דרך הרשע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דרך הרשע
עטיפת הספר בעברית
עטיפת הספר בעברית
מידע כללי
מאת ג'יי קיי רולינג עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור אנגלית בריטית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רומן עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה ספר בוקס עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הוצאה 20 באוקטובר 2015 עריכת הנתון בוויקינתונים
סדרה
ספר קודם תולעת משי עריכת הנתון בוויקינתונים
הספר הבא לבן קטלני עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דרך הרשע (במקור: Career of Evil) הוא רומן פשע בדיוני משנת 2015 שנכתב על ידי ג'יי קיי רולינג, ופורסם תחת שם העט רוברט גלבריית.[1] זהו הרומן השלישי בסדרת "קורמורן סטרייק" של רומני בלשים. הספר שבא אחריו הוא "לבן קטלני" שפורסם בשנת 2018.

עלילת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שרצח אישה, גבר לא מזוהה עוקב אחר רובין אלקוט, שאותה הוא רואה כחלק מתוכניתו לנקום בבלש הפרטי קורמורן סטרייק. רובין, שעובדת במשך שנה אצל סטרייק, כבר חוקרת במשרה מלאה, בנוסף להיותה מזכירה. סטרייק מפתח מערכת יחסים עם מגישת הרדיו אלין אבל ממשיך לטפח רגשות כלפי רובין, שארוסה מתיו מסתייג רבות מהעבודה שהיא עושה.

יום אחד, רובין מקבלת חבילה המכילה רגל של אישה כרותה והודעה עם ציטוט מהשיר של להקת "בלו אויסטר קאלט", "מיסטרס אוף סלומון סאלט". סטרייק, שמכיר את השיר כאהוב על אמו המנוחה, לדה, מסיק שמישהו מעברו שלח את החבילה. לכן הוא מנדב לבלש המפקח אריק וורדל ארבעה חשודים אפשריים, שלושה מהם הוא מכיר מזמנו ביחידה לחקירות מיוחדות:

  • טארנס "דיגר" מאלי, חבר כנופיית הפשע הרינגי אשר יש לו היסטוריה של שליחת חלקי גוף מנותקים, ונשלח לכלא לאחר שסטרייק העיד בעילום שם נגדו;
  • נואל ברוקבנק, ותיק מלחמת המפרץ ופדופיל סדרתי שסטרייק חקר, והאשים את סטרייק בכך שגזל ממנו את משפחתו;
  • דונלד ליינג, חייל לשעבר בגדוד הגבול המלכותי של המלך שסטרייק עצר בגין התעללות פיזית באשתו ובילדו, דבר שגרם שליינג ישוחרר בקלון וירצה עונש של עשר שנות מאסר;
  • ג'ף וויטקר, אביו החורג של סטרייק והחשוד העיקרי של סטרייק. מותה של לדה ממנת יתר, מאמין סטרייק, נגרמה בגלל ג'ף, למרות העובדה שהוא זוכה.

למורת רוחו של סטרייק, המשטרה מיד ממקדת את החשד שלהם על מאלי בגלל העבר שלו בשליחת חלקי גוף בדואר. סטרייק ורובין מחליטים לפתוח בחקירה מקבילה, שאותה הם מתחילים בסקירת "מכתבים יוצאי-דופן" שנשלחה למשרדו במשך השנים, אשר מאוחסנים במה שהזוג מכנה את "מגירת הפסיכיים". בין אלה נמצאו כמה מכתבים מאשה צעירה שביקשה פעם את עזרתו של סטרייק בקטיעת הרגל שלה כתוצאה מדיסמורפיה גופנית . הם מתחילים לחשוש שהרגל שנשלחה לרובין הייתה ששייכת לאותה אישה הצעירה.[2][3]

