הבדלי מגדר בגיל הרך
 ערך זה הוא חלק מסדרת ערכים בנושא זהות מגדרית | |||
| |||
| פורטל להט"ב | |||
הבדלי מגדר בגיל הרך הוא שדה מחקר בלימודי מגדר ובפסיכולוגיה התפתחותית. מִגְדָּר (באנגלית: gender, גֶ'נְדֶּר) הוא מונח במדעי החברה המתייחס להבחנות בין גבר ואישה התלויות חברה ותרבות, בניגוד להבדלים הפיזיולוגיים.
עד לאמצע המאה ה-20 הייתה ההתייחסות להבדלי מגדר כאל הבדלים הנובעים מההבדלים הגנטיים שבין המינים וכאל עובדת חיים שאין עליה עוררין. בעשורים האחרונים, עם התפשטותם של ערכים דמוקרטיים ועם השינויים החברתיים הרבים שנבעו מכך חלה התערערות במבנה המגדרי, והחלו להתעורר ספקות וטענות כנגד הקביעה שהבדלים אלה נובעים מבסיס מולד-גנטי. ספקות אלה היו הזרז לכמות גדולה של מחקרים שבחנו את הדרך בה הבדלי מגדר מתפתחים עם השנים בליווי הצמוד ותלוי המגדר של רבים מסוכני החברות.
במחקרים העוסקים בהבדלי מגדר בינקות ובילדות חלוקות הדעות. לדעת חוקרים אחדים אין הבדלים גדולים בין בנים לבנות בהתנהגותם החברתית.[1][2] אחרים מוצאים הבדלים גדולים בין בנים לבנות בתוקפנות ובאמפתיה כבר בגיל שנתיים.[3]
מחקרי מזג בינקות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחקרי מזג (טמפרמנט) בינקות מעידים על הבדלי מגדר מסוימים בין תינוקות: למשל, נטייתם של תינוקות-בנים בגיל שישה חודשים למשוך צעצוע מעמית יותר מאשר תינוקות בנות מעלה את האפשרות שהבדלים ביולוגיים הם שמפעילים את התפתחות הבדלי המגדר.
יילודים בנים מפגינים רגישות נמוכה יותר לכאב פיזי ונמנעים פחות מעימות בהשוואה לבנות. בנות בגיל 21 חודשים מגיבות לאט יותר בעת קונפליקט או נמנעות מלהיכנס לעימותים על חפצים, וכך נמנעת הידרדרות לתוקפנות. כן נמצא שבנים מפנים תשומת לב רבה יותר מבנות לגירויים בטלוויזיה הכרוכים באקטיביות רבה.[1]
הבדלים מוקדמים אלה, שבסיסם ביולוגי-מולד, משולבים בסטראוטיפים התרבותיים שמפנים מבוגרים כלפי בנים וכלפי בנות והם המעצבים הבדלי מגדר מובחנים יותר. הורים מתייחסים לבנים כבר בהיותם יילודים כחזקים ואל בנות כעדינות וחלשות. הבדלי התייחסות כאלה עשויים לכוון התנהגויות חברתיות שיובילו להבדלים שיגשימו את עצמם. נמצא שכאשר מבוגרים צופים במשחקיהם של ילדים צעירים, הילדים מרבים לבטא התנהגות "גברית" או "נשית" מקובלת.[4]
בגיל הגן[עריכת קוד מקור | עריכה]
בגיל הגן מתחילות לבלוט באופן ברור התנהגויות תלויות מגדר. הדבר קשור בין השאר לתהליך התפתחות הזהות המינית המאפיין תקופה זו בחייהם של ילדים. ילדים מתחילים לתהות מה פירוש להיות בן או בת ומהן ההתנהגויות התואמות כל אחד מהתפקידים.
משחקי תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]
במשחק הדרמטי-חברתי ילדים מרבים לבחון את הסטראוטיפים המגדריים להתנהגות ואת מערכות היחסים בין שני המגדרים. את התובנות שלהם על מהותו של המגדר הם מביעים תוך כדי משחקיהם ופעילותם. ילדים בני 5 משחקים בקלות ובלי פקפוק תפקידים של מבוגרים, אבל ממעטים לשחק בתפקיד של בן המגדר האחר. כך, ילדה בגיל הגן לא תגלה כל בעיה לשחק "אמא", אך תעדיף שלא לשחק תפקיד של "אבא". וילדים מרבים להצהיר הצהרות מגדריות כגון: "רק בנים יכולים להיות טייסים, רק בנות יכולות להיות דיילות."[5]
לקבוצות מובחנות של בנים ובנות יש חוקים שונים לגבי מהי ההתנהגות המקובלת והם מרבים לדחות ילדים שאינם מתנהגים בהתאם לנורמות המגדר. עמיתים מתעלמים מילדים המשחקים עם בני המגדר האחר, ובאותו אופן, בנות אסרטיביות, תקיפות ונמרצות נדחות על ידי חברותיהן, אך מועדפות על ידי בנים.
