראשון שיוצא, הקבוצה ששמה רשום עליו תבחר ראשונה, אחר כך מוציאים כדור שני והקבוצה שתופיע תבחר שנייה, לאחר מכן מוציאים כדור שלישי שהקבוצה המופיע בו תבחר שלישית. לאחר שהוצאו שלושה כדורים ההגרלה עצמה מסתיימת. את בחירות 4 עד 14 הקבוצות מקבלות רק לפי מאזנן בסיום העונה, ז"א שהקבוצה בעלת המאזן הטוב ביותר מבין קבוצות ה"לוטרי" אם לא יצאה בשלושת המקומות הראשונים אז היא תבחר רק במקום ה-14. אם למשל הקבוצה הגרועה ביותר בליגה איתרע מזלה והיא לא יצאה בשלושת המקומות הראשונים למרות הסיכויים הגבוהים אז היא בוחרת אוטומטית מקום 4 וכך הלאה. הקבוצה האחרונה לא בוחרת באופן אוטומטי ראשונה מפני שקבוצות רבות שאפו לסיים את הליגה במקום האחרון כדי לקבל זכות בחירה ראשונה, והיה צורך למנוע מנהג זה שנוגד את רוח הספורטיביות. מקומות 15 עד 30 , בוחרות הקבוצות שהעפילו ל"פלייאוף" לפי מאזנן בתום העונה הסדירה בלבד. לדוגמה הקבוצה שסיימה במאזן הגרוע ביותר מבין כל הקבוצות שהעפילו לפלייאוף תבחר מקום 15, הקבוצה שסיימה את העונה הסדירה במקום הראשון תבחר אחרונה במקום ה-30. למה שיקרה ב"פלייאוף" עצמו אין קשר לבחירה בדראפט, זאת אומרת אם בתאוריה קבוצה שהעפילה לפלייאוף מהמקום השמיני לוקחת את האליפות היא עדיין תבחר במקום ה-15.

בכל דראפט יש שני סיבובים, זאת אומרת 60 בחירות. כל קבוצה בוחרת שני שחקנים. 30 השחקנים הראשונים שנבחרו נקראים "שחקני סיבוב ראשון" ו-30 הבאים אחריהם (מקומות 31-60) הם "שחקני סיבוב שני". שחקני הסיבוב הראשון מקבלים חוזה מובטח ב-NBA לשנתיים עם אופצייה לשנתיים נוספות (4 שנים בסה"כ) בעוד ששחקני הסיבוב השני אינם מקבלים חוזה מובטח. הקבוצה שבחרה אותם לא חייבת לצרף אותם לקבוצה אך לאותם שחקנים אסור להצטרף לשום קבוצה אחרת ב-NBA ללא הסכמה מהקבוצה שבחרה אותו. למעשה לקבוצה שבחרה בהם בדראפט יש עליהם זכויות שמורות. שחקני סיבוב שני הם שחקנים שמוזמנים בדרך כלל למחנות הקיץ של ה-NBA להיבחן. השחקנים האלו יכולים להיצטרף לקבוצה גם אחרי כמה שנים אם ישפרו את יכולתם כי זכויותיהם ב-NBA שמורות לקבוצה שבחרה בו. השחקן רשאי לשחק בכל מקום בעולם אם הקבוצה מחליטה לא לקחת אותו, חוץ מבליגת ה-NBA.

[עריכה] ישראלים שנבחרו בדראפט ה-NBA וה-WNBA

[עריכה] בחירות דראפט ראשונות בתולדות הליגה

  • 2002- יאו מינג משאנחיי שארקס, מהליגה הסינית.


[עריכה] ראו גם

כלים אישיים