במהלך ויכוח על העבודה, רובין מסיקה כי מתיו שכב עם חברתו מהאוניברסיטה לאחר שרובין נשרה, דבר שמתיו מודה בו בחוסר רצון. רובין מבטלת בזעם את האירוסים שלהם, שיכורה ואומללה בבר, היא מגלה לסטרייק את הסיבה מאחורי עזיבתה את האוניברסיטה. סטרייק נדהם מהתגלית שרובין נאנסה ונעזבה למות ברחוב על ידי התוקף שלה באמצע הקריירה האוניברסיטאית שלה, אך מתרשם מכך שעדותה וראיותיה גרמו להרשעת האנס. בעוד שרובין חוששת שהווידוי שלה יוביל את סטרייק להתייחס אליה בתור קורבן, סטרייק מחליט עם עצמו דווקא לא לעשות זאת.

מאוחר יותר, סטרייק נוסע לאדינבורו, שם אחד מעמיתיו לשעבר מהSIB מוצב עכשיו. עמיתו "שוכח" לסגור את תיקו הצבאי של ברוקבנק ויוצא מהחדר בשל חוסר יכולתו לחשוף את תוכנו לסטרייק, המוגדר כעת כאזרח. סטרייק מגלה כי הפנסיה של נואל ברוקבנק נשלחת לכתובת ב Barrow-in-Furness . בעודו בסקוטלנד, סטרייק גם מלווה את המכונית של עמיתו לבקר במלרוז, שם אמו של דונלד ליינג עדיין חיה. הוא מקווה לאסוף מידע על מקום הימצאותו הנוכחי של ליינג, אבל מאוכזב לגלות שלאימו של ליינג יש דמנציה בשלב מתקדם ואינה מסוגלת לספק שום עזרה. למזלו, סטרייק נתקל באחד השכנים שלה. השכן הוא ידיד טוב של הוריה של רונה, אשתו לשעבר של ליינג, שהורשע בהתעללות, והוא מסכים לארגן פגישה. במהלך הפגישה, אמה של רונה מביעה הכרת תודה עמוקה לסטרייק - שהיה האיש שגילה את בתה עירומה וכבולה למיטה - ומציעה בהתלהבות כל עזרה שהיא יכולה לתת. היא מגלה לסטרייק כי ליינג לא היה אהוד במלרוז מזה זמן מה בשל ההיסטוריה של התנהגות אלימה, אבל הוא ניסה לאחרונה לבקר את אמו לפני שסולק בכוח על ידי האחים שלו. אמה של רונה מגלה עוד כי במהלך ילדותו של ליינג, שדה של חקלאי שפיטר את ליינג מעבודתו נשרף באופן מסתורי, וגם כמה נערות באזור האשימו את ליינג באונס, וכי היא חושדת בו מאוד כי הוא הרג את החתול של המשפחה אחרי שהיא ובעלה הזהירו את רונה על דאגותיהם לגבי החבר שלה. אף אחד מהחשדות האלה לא אומתו מעולם בגלל הקסם האישי של ליינג בכל פעם שדיבר עם המשטרה. לבסוף, אמה של רונה מודה כי ליינג ביקר את רונה פעם אחת מאז שעזב את הכלא ואיים להרוג אותה כנקמה על בנו, שמת מן הזנחה בזמן שרונה הייתה קשורה למיטה. עכשיו כאשר יש ברשותו תצלום של ליינג - שאמה של רונה שמרה באמונה שיום אחד היא תצטרך לתת אותו למשטרה - סטרייק חוזרת ללונדון.

צוות החקירה של וורדל מגלה עד מהרה כי הרגל שנשלח לרובין תואמת ל- DNA לגופה שהתגלתה לאחרונה של המתכננת-קטיעה שכתבה לסטרייק את המכתב. זמן קצר לאחר מכן רובין מקבלת חבילה נוספת, הפעם היא מכילה בוהן מן הרגל השמאלית של אותה גופה, יחד עם עוד מילים משיר של בלו אויסטר קאלט. סטרייק מודאג מאוד מכך ששתי החבילות, בעודן מכוונות להתגרות בו באופן אישי, נמענו ונשלחו לרובין ספציפית. כתוצאה מהפרסום השלילי שנגרר בעקבות קבלת הרגל, בשילוב עם המאמצים של סטרייק להגן על רובין מהסיכון הנשקף לחייה מידי הרוצח, נשקפת סכנה הן לעסק של סטרייק והן ליחסי העבודה שלהם.

