האידאולוגיה הגרמנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

האידאולוגיה הגרמנית הוא ספר שנכתב על ידי קרל מרקס ופרידריך אנגלס באביב 1845. מרקס ואנגלס לא מצאו מוציא לאור שיאות לפרסם את הספר, ולכן הוא לא פורסם בימי חייהם. מאוחר יותר מצא המרקסיסט הסובייטי דוד רייזאנוב את החיבור ופרסם אותו לראשונה בשנת 1932 במסגרת "מכון מרקס-אנגלס" במוסקבה.

הספר מחולק לפרקים הכתובים בסגנון של ויכוח סאטירי מול הההגליאנים הצעירים דוגמת לודוויג פוירבאך, מקס סטירנר וברונו באואר. טקסט זה הופך את התיזה ההגליאנית, לפיה העולם מעוצב על ידי האידאות ואין מציאות מחוץ לתודעה המכוננת אותה, וקובע כי המציאות היא זו שמעצבת את התודעה ולא להפך.

עם זאת, חלקו הראשון של הספר כתוב בצורת מבוא שנראה כמו הרחבה והבהרה של חיבור קודם בשם "תזה על פוירבאך". חלק זה הוא ניסוח מחודש של תאוריה היסטורית שמרקס החל לכנות בשם "תפיסה חומרית של ההיסטוריה" (ואשר ידוע כיום בשם מטריאליזם היסטורי).

מאז פרסומו הראשון ראו מלומדים מרקסיסטים בחיבור זה עבודה חשובה במיוחד, היות שמבין כל החיבורים של מרקס אודות התאוריה של ההיסטוריה, בעלי אורך ופרוט דומים, הוא נחשב כחיבור הברור ביותר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]