כדור בסיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

(הופנה מהדף בייסבול)

כדור בסיס ("בייסבול", Baseball), ספורט קבוצתי שבו כדור קטן כגודל אגרוף נזרק ונחבט על ידי מחבט. הניקוד כרוך בריצה ונגיעה בסימנים על הריצפה הנקראת "בסיסים", מכאן שמו של המשחק. כדור המשחק עצמו נקרא גם הוא בייסבול. כדור בסיס נקרא לעתים "הארדבול" (כדור קשה) כדי להבדיל את משחק זה ממשחקים דומים לו כמו הסופטבול ואחרים.

תוכן עניינים

1 מהלך המשחק
- 1.1 מושגים במשחק
- 1.2 התפקידים במשחק
2 סטטיסטיקה
3 עוד על המשחק
4 ראו גם
5 קישורים חיצוניים

[עריכה] מהלך המשחק

המשחק המקצועני נמשך תשעה סיבובים (innings) כאשר קבוצה אחת חובטת והקבוצה היריבה בהגנה בשדה. חצי סיבוב נגמר אחרי שהקבוצה בשדה פוסלת שלושה חובטים של היריב. ישנן שלוש דרכים עיקריות לפסול חובט (הנקרא batter) - לתפוס את הכדור שנחבט בעודו באוויר, למסור את הכדור לשחקן ההגנה שבאחד הבסיסים לפני שהחובט הגיע לאותו בסיס או על ידי שלוש הגשות מכשילות (strikes) על ידי המגיש (pitcher). המשחק נגמר אחרי תשעה סיבובים. אחרי חבטה מוצלחת, רץ החובט נגד כוון השעון בקו ישר לבסיס הראשון. קבוצה משיגה נקודה (run) כאשר אחד החובטים שלה (שמזמן הגעתו לבסיס נקרא runner) מצליח להקיף את כל הבסיסים ללא פסילה ולהגיע לבסיס האם. חבטה שהביאה את החובט בבטחה לבסיס הראשון נקראת "סינגל" (Single או Base hit), לבסיס השני - "דאבל" (Double) ולבסיס השלישי - "טריפל" (Triple). חבטה השולחת את הכדור אל מחוץ למגרש, אך בתחום החוקי (המשולש ששוקיו יוצאות מבסיס הבית, ועוברות דרך הבסיס הראשון והבסיס השלישי) נקראת 'home run' והשחקן שחבט מקיף את כל הבסיסים עד בסיס הבית ויחד איתו כל אחד מהשחקנים שהיו על הבסיסים. אם הכדור יוצא מגבולות המגרש לאחר שנגע בקרקע התוצאה היא "דאבל אוטומטי" (ground rule double) ובו כל השחקנים על הבסיסים והחובט מתקדמים שני בסיסים.

במשחק הביסבול אין תיקו, אם יש שויון בנקודות לאחר תשעה סיבובים, ימשיכו הקבוצות לסיבובים נוספים (Extra innings) עד אשר ישבר השוויון.

[עריכה] מושגים במשחק

הכשלה (strike) - הגשה מכשילה באחת משלוש הצורות הבאות: החובט מנסה לחבוט ומפספס, החובט אינו מנסה לחבוט כדור שמוגש היטב בתחום המכשיל (strike zone), כדור נחבט מחוץ לתחום המשחק (foul ball). הערה: כדור שנחבט מחוץ לתחום המשחק לא יכול להחשב ככדור מכשיל שלישי ולגרום לפסילת החובט.
הגשה לא מוצלחת (ball) - כדור שמוגש מחוץ לתחום המכשיל והחובט אינו מנסה לחבוט בו. אחרי ארבע הגשות כאלו החובט ניגש חופשי לתחנה הראשונה (נקרא walk).
גישה חופשית (walk) - גישה חופשית של החובט לתחנה הראשונה לאחר ארבע הגשות לא מוצלחות (balls) של המגיש.
תחום המכשיל (strike zone) - מעל בסיס הבית, מגובה הברכיים של החובט ועד גובה תחתית החזה (נקודת האמצע בין הכתפיים לחגורה).
פסילה (out) - פסילה של החובט (באחת הדרכים המפורטות לעיל) או של אחד מקודמיו שהגיע כבר לאחד הבסיסים. (פסילת ה-runner נעישת בעיקר על ידי נגיעה בו בכדור כשהוא אינו נמצא על בסיס או העברת הכדור אל הבסיס אליו הוא מנסה להתקדם באותו זמן.)

