האופרה המלכותית השוודית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האופרה המלכותית השוודית
Kungliga Operan
מידע כללי
סוג תיאטרון לאומי, להקת אופרה עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום עיריית סטוקהולם עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה שוודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים גוסטב השלישי, מלך שוודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1773
תאריך פתיחה רשמי 1773 עריכת הנתון בוויקינתונים
www.operan.se
(למפת סטוקהולם רגילה)
 
האופרה המלכותית השוודית
האופרה המלכותית השוודית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
האופרה המלכותית השוודית במבט מדרום מערב

האופרה המלכותית השוודיתשוודית: Kungliga Operan) היא הבימה הלאומית לאופרה בשוודיה. הבניין נמצא במרכז סטוקהולם, בצדו המזרחי של ארמון גוסטב אדולף. את להקת האופרה ייסד המלך גוסטב השלישי והופעתה הראשונה הייתה ב-18 בינואר 1773, אך בית האופרה הראשון נפתח רק בשנת 1782 והיה בשימוש במשך מאה שנה, עד שהוחלף בסוף המאה ה-19. שני בתי האופרה נקראו באופן רשמי "האופרה המלכותית", אם כי המונחים "האופרה של גוסטב" ו"האופרה של אוסקר", או האופרה "הישנה" ו"החדשה" משמשים כשנדרשת הבחנה.

האופרה של גוסטב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית האופרה המקורי של סטוקהולם, יצירתו של האדריכל קרל פרדריק אדלקרנץ, נבנה לפי הזמנתו של המלך גוסטב השלישי, תומך נלהב באידיאל של אבסולוטיזם נאור וככזה, פטרון גדול של האמנויות. הבנייה החלה בשנת 1775 והתיאטרון נחנך ב-30 בספטמבר 1782 בהצגת "קורה ואלונזו" של המלחין הגרמני יוהאן גוטליב נאומן.

הבניין היה מרשים מאוד באכסדרת הכניסה המרכזית שלו בסגנון הקורינתי, שארבעת עמודיו תומכים בארבעה פסלים ובראשו הכתר המלכותי. האולם בעל ארבעת היציעים היה סגלגל בצורתו והצטיין הן באקוסטיקה והן באפשרויות הצפייה שלו. הפואייה המפואר הכיל מדליונים ופילסטרים נאו-קלאסיים.

בפואייה של האופרה פגש המלך את גורלו: בנשף מסכות ב-16 במרץ 1792 ירה יעקב יוהאן אנקרסטרום במלך, שמת כעבור ימים אחדים. (אירוע זה נתן השראה לאחר זמן לורדי לכתיבת האופרה "נשף המסכות".) לאחר ההתנקשות, נסגר בית האופרה עד 1812.

האופרה של אוסקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

האופרה הישנה נהרסה בשנת 1892 כדי לפנות מקום לאופרה החדשה, שבנה אקסל יוהאן אנדרברג ובנייתה הושלמה כעבור שבע שנים. את האופרה החדשה חנך המלך אוסקר השני בהפקת אופרה שוודית (מסורת שהשתרשה היטב במהלך המאה ה-19), "אסטרלה דה סוריה" של פרנץ ברוואלד.

הבניין החדש נושא את האותיות Kungl Teatern, מילולית "תיאטרון מלכותי" (ומשום כך ראה התיאטרון הדרמטי המלכותי, שנוסד אחריו, מקום להוסיף את האבחנה המייחדת "דרמטי" לשמו), ועכשיו הוא קרוי פשוט "האופרה", או Operan זהו בניין מלכותי בסגנון נאו-קלאסי, ולו פואייה מוזהב מרהיב ומדרגות שיש מפוארות ואלגנטיות, המובילות אל אולם תלת-יציעים, קטן במשהו מן התיאטרון הישן. כיום יש בו 1,200 מקומות ישיבה.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Beauvert, Thierry, Opera Houses of the World, The Vendome Press, New York, 1995. ISBN 0-86565-978-8

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]