רובין מסיעה את סטרייק בלנד רובר הישן שלה שניתן לה במתנה מהוריה, מלונדון לבארו אין פרנס לחפש את הולי ברוקבנק, האשה שמושכת את המחאות הפנסיה הצבאית של נואל. רובין מציגה מיומנות רבה בחקירת הולי ללא נוכחותו של סטרייק, תחת מסווה של עורכת דין בשם ונציה הול, אשר החברה שלה מעוניינת לדרוש פיצויים בעקבות הפציעה הצבאית של נואל. רובין מגלה כי הולי היא אחותו התאומה של נואל, אשר נותרה לטפל בו לאחר שעזב את הצבא, כתוצאה מפגיעה מוחית, אשר גם השאירה אותו עם עיוות פיזי. הולי מגלה לה שלנואל הייתה נטייה להתפרצויות אלימות, אשר הרסו את דירתה יותר מפעם אחת והוא אף הכה אותה כמה פעמים. היא מגלה כי אביהם החורג היה מטריד אותם מינית כל ילדותם וכי היא מודעת לכך שאחיה הוא פדופיל. לאחר התפרצות אלימה במיוחד, הולי בעטה את נואל מחוץ לדירתה ואיימה לספר למשטרה על נטייתו המינית. בייאושו הציע נואל להולי את קצבתו הצבאית תמורת שתיקתה. הולי גם מאשרת כי נואל מאשים את סטרייק בפציעתו ויש לו אובססיה לגביו והוא מעלה את הנושא בפני כל אחד. לפני שהיא עוזבת, רובין מצליחה לחלץ מהולי את מקום העבודה האחרון של נואל.

במסעם דרומה הם מבקרים במכון לעיסוי ב"שוק הארבורו", שם עבד ברוקבנק בתור מאבטח, ואחר כך את כתובתו האחרונה של ליינג בקורבי שם הם פוגשים את לוריין, אישה בגיל העמידה שאיתה שהה ליינג זמן קצר אחרי שעזב את הכלא. לוריין מספקת להם מידע חשוב, כגון העובדה שליינג עכשיו סובל מדלקת מפרקים, ואף נותנת להם תמונה עדכנית יותר שבו הגוף שלו שונה כמעט באופן מוחלט ממה שזוכר סטרייק. היא מתארת את ליינג כמצוברח אבל לא אלים, מודה שהוא גנב ממנה כסף ואת התכשיטים שלה לפני שעזב פתאום. היא לא ידעה שהוא היה נשוי פעם או שהוא היה בכלא.

בין הנסיעות הארוכות בין הערים, סטרייק נותן לרובין לעקוב אחרי אביו החורג, ג'ף וויטקר. סטרייק חושף בפניה שלוויטקר יש את כל הסימפטומים של נרקיסיסט פסיכופת ותמיד היה מרותק באופן מוזר ממוות. הוא היה מצטט לסטרייק באופן קבוע קטעים מכת השטן, במיוחד אלא שמהללים את המוות. סטרייק מדגיש, שלמרות שאמו הייתה אוהדת רוק מושבעת היא אף פעם לא השתמשה בהרואין בשמן שהיא לכאורה מתה ממנת יתר, שקרתה ממש לאחר שהתעמתה עם וויטקר על כסף. סטרייק חושף שוויטקר שמר גופה של אשה איתו בדירה במשך חודש כמה שנים אחרי שלדה מתה. ורגע לפני רובין וסטרייק מסיימים את מסעותיהם, סטרייק מקבל מידע שוויטקר כרגע בלונדון והוא מסרסר וכנראה גם מוכר מת'

