פסיכולוגיה התפתחותית

פסיכולוגיה התפתחותית היא המחקר של שינוי האדם לאורך החיים. תחום זה של הפסיכולוגיה עוסק במגוון נושאים העוסקים בהתפתחות או בשינוי ובהם: התפתחות גופנית, התפתחות קוגניטיבית, התפתחות חברתית, התפתחות רגשית, יכולת פתרון בעיות, רכישת שפה, הבנה מושגית, הבנה מוסרית וגיבוש הזהות.

פסיכולוג התפתחותי מטפל בבעיות התנהגותיות, בעיות חברתיות ונפשיות אצל ילדים ובמקביל מלווה את הורי הילד במהלך הטיפול.
פסיכולוגים התפתחותיים חוקרים, בין השאר, בשאלות הבאות:

• האם ילדים שונים איכותית ממבוגרים או שפשוט חסר להם הניסיון שעליו מתבססים המבוגרים;
• האם התפתחות נוצרת דרך התאמה הדרגתית של ידע או דרך מעברים בין שלב חשיבה אחד למשנהו;
• האם ילדים נולדים עם ידע בתחומים מסוימים או שהם רוכשים הבנה באמצעות הניסיון;
• האם ההתפתחות מונעת על ידי הקשר חברתי או על ידי הבסיס הגנטי של הילד.

תאוריות מרכזיות בתחום הן:

• תאוריית ההתפתחות הקוגניטיבית של ז'אן פיאז'ה
• תאוריית הקונטקסטואליזם החברתי של לב ויגוצקי
• מבנה עומק ומבנה שטח ברכישת שפה של נועם חומסקי
• תאוריות פסיכואנליטיות של התפתחות האישיות של זיגמונד פרויד, מלאני קליין, מרגרט מאהלר, דונלד ויניקוט ועוד
• תאוריית ההתקשרות של ג'ון בולבי
• תאוריית שמונת השלבים להתפתחות האישיות של אריק אריקסון
• תהליך הספרציה-אינדיבידואציה של מרגרט מאהלר

ראו גם

• פסיכולוגיה התפתחותית - מונחים
• התפתחות גוף האדם

קישורים חיצוניים

• פסיכולוג התפתחותי, בלקסיקון הפסיכולוגי "בטיפולנט"
• התפתחות פסיכולוגית, באנציקלופדיה ynet
• "פסיכואקטואליה": זרקור על פסיכולוגיה התפתחותית, גיליון יולי 2008, הסתדרות הפסיכולוגים בישראל

ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.