מערכות הקשרים החברתיות של בנים רחבות יותר, משום שהם מעדיפים אינטראקציות חברתיות, ויחסיהם אקסקלוסיביים פחות מאלה של בנות.[6] בנים משתמשים במספר רב יותר של פקודות והם תחרותיים יותר. לעומת זאת, הרשתות החברתיות של בנות מצומצמות יותר, אולם האינטנסיביות של החברויות שלהן רבה יותר והדגש בחברותיות אלה היא על אינטימיות. בנות מציעות הצעות, שומרות תורים, ומשחקות משחק סוציו-דרמטי בשיעור פי שניים מבנים[דרושה הבהרה].
בנים דומיננטיים ובנות דומיננטיות משתמשים באסטרטגיות התנהגותיות שונות כדי לזכות בדומיננטיות: בנים פופולריים מרבים להציג אסרטיביות ואילו בנות פופולריות ממעטות להשתמש במטרות אינדיבידואליות ומעדיפות מטרות בין אישיות ושיתופי פעולה. בקבוצות של בנים נמצא מתאם חיובי בין אסרטיביות חברתית, דומיננטיות וקבלה. בקבוצות בנות נמצא מתאם שלילי בין קבלה לדומיננטיות. הבדלי מגדר אלה מאפיינים גם את תרבות המבוגרים בחברה המערבית.
התנהגות תוקפנית וניהול קונפליקטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בגיל הגן מתחיל לבלוט הבדל מגדרי גם בהקשר להתנהגות תוקפנית ולניהול קונפליקטים. בנות מרבות יותר להשתמש בהתנגדות מילולית ובמשא ומתן במהלך קונפליקטים מאשר בנים, דבר המונע הסלמה למצבי תוקפנות.[7] בתצפיות על ילדים בני 5–6 נמצא שבנים מתנהגים התנהגות כופה, תובענית ומאיימת יותר מבנות. בנות בגיל זה פועלות בדרך רכה יותר, משככת ומקלה ביחסיהן עם חברות. בנים מעריכים התנהגות תחרותית ואילו בנות מעריכות שיתוף פעולה.
בגיל הגן מתגלים הבדלים בין המינים גם ברמות האמפתיה וההתנהגות הפרו-חברתיות. אמנם אין הבדלים בשיעורי ההתנהגות הפרו-חברתית בין בנים לבנות,[8] אך בנות נוטות להראות יותר סימנים של דאגה אמפתית לנוכח מצוקה של אח מאשר בנים.[9] יש מניחים שהבדלים אלה קשורים לחיברות שונה בין המינים. נראה שהנורמות החברתיות דורשות מנערות להיות פרו-חברתיות, בין אם הן מרגישות אמפתיה ובין אם לא. נראה שמדובר בהתנהגות הקשורה לטיפול והזנה, הנתפסות בחברה כמאפיינות את המין הנשי.
עדות להבדלים אלה זו ניתן לראות במחקר שבו בנות, יותר מבנים, סיפרו סיפורים בעלי תימות פרו-חברתיות. מכאן שהיו להן ייצוגים פרו-חברתיים רבים יותר של יחסים ויכולות נרטיביות טובות יותר.[10] בנות הפגינו רמות גבוהות יותר של כשירות מילולית, הבנה רגשית, יכולת נרטיבית, התפתחות מוסרית מוקדמת.[11]
קבוצות מבוססות מגדר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בגיל הגן ניכר שימוש הולך וגובר במגדר לביסוס קבוצות עמיתים. בפעוטונים, בגני ילדים ובמגרשי משחקים - קבוצות העמיתים הן בדרך כלל בנות אותו המין קבוצות של בנות הן בדרך כלל מצומצמות והבנות משחקות בעיקר במשחקים שקטים ופחות פיזיים. לעומתם, הרשת החברתית אצל בנים גדולה יותר והיחסים פחות אקסקלוסיביים וחבריהן עסוקים רבות בתחרותיות ובמאבק על דומיננטיות. ילדים חוברים לבני מינם לעיתים קרובות יותר מאשר לבני המין הנגדי ונטייה זו נחשבת לתורמת המשמעותית ביותר להתפתחות תפקידי מגדר.[12][13]
הפרדת המגדר הגוברת בקבוצות ילדי גן משפיעה על החברויות שלהם. רובן של החברויות הופכות להיות חד-מגדריות, אם כי עדיין קיימים זוגות מעורבים. גם כאשר קיימת חברות בין זוגות מעורבים, חלקם יעדיפו לשחק בנפרד בגן וישחקו יחד רק אחרי הצהרים במסגרת הבית. הדבר מעיד על כך שמתחילה להתפתח סנקציה למשחק מעורב, והיא גדלה עם השנים עד לדחייה גלויה הבולטת מאוד בשנים הראשונות של בית הספר.