הרוצח מכה פעמיים נוספות במהלך החקירה, חותך שתי אצבעות של הקורבן ששרד ואת האוזניים מקורבן אחר, מה שמוביל את התקשורת לקרוא לרוצח הידוע בשם המרטש משאקלוול, ובאופן רשמי המשטרה עוברת למצוד של רוצח סדרתי. בינתיים, אחיו של וורדל נפגע ונהרג בתאונת פגע וברח, המחייבת את יציאתו מצוות החקירה. הוא מוותר על השליטה בפרשה למפקח הבלש רוי קארבר, שהיה החוקר הראשי בפרשת לולה לאנדרי. קארבר עדיין זועם כי סטרייק הצליח להשפיל את המשטרה בכך שפתר את המקרה, אשר קארבר עצמו קבע כהתאבדות. הוא דואג להודיע לסטרייק כי הקו פתוח לחקירה שהוא נהנה ממנו בזמן שוורדל היה בפיקוד נסגרה ואף מאיים בפעולה משפטית אם סטרייק ימשיך בחקירה שלו. בגלל ניסוח טכני סטרייק מסכים שלא להפריע לחקירת החשודים של קארבר, אשר שונים בהחלט משלושת החשודים שלו.

סטרייק ורובין עוקבים אחרי וויטקר לסירוגין, והם מגלים, שהוא גר בדירה עם אישה צעירה בשם סטפני, שבה הוא גם מסרסר. רובין מבחינה בחבורות קשות של סטפני, מזדהה איתה ומנסה לעזור לה. אף על פי שסטפני אינה מוכנה לעזוב את וויטקר, היא מגלה לרובין כי בלילה שבו הקורבן הראשון נהרג, וויטקר הכריח אותה לקיים יחסי מין עם כל הלהקה שלו במכונית מסחרית. רובין מסכימה אפוא כי אמנם וויטקר הוא אדם מתועב, אבל הוא לא יכול להיות המרטש משקלוול. זמן קצר לאחר שוויטקר קוטע את הפגישה עם סטפני, רובין מותקפת וכמעט נהרגת על ידי המרטש האמיתי. היא נחתכת חתך גדול בזרוע, אבל מצליחה להפעיל אזעקת אונס אשר מושכת עזרה ומרססת אותו בעיניים בצבע אדום, למרות שהיא לא מצליחה לראות את פניו. בעקבות התקפה זו, סטרייק מאמין שהוא זיהה את הרוצח, אבל קארבר מתעלם מכל המידע שסטרייק נותן לו. עם זאת סטרייק מאבד את שני הלקוחות הנותרים שלו.

רובין פועלת נגד ברוקבנק ללא ידיעתו של סטרייק, מכיוון שהיא מאמינה שהוא מטריד את בנותיה הצעירות של חברתו הנוכחית. ההתערבות של רובין מצילה את הבנות, אבל שולחת את ברוקבנק למסתור. כשסטרייק מגלה מה רובין עשתה, הוא מסביר שקארבר חושד בה על שביקרה את ברוקבנק בהוראת סטרייק והוא מתכוון לעצור אותו על התערבות בחקירת המשטרה. מוצף הכעס ממצבו עם קארבר, על אובדן לקוחותיו היחידים ועל ההתחמקות בקושי של רוביין מהרוצח, סטרייק מפטר אותה על התנהגות בלתי הולמת. רובין שכולה על פיטוריה, אבל חוזרת אל מאסם בשביל החתונה הממשמשת ובאה שלה עם מתיו, אשר איתו היא השלימה. סטרייק מנסה ליצור איתה קשר, אבל מתיו מסיר ראיות לכך מהטלפון של רובין.

עכשיו כשהוא עובד לבד, סטרייק הוגה תוכנית להכניס את הרוצח לפינה, אשר הוא בטוח עכשיו בזהותו. הרוצח הוא דונלד ליינג, שבנה זהות מקבילה בתור ריי ויליאמס, החבר של אחותה הגדולה של הקוטעת. יחד עם החבר בריון שלו שנקר, סטרייק מקבל גישה לדירה של ליינג אשר משמשת כבסיס פעילויות ההריגה שלו. בפנים, הוא מותקף על ידי ליינג אבל מצליח להתגבר עליו לפני דהוא מוסר אותו למשטרה. ברוקבנק אף הוא נתפס כתוצאה ממידע שמגיע ממקום מקלט מקומי לחסרי בית.