[עריכה] התפקידים במשחק

בכל קבוצה משחקים תשעה שחקני שדה. מעבר לחלוקה האמריקנית לשתי ליגות, ישנו שוני גם בתפקידי המשחק בליגות השונות. התפקידים בשדה הם:

מגיש (pitcher) - זורק את הכדור לחובט.
תופס (catcher) - תופס את הכדור הנזרק על ידי המגיש ומגן על בסיס האם.
בסיס ראשון (first base)
בסיס שני (second base)
עוצר ביניים (short stop) - עומד בין הבסיס השני ושלישי.
בסיס שלישי (third base)
שדה שמאל (left field)
שדה מרכז (center field)
שדה ימין (right field)

שלושת שחקני השדה יחד נקראים שחקני "שדה חוץ" (out field) והאזור בו משחקים שאר השחקנים נקרא "שדה פנים" (in field).

שמות נוספים של המשתתפים במשחק:

חובט (batter או hitter)
חובט נבחר (designated hitter) - שחקן זה קיים רק בליגה האמריקנית של ה-MLB, הוא לא משחק בהגנה ותפקידו הוא לחבוט במקום המגיש. (הסיבה היא שהמגישים מתאמנים בעיקר על הגשות ולא על חבטות, לכן הם בדרך כלל חלשים בתחום זה. למרות זאת, בליגה הלאומית של ה-MLB המגיש גם משתתף בסבב החובטים.)
שופט (umpire) - בכל משחק יש לפחות שופט אחד, העומד מאחורי התופס (catcher) כדי לראות מקרוב האם הזריקות של המגיש הן מוצלחות (strikes) או לא (balls). בליגות המקצועניות יש גם שופט ליד כל בסיס, כדי לראות מקרוב את מהלכי המשחק, הדורשים הבחנה מקרוב. בסדרות הגמר של ליגת ה- MLB, מוצבים גם שני שופטים בשדה הרחוק (outfield) כדי לעמוד מקרוב על תפיסות הכדור של שחקני החוץ.

אגב, במקרה של מחלוקת בין השופטים, יכריע השופט הראשי, שהוא בדרך כלל מי שעומד מאחורי בסיס הבית.

[עריכה] סטטיסטיקה

בביסבול הסטטיסטיקה מהווה חלק חשוב מאוד במשחק, על פיה נמדדים השחקנים והיא מפורטת מאד, עד כדי כך שכל מהלך במשחק מחושב לסטטיסטיקה על ידי שופטי סטטיסטיקה מיוחדים. ישנה סטטיסטיקה למגישים (Pitching Stats), לחובטים (Hitting Stats) ולשחקני שדה (Fielding Stats).

מושגי בסיס בסטטיסטיקה:

חובטים-

חבטות (Hits)- מספר הפעמים שהחובט הצליח להגיע בבטחה לבסיס הראשון לפחות.
ממוצע חבטות (Batting Average)- מספר החבטות המוצלחות מתוך מספר הפעמים שהשחקן עלה לחבוט.
רצים שהוכנסו הביתה (Runs Batted In)- כמה רצים נכנסו הביתה (כלומר זיכו את הקבוצה בנקודה) כתוצאה מהחבטות של השחקן.
"הום ראנס" (Home Runs)- מספר הפעמים בהם חבט השחקן את הכדור מחוץ למגרש בתחום החוקי ורץ אוטומטית הביתה. יש גם אפשרות שחובט יצליח לבצע הום ראן מבלי להכות את הכדור מחוץ למגרש, אך זה נדיר מאד.
"גניבה" (Steal) - מצב בו רץ אשר הגיע לאחד הבסיסים אינו ממתין לחבטה של חברו לקבוצה, אלא "גונב" את הבסיס הבא בזמן שהמגיש זורק או מתכונן לזריקה.

מגישים-

ניצחונות (Wins)- מספר המשחקים בהם המגיש נתן לקבוצתו את הניצחון (כלומר, כשהוא עזב את המשחק קבוצתו הייתה ביתרון שנשמר עד סוף המשחק). מגיש שמתחיל את המשחק יידרש להגיש מספר מינימלי של סיבובים כדי שהניצחון יירשם לזכותו. דרישה זו אינה קיימת לגבי מגיש מחליף.
שמירות (Saves)- מספר המשחקים בהם נכנס המגיש המחליף למשחק כאשר קבוצתו הובילה בשלושה רצים לכל היותר ולא איבדה את היתרון עד סוף המשחק, את השמירה מקבל רק המגיש המחליף שסיים את המשחק.
ממוצע רצים (Earned Run Average)- כמה נקודות למשחק (לתשעה סיבובים) מרשה המגיש לקבוצה היריבה.

