הגבר המושלם (סרט, 2015)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הגבר המושלם
Mr. Right
בימוי פאקו קבזאס עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט מקס לנדיס עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה טום וילסון
שחקנים ראשיים סם רוקוול
ריזה
ג'יימס רנסון
טים רות'
אנה קנדריק
אנסון מאונט
מייקל אקלונד עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה ארון זיגמאן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה Focus Features עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה Focus Features, נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 15 באפריל 2016 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 95 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה קומדיה רומנטית, סרט פעולה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 8 מיליון דולר
הכנסות $397,903
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הגבר המושלם הוא סרט פעולה-קומדיה אמריקאי בבימויו של פאקו קבזאס. הסרט נכתב על ידי מקס לנדיס, ומככבים בו סם רוקוול, אנה קנדריק, טים רות', ג'יימס רנסון, אנסון מאונט, מיכאל אקלונד.

הסרט עוקב אחר אישה צעירה (אנה קנדריק) המיואשת מקשרים זוגיים, אשר מגלה כי החבר החדש שלה (סאם רוקוול) הוא רוצח שכיר מקצועי בעל ערכים מיוחדים. הסרט יצא לאקרנים בארצות הברית ב-8 באפריל 2016.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרתה (קנדריק) עוזבת את בן זוגה לאחר שהיא מגלה שהוא בוגד בה. בינתיים, בבית מלון כלשהו, פרנסיס (רוקוול) דופק על דלת מלון ומסביר לאישה אשר שכרה אותו להרוג את בעלה כי רצח זה דבר רע, שם על אפו אף אדום של ליצנים ויורה בה למוות. באותו זמן מתכוננת קבוצה של מתנקשים ללכוד את פרנסיס במלון. הופר, רוצח שכיר שעבד בעבר עם פרנסיס ב-CIA, נשאר ברכב המעקב, וצופה כיצד פרנסיס מכניע בקלות את המתנקשים. לאחר האירוע, מקבל הופר שיחת טלפון מהבוסים שלו, המורים לו להעמיד פנים של סוכן FBI ולהיות שותף למשטרה המקומית בניו אורלינס ולבלש גאס פטריק, אשר מונה ללכוד את פרנסיס.

למחרת, פוגשת מרתה את פרנסיס במהלך קניות בסופר, שם הוא מתחיל איתה ומזמין אותה לדייט. הזוג מבלים זמן רב יחד במהלכם מספר לה פרנסיס על עיסוקיו, אך היא לא מאמינה לו ומניחה כי הוא ציני. במהלך הטיול, פרנסיס חד החושים חש בירי של צלף לכיוונו ורוקד עם מרתה תוך התחמקות מכדורי המתנקש. לאחר מכן מבלים את הלילה ביחד.

למחרת בבוקר, פרנסיס משאיר למרתה פתק שבו הוא מבקש להמשיך את הדייט שלהם בלילה. מרתה המאוהבת מספרת הכל לשותפתה סופי, אשר מטילה ספק ביושרתו של פרנסיס. הזוג נפגש בבר באותו לילה, שם פרנסיס מזהה את אחד מאלו שניסו להתנקש בו במלון. פרנסיס יוצא איתו החוצה והורג אותו ואף מספר על זה למרתה ששוב חושבת שהוא צוחק.

אחד מהאחים במשפחת פשע כלשהי מתכנן לשכור את שירותיו של פרנסיס בשם אחיו, על מנת שפרנסיס בעל כללי האתיקה החדשים יהרוג את השוכר והעסק יישאר בשליטת האח הצעיר.

פרנסיס לוקח את מרתה לפגישה עם השוכר המיועד להתנקשות. מן המכונית, היא צופה בפרנסיס שם אף של ליצן והורג את האיש שניסה לשכור אותו. מרתה, מבינה שפרנסיס דיבר אמת על עיסוקו ונבהלת.

מאוחר יותר באותו יום, הופר וגאס באים אל מרתה ומספרים לה על עברו של פרנסיס ועל מצפונו החדש להרוג את אלו ששוכרים אותו. פרנסיס חוזר לדירה ומכה את הופר שחיכה לו שם. הוא מספר למרתה שהופר הוא לא סוכן FBI. לפני שהם יוצאים מהבית מגיעים כמה מתנקשים מטעם המאפיה, פוגים בפרנסיס וחוטפים את מרתה.

פרנסיס מגיע לבית המאפיונרים כדי להציל את מרתה, וחושף בפני מנהיג המאפיה את בגידתו של האח הצעיר. במהלך הקרבות בין פרנסיס לאנשי המאפיה מגלה מרתה שהיא ניחנה בכישרון דומה לפרנסיס ומחסלת גם היא את אחד מהאחים. פרנסיס ומרתה עוזבים את המקום יד ביד.

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סאם רוקוול, פרנסיס 
  • אנה קנדריק מרתה
  • טים רות', הופר
  • ריזה סטיב
  • ג'יימס רנסון פון קרטיגן
  • אנסון מאונט, ריצ'רד קרטיגן
  • מייקל אקלונד, ג'וני מון
  • קייטי נהרה, סופי
  • ג'יידן קיין, ברוס
  • דאגלס מ' גריפין, גאס פטריק
  • לואיס דה סילבה ג'וניור, אספינוזה
  • אלנה סאנצ'ז, דיסון.
  • גארט קרוית'וף, גייג'
  • כריסטופר מת'יו קוק, גרטי
  • רוס גאלו, ג'ף
  • וונדי מקולם, ג'וליה
  • ג'ימי גונזלס, בריון בפארק
  • קלי קונולי, בחורה יפה
  • ג'יג'י ג'ונסון, מרתה הצעירה
  • ג'ונת'ן ביליונס, ילד קטן בשם קייל
  • קופר דודסון, ילד קטן בשם גורדון
  • אלק רימי, צלף
  • סו רוק, שרון לוץ
  • מרקוס מולדין, שוטר העיר.
  • בראדלי גאלו, גבר בסמטה

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס קטגוריה נמענים התוצאה
פרסי בחירת הנוער סרט הקומדיה הטוב ביותר מועמד
השחקנית הטובה ביותר אנה קנדריק מועמד

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]