עכשיו ללא הלחץ מן הרוצח, סטרייק מחליט לתקן את מערכת היחסים שלו עם רובין בכך שהוא מופיע בחתונה שלה, מכיוון שההזמנה מעולם לא בוטלה רשמית בעקבות הפיטורים שלה. אחרי פריצה רועשת לכנסייה, סטרייק מגיע בדיוק בזמן כדי לראות את רובין ומתיו מחליפים נדרים. הרומן מסתיים כאשר רובין מסתובבת, רואה Strike, ומחייכת.

דמויות שמופיעות בספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמויות ראשיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורמורן סטרייק - ותיק מלחמת באפגניסטן וחוקר לשעבר של ה- SIB ששוחרר מחובתו הצבאית לאחר שאיבד מחצית מרגלו הימנית ממטען צד.

למרות שהוא היה יכול להישאר בSIB, הוא בחר לעזוב, כדי להימנע מהתמסדות נוחה. מאז הוא הפך לבלש פרטי. הוא סלבריטי קטן, בין השאר הודות לאביו זמר הרוק הידוע לשמצה ולפתרון שתי הרציחות המפורסמות של שני הרומנים הראשונים. בתחילת הסיפור, העסק שלו פורח.

רובין אלקוט - העוזרת של סטרייק (במקור מזכירתו), שסיימה זה עתה קורס לחקירה פלילית, ששולם על ידי סטרייק. נישואיה לארוסה מתיו קונליף, רואה חשבון, מתקרבים במהירות. כניצולה של אונס וניסיון לרצח, היא רגישה ביותר לגבי פשעי מין. כתוצאה מכך, היא לא מוכנה להפסיק את החקירה של נואל ברוקבנק, אחד מחשודיו של סטרייק, ברגע שהיא מגלה שיש לו היסטוריה של התעללות בילדים, ויכול להיות שהוא מתעלל מינית בבתה הצעירה של חברתו הנוכחית.

חשודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דונלד ליינג - סקוטי מהגבולות, לשעבר חייל בצבא שם הוא וסטרייק נפגשו לראשונה. ליינג התאגרף למעשה נגד סטרייק בצבא, ונשך את פניו של סטרייק לאחר שהבין שהוא מפסיד, מה שמוביל להערת משמעת. למרות זאת, ליינג היה בעל קסם אישי והצליח לשכנע אחרים באופיו הטוב. עם זאת, כשהוא חוקר בעצמו, סטרייק מגלה כי ליינג התעלל פיזית באשתו וילדו. ליינג נעצר והורשע, וריצה 10 שנים בכלא מתוך גזר דין של 16.

נואל ברוקבנק - לשעבר מייג'ור מברו אין פורנס, שירת במלחמת המפרץ הראשונה ובבוסניה, לפני שהפך לאויב נוסף של סטרייק. הוא התחתן עם אלמנתו של חייל שנפטר, שהיו לו שתי בנות צעירות. כשהייתה בת 12, סיפרה הבת הבכורה לחברתה מבית הספר על התעללות מינית ואיומים מצד אביה החורג. כאשר ברוקבנק עמד בפני מעצר, סטרייק נותן לו אגרוף, מה שגרם לו לסבול מפגיעה מוחית טראומטית בעקבות שבר בגולגולת שהיה קיים לפני כן, לאחר מכן הוא העמיד פני מטורף. במהלך תקופת ההתעללות, סיפר ברוקבנק לבתו החורגת שהוא ניסה פעם לחתוך את רגלה (על פי סטרייק היא באמת נתפסה בחוט תיל כשהייתה צעירה יותר, מה שנתן לה צלקת דומה לזו שהייתה על הרגל שנשלחה לסטרייק מה שהוביל אותו לחשוד בברוקבנק); אבל הוא מעולם לא הועמד לדין, ובמקום זאת סולק מן הצבא.

