הדיוויזיה השמינית (האימפריה הגרמנית)
 | |
| סמל מפקדת דיוויזיה בצבא הקיסרי הגרמני | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 הקיסרות הגרמנית |
| שיוך |
 צבא הקיסרות הגרמנית |
| סוג | דיוויזיה |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 5 בספטמבר 1818 – 31 במרץ 1919 (100 שנה) |
| מלחמות | מלחמת העולם הראשונה |
| פיקוד | |
| מפקד נוכחי |
Ernst Ludwig von Tippelskirch  |
  | |
הדיוויזיה השמינית (בגרמנית: 8. Division) הייתה דיוויזיה של צבא הקיסרות הגרמנית. הדיוויזיה לחמה במלחמת אוסטריה–פרוסיה, מלחמת צרפת–פרוסיה ובמלחמת העולם הראשונה, ופורקה עם סיומה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדיוויזיה הוקמה בגלוגאו (כיום גלוגוב, פולין) בנובמבר 1816 כחטיבה בארפורט, וב-5 בספטמבר 1818 הפכה לדיוויזיה ה-8. חיילי הדיוויזיה גויסו מפרובינציית סקסוניה, ובפרט מאזור ארפורט ומאוחר יותר (1901) מאזור האלה. בשנת 1866 לחמה הדיוויזיה במלחמת אוסטריה–פרוסיה והשתתפה בקרב קניגרץ, ובמלחמת צרפת-פרוסיה היא לחמה בקרבות בומון, סדאן והמצור על פריז.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה באוגוסט 1914 הייתה הדיוויזיה חלק מהקורפוס ה-4 בפיקוד פרידריך זיקסט פון ארמין, אשר היה חלק מהארמייה הראשונה. הדיוויזיה נטלה חלק בקרבות מונס, לה קאטו ובקרב על המארן. בשנת 1915 נטלה הדיוויזיה חלק בקרב ארטואה השני ובקרב ארטואה השלישי, ובשנת 1916 היא לחמה במהלך הקרב על הסום. בשנת 1917 היא לחמה בקרב אראס ובקרב פשנדל, ובשנת 1918 היא לחמה במתקפת האביב הגרמנית ולאחר מכן השתתפה בלחימה כנגד מתקפת מאה הימים של מדינות ההסכמה. לאחר המלחמה חזרה הדיוויזיה לגרמניה, וב-31 במרץ 1919 פורקה הדיוויזיה.
מפקדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ארנסט לודוויג פון טיפלסקירך (30 באוקטובר 1825–29 בינואר 1827)
- אולדוויג פון נאצמר (30 בינואר 1827–29 במרץ 1832)
- אוגוסט פון הדמן (30 במרץ 1840–4 במרץ 1848)
- פרדיננד פון ווס-בוך (5 במרץ 1848–27 במרץ 1854)
- קרל אלברט פון רודולפי (21 בנובמבר 1858–5 במאי 1862)
- אוגוסט פון הורן (6 במאי 1862–20 ביולי 1866)
- אלכסנדר פון שילר (21 ביולי 1866–22 במאי 1871)
- הנס פון שכטמאייר (23 במאי 1871–24 במאי 1875)
- לואיס לוין פון רוטמאלר (25 במאי 1875–4 באוגוסט 1880)
- גאורג אלברט פון שוורצבורג-רודולשטיין (5 באוגוסט 1880–24 בספטמבר 1880)
- גאורג קרל פון ברנדנשטיין (25 בספטמבר 1880–15 בנובמבר 1882)
- וילהלם פון גרולמן (16 בנובמבר 1882–16 באפריל 1888)
- מקסימיליאן פון פרזן (17 באפריל 1888–5 באפריל 1889)
- וילהלם פון בלום (6 באפריל 1889–28 באוגוסט 1891)
- הוגו פון איידטמן (29 באוגוסט 1891–17 באפריל 1895)
- ויקטור פון מיקוש-בוכברג (18 באפריל 1895–4 באפריל 1898)
- יוליוס היינריך פון גמינגן-שטיינג (5 באפריל 1898–24 במרץ 1899)
- ססיל פון רנטה-פינק (25 במרץ 1899–17 במאי 1901)
- מקסימיליאן פון פריטוויץ (18 במאי 1901–23 באפריל 1906)
- מקסימיליאן רהל (24 באפריל 1906–21 במרץ 1910)
- אלברט בוסו פון ורדר (22 במרץ 1910–18 בנובמבר 1912)
- גאורג קרל אוגוסט הילדברנדט (19 בנובמבר 1912–19 במרץ 1915)
- ארנסט השני, דוכס סקסוניה-אלטנבורג (20 במרץ 1915–30 במאי 1915)
- תילו פון הנשטיין (1 ביוני 1915–3 באפריל 1916)
- ארנסט השני, דוכס סקסוניה-אלטנבורג (4 באפריל 1916–30 באוגוסט 1916)
- ארתור המן (31 באוגוסט 1916–31 במרץ 1919)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Ruhmeshalle unserer Alten Armee. Herausgegeben auf Grund amtlichen Materials des Reichsarchivs, Militär-Verlag, Berlin 1927, S. 66, 113–114.