שחקני שדה-

הוצאות (Putouts)- מספר הפעמים בהם שחקן השדה פסל שחקנים מהקבוצה היריבה.
אסיסטים (Assists)- מספר הפעמים בהם נפסל שחקן יריב בעקבות מסירה של שחקן השדה. יש לציין כי בבייסבול, בניגוד לכדורסל למשל, שחקן השדה יקבל אסיסט גם אם לא נפסל שחקן היריב בשל "טעות" של השחקן שאליו נמסר הכדור.
טעויות (Errors)- מקרים שבהם לדעת שופטי הסטטיסטיקה שחקן השדה היה צריך לפסול שחקן יריב אך לא הצליח. במידה ושחקן היריב שלא נפסל מצליח להשיג נקודה, זו לא תיזקף לחובת ממוצע הרצים (ERA) של מגיש הקבוצה היריבה.
אחוזי משחק שדה (Fielding Percentage)- אחוזי ההצלחה של השחקן בפסילת שחקני יריב (הוצאות ואסיסטים) מתוך האפשרויות שהיו לו (הוצאות, אסיסטים וטעויות).

[עריכה] עוד על המשחק

הבייסבול פופולרי בארצות אמריקה ובמזרח אסיה. ביפן, הרפובליקה הדומיניקנית, קובה, פנמה, דרום קוריאה ובכמה ארצות אחרות זהו הספורט הפופולרי ביותר. הבייסבול הוא ענף הספורט הלאומי של ארצות הברית - למרות שאחוזי הצפייה הגדולים ביותר למשחק ספורט שמשודר בטלוויזיה, שייכים באופן מסורתי לגמר ליגת הפוטבול - משחק הסופרבול. ליגת הבייסבול המובילה היא המייג'ור ליג בייסבול או בראשי תיבות MLB, ומשחקות בה 29 קבוצות מארצות הברית ואחת מקנדה (טורונטו). ה-MLB מחולק לשתי ליגות, אמריקן ונשיונל, אשר בכל אחת מהן שלושה בתים: מזרח, מרכז ומערב. בסדרת האליפות מתמודדת אלופת ליגת הנשיונל נגד אלופת ליגת האמריקן בסדרת הטוב משבעה משחקים. בנוסף ל-MLB, פועלות בצפון אמריקה ליגות משנה רבות בהן מתחילים מרבית השחקנים את דרכם המקצוענית. מחוץ לארצות הברית, הליגה הבולטת היא זו של יפן.

בייסבול היה במשך שנים ענף אולימפי, אך בשנת 2005 החליט הוועד האולימפי הבינלאומי להוציא את הענף מהתוכנית של האולימפיאדה שתערך בשנת 2012 בלונדון. החלטה זו נתקבלה בעיקר בשל העובדה שהשחקנים הטובים ביותר של כל המדינות משחקים ב-MLB – שמשחקיה נערכים, כמו האולימפיאדה, בחודשי הקיץ. סיבה נוספת היא שההקפדה על בדיקות לגילוי שימוש בסמים והענישה של מי שנתפסים ב-MLB אינה מחמירה כמו בספורט האולימפי. לפיכך, טורניר הבייסבול באולימפיאדת בייג'ינג (2008) עלול להיות הטורניר האולימפי האחרון.

בשנת 2006 נערכה אליפות העולם הראשונה. 16 נבחרות שיחקו באליפות בארבעה בתים בשיטת ליגה של סיבוב אחד. שני בתים שוחקו בארצות הברית, אחד ביפן ואחד בפורטו ריקו. שתי הראשונות מכל בית עלו לבתי רבע הגמר (ארבע קבוצות בכל בית) שנערכו גם הם בשיטת ליגה: האחד בארצות הברית והשני בפורטו ריקו. לחצי הגמר עלו שתי הראשונות מכל בית. משחקי חצי הגמר והגמר נערכו באצטדיון 'PETCO Park' שבסן דייגו, קליפורניה. באופן מפתיע הזוכה הייתה יפן שהביסה בגמר את קובה. בחצי הגמר ניצחה יפן את דרום קוריאה שלא נוצחה עד לאותו משחק וכבר ניצחה את יפן פעמיים באליפות (בכל אחד מהסיבובים המוקדמים). יפן כבר הייתה עם רגל אחת מחוץ לתחרות לאחר שהפסידה לארצות הברית ולדרום קוריאה בבית רבע הגמר, אך בשל הפסד מפתיע של ארצות הברית למקסיקו במשחק שבו הייתה חייבת לנצח עלתה יפן לחצי הגמר במקום האמריקאים.