פסיכולוגיה התפתחותית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פסיכולוגיה התפתחותית היא המחקר של שינוי האדם לאורך החיים. תחום זה של הפסיכולוגיה עוסק במגוון נושאים העוסקים בהתפתחות או בשינוי ובהם: התפתחות גופנית, התפתחות קוגניטיבית, התפתחות חברתית, התפתחות רגשית, יכולת פתרון בעיות, רכישת שפה, הבנה מושגית, הבנה מוסרית וגיבוש הזהות.

פסיכולוג התפתחותי מטפל בבעיות התנהגותיות, בעיות חברתיות ונפשיות אצל ילדים. לדוגמה - בעיות הנובעות מהפרעה נוירו-התפתחותית. במקביל הפסיכולוג ההתפתחותי מלווה גם את הורי הילד במהלך הטיפול.

מחקר ותאוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסיכולוגים התפתחותיים חוקרים, בין השאר, בשאלות הבאות:

  • האם ילדים שונים איכותית ממבוגרים או שפשוט חסר להם הניסיון שעליו מתבססים המבוגרים;
  • האם התפתחות נוצרת דרך התאמה הדרגתית של ידע או דרך מעברים בין שלב חשיבה אחד למשנהו;
  • האם ילדים נולדים עם ידע בתחומים מסוימים או שהם רוכשים הבנה באמצעות הניסיון;
  • האם ההתפתחות מונעת על ידי הקשר חברתי או על ידי הבסיס הגנטי של הילד.

תאוריות מרכזיות בתחום הן:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Human brain NIH.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.