ד. ה. ברנהם ושות'
| מדינה |
ארצות הברית  |
|---|---|
| מטה הארגון |
שיקגו |
  | |
ד. ה. ברנהם ושות' (באנגלית: D. H. Burnham & Company) הייתה חברת אדריכלים (אנ') בשיקגו, אילינוי, אשר פעלה בשנים 1891–1912. כיורשת של ברנהם ורוט (אנ'), השם שונה לאחר שג'ון ולבורן רוט מת ב-1891. רוט היה האדריכל היועץ הראשי של התערוכה הקולומביאנית העולמית (1983). לאחר מותו של רוט, דניאל הדסון ברנהם לקח את התואר הזה יחד עם התפקיד של ראש הבנייה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ד. ה. ברנהם ושות' המשיכו לקבל הזמנות תכנון. הפרויקטים כללו את בניין כיכר אליקוט (אנ') בבפאלו, ניו יורק, פיקוח על השימור והרחבת בניין מרשל פילד ושות' (אנ') בשיקגו בין השנים 1893 ל-1914, תכנון ובניית בניין סילברסמית', כיום מלון סילברסמית' (אנ') במרכז העסקים הראשי של שיקגו, בשנות ה-90 המאוחרות, תחנת פנסילבניה בפיטסבורג (1903), תחנת יוניון (אנ') באל פאסו (1906), תחנת יוניון (אנ') בוושינגטון הבירה (1907) ובניין הלאומי (אנ') בשיקגו (1907).
בשנים 1894–1895 היה ברנהם נשיא המכון האמריקאי לאדריכלים (אנ') (AIA) והתבקש לערוך תוכניות לערים: וושינגטון די. סי. (1902), קליבלנד (1903) וסן פרנסיסקו (1905).
תוכנית ברנהם[עריכת קוד מקור | עריכה]
תוכנית ברנהם (אנ') (1909) הייתה תוכנית תכנון ערים לעיר שיקגו. התוכנית שמרה על שמורות יער לאורך ובסמוך לגדת האגם של העיר, כדי להבטיח את שימורן במקרה של התפוצצות אוכלוסין.
כאשר ברנהם מת ב-1912 החברה הועברה לעובד מהימן ותיק, אשר מאוחר יותר שינה את השם לגראהם, ברנהם ושות' (אנ').
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Carl W. Condit, The Chicago School of Architecture: A History of Commercial and Public Building in the Chicago Area, 1875–1925, University of Chicago Press; Revised ed., 1998, pp. 108–115. מסת"ב 978-0226114552
- Smith, Carl, The Plan of Chicago: Daniel Burnham and the Remaking of the American City, University of Chicago Press; 1st Edition, 2006. מסת"ב 978-0226764719
- Hines, Thomas S., (Author), Harris; Neil, (Introduction), Burnham of Chicago: Architect and Planner, University of Chicago Press; 2nd ed., 2008, pp. 268–311. מסת"ב 978-0226341729