טרנס 'דיגר' מאלי - גנגסטר מקצועי וחבר בסינדיקט הפשע הרינגי עם רצח קודם שנזקף לזכותו והעובדה שהוא כבר שלח בעבר חלק הגוף, מובילים את סטרייק לחשוד בו. במבצע משותף עם מחלקת הסמיםלמציאת סחר בסמים, סטרייק הוא זה שחשף את הראיות אשר בגינם מאלי היה נכלא. עם זאת, מכיוון שסטרייק העיד על הראיות בעילום שם, סטרייק מאמין שמאלי לא היה מודע לכך שסטרייק היה מאחורי מעצרו והרשעתו. המשטרה מגלה שמאלי היה בספרד בזמן שהרגל נשלחה לרובין, ולכן מנקה אותו מהחשד בכל מה שקשור לחקירה.

ג'ף וויטקר - אביו החורג של סטרייק והאלמן של אמו של סטרייק, לדה. וויטקר היה מבוגר רק בכמה שנים מסטרייק, והתחתן עם לדה מפני שהייתה מפורסמת, ומכיוון שהניח שיש לה הון גדול: הוא אף שכנע אותה לכתוב אותו בצוואה שלה. לאחר מותה של לדה ב -1994, וויטקר הועמד למשפט באשמת רצח של לדה, אך נמצאה לא אשם. עם זאת סטרייק ו "שנקר", אשר העידו בשם "הכתר", משוכנעים כי וויטקר אכן הרג את לדה. סטרייק גם חשד בעיקר בוויטקר בשליחת הרגל הכרותה מכיוון שהשולח היה צריך לראות את לדה בעירום על מנת לדעת על הקעקוע שלה, אבל רובין מאוחר יותר מגלה תצלום עירום של לדה (עם הקעקוע גלוי) באינטרנט, אשר פותח את האפשרות של חשודים נוספים.

דמויות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

" שנקר" - כינויו של שותפו לשעבר של סטרייק, שאמו לקחה אותו אחרי שמצאה אותו מוכה קשות בביבים. שנקר עובד בסחר בסמים בלתי חוקיים, הוא בן גילו של סטרייק, פרצופו טיפה מעוות, הוא קורא לסטרייק בכינוי "בונזן" והוא גם שונא את וויטקר. הוא מוכן לעזור לסטרייק ולרובין כמעט בכל דבר תמורת כסף. הוא עוזר לסטרייק לאתר את וויטקר, ועוזר לרובין להתעמת עם ברוקבנק, האו גם עוזר לסטרייק לתפוס את ליינג, ובסופו של דבר, גם מסיעה את סטרייק ליורקשייר בשביל החתונה של רובין.

אריק וורדל - הבלש מפקח מהמשטרה שהיה אחראי על המקרה של הרגל הכרותה. הוא נשאר ידיד של סטרייק גם אחרי אירועי שני הרומנים הקודמים. הוא נטש את המקרה לאחר מותו הבלתי צפוי של אחיו, שנפגע במכונית.

רוי קארבר - המחליף של וורדל, שהיה מפקח הבילוש ואחראי על המקרה של לולה לנדרי שעדיין נוטר טינה לסטרייק.

מתיו קונליף - ארוסה של רובין, רואה חשבון שלא בטוח בטיב היחסים של רובין עם סטרייק. לאחר ויכוחים רבים ואף פרידה במהלך הרומן, מתיו מתחתן עם רובין בסיום הרומן.

אלין טופט - בת זוגו של סטרייק, נגנית כינור לשעבר ומגישת רדיו.