חברויות של בנות נוטות להיות יציבות יותר והן מעדיפות לשתף פעולה עם בנות אחרות. היי ושות'[14] מצאו שבנות ממעטות להענות לבקשות של בנים להצטרף למשחקן ומחוות הפיוס של בני שני המינים מופנות בעיקר כלפי בני אותו המגדר. ייתכן שנטייה מגדרית זו בחברויות קשורה גם להעדפה של סוגי פעילויות ולהעדפה של בנות לאינטראקציה דיאדית ולא קבוצתית.
בחברויות של בנות קיים משחק סוציו-דרמטי מורכב ורב יותר, כמעט כפול מזה שאצל בנים וייתכן שממצא זה מסביר את ההפרדה המגדרית המתפתחת בגיל זה: בנות מוצאות שבנות אחרות הן חברות למשחק יותר מתאימות ויותר מתגמלות מבנים.[11]
ישנם חוקרים שאף המתארים בנים ובנות כחיים בשני עולמות נפרדים (gender segregation) במהלך רוב שנות הילדות.[15][16][17][18]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יורם שורק, דברים שיורמים יודעים: למה בנות משחקות בבובות ובנים במכוניות?, באתר "הידען"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Hay, D.F. & Ross, H.S. (1982), The Social Nature Of Early Conflict., Child Development, 53, Pp. 105-113
- ^ Loeber, R. & Hay, D.F. 1994, Develomental Approaches To Aggression And Conduct Problems., M. Rutter & D.F. Hay (Eds.) Development Through Life: A Handbook For Clinicians. Oxford: Blackwell Scientific
- ^ Cummings, E.M., Iannotti, R.J. & Zahn-Waxler, C. (1989), Aggression Between Peers In Early Childhood: Individual Continuity And Developmental Change., Child Development, 60, 887-895.
- ^ כוכבי ורביב, 2007, פריט ביבליוגרפי מפורט יעודכן בקרוב
- ^ Sawyers, J.K. & Carrick, N. (2003)., Symbolic Play Through The Eyes And Words Of Children. In: D.E. Lytle (Ed.), Play And Educational Theory And Practice. London: Praeger. 159-182.
- ^ Benenson, J.F. (1993)., Greater Preference Among Females Than Males For Dyadic Interaction In Early Childhood., Child Development, 64, 544-555.
- ^ Fabes, R.A. & Eisenberg, N. (1992)., Young Children’s Coping With Interpersonal Anger., Child Development, 63, 116-128.
- ^ Zahn-Waxler, C. Radke-Yarrow, M. Wagner, E & Chapman, M. (1992)., Development Of Concern For Others., Developmental Psychology, 28, 1, Pp. 126-136.
- ^ Roberts, W. & Strayer, J. (1996)., Empathy, Emotional Expressiveness, And Prosocial Behavior., Child Development, 67, Pp. 449-470.
- ^ Laible, D.J. & Thompson, R.S. (2002)., Mother-Child Conflict In The Toddler Years: Lessons In Emotion, Morality, And Relationships., Child Development, 73, No.4, Pp. 1187-1203
- ^ 1 2 Brown, J.B., McCall, N.D. & Dunn, J. (1996)., Why talk about mental states? Significance of children's conversations with friends, siblings and mothers., Child Development, 67, 836-849.
- ^ Underwood, M. (2003), Social Aggression Among Girls., The Guilford press.
- ^ Underwood, M. (2004)., Gender and peer relations: are the two gender cultures really all that different?, In: J.B. Kupersmidt & K.A. Dodge (Eds.) Childrens Peer Relations: From Development To Intervention. (21-36). American Psychological Association, Washington, D.C.
- ^ Hay, D., Castle, J., Davies, L., Demetriou, H., & Stimson, C., Prosocial Action in Very Early Childhood, The Journal of Child Psychology and Psychiatry and Allied Disciplines 40(6), 1999, עמ' 905–916
- ^ Maccoby, E. (1998)., The two sexes growing up apart, coming together., Cambridge Harvard university press.
- ^ Sebanc, A.M. Pierce, S.L. Cheatham, C.L. & Gunnar, M.R. (2003)., Gendered Social Worlds In Preschool: Dominance, Peer Acceptance And Assertive Social Skills In Boys And Girls Peer Groups., Social Development, 12.1 Pp. 91-105.
- ^ Corsaro, W.A. (2003)., Were Friends, Right?, Joseph Henry Press: Washington, D.C.
- ^ Corsaro, W.A. (2005)., The Sociology of Childhood., CA Pine Forge Press.