לינדה אלקוט - אמה של רובין שתמיד תומכת בבתה, בייחוד בזמן הפרידה שלה ממתיו. במהלך הרומן, לינדה מבקרת את רובין בלונדון.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב"גרדיאן " קרא הסופר, כריסטובל קנט לרומן "מטומטם אבל מהנה", עם "נרטיב מסחרר בהפצת אופיו, מיקומו ופרטיו, ללא לאות, וללא פשרות". היא מסכמת, "הכול נמסר עם התלהבות שכזו - ובאופן מכריע, אחיזה בטוחה כל כך במזימה חכמה להפליא - שרוב הקוראים הנבונים יסערו וייהנו ממנה".[3]

ב -30 במאי, דרך הרשע היה אחד מששת הרומנים המועמדים לתואר רומן הפשע של השנה מטעם Theakston Old Peculier.[4]

המשך הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2017, רולינג פרסמה רמז על כותרת הספר הרביעי בסדרה בחשבון הטוויטר שלה. מעריצה אחת ניחשה את שם הכותרת, רולינג גילתה שכותרת הספר הבא שלה תהיה " לבן קטלני" . [5]

ב- 23 במארץ 2018 צייצה רולינג שהיא השלימה את כתב היד של " לבן קטלני" . [6]

במדיה אחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההכרזה על כך שהרומנים יותאמו כסדרות טלוויזיה ל- BBC One, החל בקריאת הקוקייה . [7] [8] שבוצע ב -10 בדצמבר 2014. רולינג פעלה כמפיקה בפועל של הסדרה באמצעות חברת ההפקה שלה ברונט סרטים וטלוויזיה, יחד עם ניל בלייר ורות קנלי-לטס. שלושת אירועי הדרמה התבססו על תסריטים של בן ריצ'רדס שכתב את קריאת הקוקייה, ואת טום אדג' שכתב את תולעת המשי ואת דרך הרשע. מייקל קיילור ביים את קריאת הקוקייה, קירון הוקס ביים את תולעת המשי, ו צ'ארלס סטורידג' ביים את דרך הרשע. ג'קי לארקין הפיקה. [9]

ההודעה כי טום בורק יהיה השחקן שיגלם את קורמורן סטרייק בסטרייק, [10] פורסמה בספטמבר 2016. ההכרזה כי הולידיי גריינג'ר תככב כעוזרת של סטרייק, רובין אלקוט. [11] הוכרזה בנובמבר 2016.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Goodman, Jessica (24 באפריל 2015). "JK Rowling Will Release Another Book, 'Career Of Evil,' As Robert Galbraith". The Huffington Post. נבדק ב-9 ביוני 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Biedenharn, Isabella (11 ביוני 2015). "J.K. Rowling's next Robert Galbraith novel 'Career of Evil' gets cover and release date". Entertainment Weekly. נבדק ב-11 ביוני 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 Christobel Kent, Career of Evil by Robert Galbraith review – a daft but enjoyable hunt for a serial killer, The Guardian, 21 October 2015.
  4. ^ Armitstead, Claire (30 במאי 2016). "JK Rowling's alter ego Robert Galbraith shortlisted for crime novel award". The Guardian. נבדק ב-1 ביוני 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ https://www.independent.co.uk/arts-entertainment/books/news/jk-rowling-cormoran-strike-robert-galbraith-lethal-white-twitter-a7630516.html
  6. ^ https://twitter.com/jk_rowling/status/977223417857478661
  7. ^ "BBC - Robert Galbraith's Cormoran Strike novels to be adapted for major new BBC One drama series - Media Centre". bbc.co.uk. נבדק ב-16 באוגוסט 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Nancy Tartaglione. "JK Rowling's 'Cuckoo's Calling' To Become BBC Drama Series - Deadline". Deadline. נבדק ב-16 באוגוסט 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ http://www.brontefilmandtv.co.uk/work
  10. ^ https://www.bbc.com/news/entertainment-arts-37296931
  11. ^ http://www.brontefilmandtv.co.uk/single-post/2016/11/04/Holliday-Grainger-Joins-Tom-Burke-for-BBC-and-HBOs-Strike-Series