היטלר הסודי
 | |
| סמליל המשחק | |
| כללי | |
|---|---|
| תאריך הוצאה | 25 באוגוסט 2016 |
| סוגה | משחק חברה • משחק קופסה • משחק הסקה חברתית • משחק לוח |
| מספר שחקנים | 5–10 |
| פיתוח |
Tommy Maranges  |
| הוצאה לאור | Goat, Wolf, & Cabbage |
| ארץ מקור |
 |
| שפות | אנגלית |
| עיצוב |
מקס טמקין מייק בוקסלייטר טומי מארנג'ס מקנזי שוברט (איורים) |
| גילאים | 17+ |
| זמן המשחק | 30–60 דקות |
|
secrethitler | |
  | |
היטלר הסודי (באנגלית: Secret Hitler) הוא משחק הסקה חברתית (אנ') שפותח על ידי Goat, Wolf, & Cabbage LLC, מיוצר על ידי Breaking Games ומופץ על ידי Blackbox. משחק הלוח עוצב על ידי מקס טמקין, מייק בוקסלייטר וטומי מארנג'ס, אויר על ידי מקנזי שוברט והופץ לראשונה ב-25 באוגוסט 2016. בהיטלר הסודי, שחקנים נוטלים על עצמם את התפקידים של ליברלים ופשיסטים ברייכסטאג של רפובליקת ויימאר, כאשר שחקן אחד מקבל את תפקיד היטלר. כדי לנצח במשחק, שני הצדדים אמורים לחוקק באופן תחרותי מדיניות ליברלית ופשיסטית בהתאמה, או להשלים מטרה משנית הקשורה ישירות לתפקידו של היטלר.
אופן המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
במשחק השחקנים מחולקים לשתי קבוצות: הליברלים והפשיסטים, כשהאחרונים כוללים גם את תפקיד היטלר. תמיד יהיו יותר ליברלים מאשר פשיסטים בכל משחק. כשמשחקים עם חמישה או שישה שחקנים, יש רק שני פשיסטים (כשאחד מהם הוא היטלר) ושניהם מזהים אחד את השני. במשחקים של לפחות שבעה שחקנים, זהותו של היטלר ידועה לכל שאר הפשיסטים, בעוד שזהות הפשיסטים אינה ידועה להיטלר עצמו.[1][2]
בתחילת כל סיבוב, השחקן משמאל לנשיא הקודם הופך לנשיא החדש (הנשיא הראשון נבחר באקראי). הנשיא בוחר מועמד לקנצלר, וכל שחקן, כולל הממשלה המוצעת, מצביע או "!Ja" (כן בגרמנית) או "Nein" (לא בגרמנית). המועמד לקנצלר אינו יכול להיות הנשיא הנוכחי וגם לא הקנצלר שנבחר בסבב הקודם.
אם יותר ממחצית מהשחקנים מצביעים לשחקן המועמד כרגע לקנצלר, אותו שחקן מקבל את התפקיד והופוך לקנצלר החדש. לאחר כל סבב בחירות מוצלח, הנשיא שולף שלושה כרטיסי מדיניות מראש ערמת הכרטיסים, כאשר כל אחד מהם יכול להיות "ליברלי" או "פשיסטי". לאחר מכן הנשיא משליך את אחד מהכרטיסים הללו לערמת האשפה לפני שהוא נותן את השניים הנותרים לקנצלר, אשר בתורו בוחר אילו מהם יעבור ויחוקק, דבר המסיים את הסיבוב הנוכחי. בתחילת המשחק ישנם בערמת הכרטיסים 6 כרטיסי מדיניות ליברליים ו-11 כרטיסי מדיניות פשיסטיים. לאחר סיום כל סיבוב, תפקיד הנשיא מועבר לשחקן משמאל וחוזר חלילה.
אם הבחירות מסתיימות בשוויון (תיקו) או שיותר ממחצית מהשחקנים הצביעו נגד השחקן המועמד לקנצלר, הבחירות נחשבות כבלתי מוצלחות. בכל פעם שבחירות נכשלות, דסקית מעקב הבחירות (Election Tracker) מתקדמת צעד אחד, התפקיד הנשיאותי מועבר להבא בתור והסבב מסתיים. במידה והיו שלושה סבבי בחירות רצופים שנכשלו, המדיניות הראשונה שעל גבי ערמת הכרטיסים מועברת ומחוקקת ללא פיקוח של הנשיא או הקנצלר, והדסקית מתאפסת. דסקית מעקב הבחירות מאופסת גם אם נבחר קנצלר.
בעוד שלחקיקת מדיניות ליברלית לא תהיה השפעה ישירה על המשחק, חקיקת מדיניות פשיסטית עשויה להעניק לנשיא פעולות ביצוע מיוחדות בשם "סמכויות נשיאותיות", כולל היכולת לבדוק באופן פרטי את שלושת הקלפים העליונים שעל גבי ערמת הכרטיסים; לחקור את החברות במפלגה של שחקן; לבחור את הנשיא לסבב הבא באמצעות בחירות מיוחדות; או לרצוח שחקן. סמכויות אלו מופעלות על ידי חקיקת מדיניות פאשיסטית על שטח שכתוב בו יכולת, לאחר מכן יש לבצע את הסמכות הזו טרם סיום הסיבוב. העברת חמש מדיניות פשיסטיות פותחת את היכולת להפעיל את כוח הוטו לשארית המשחק. בכל פעם שנעשה שימוש בכוח הוטו, דסקית מעקב הבחירות מתקדמת צעד אחד לפני תום הסיבוב.
המשחק מסתיים כאשר נחקקו חמש מדיניות ליברליות או שש מדיניות פשיסטיות, מה שמביא לניצחון של כל מפלגה שהשיגה את הדרישה למספר המדיניות הרצויה. בנוסף, לאחר שנחקקו שלוש מדיניות פשיסטיות, הפשיסטים יכולים לנצח על ידי בחירתו של היטלר לקנצלר. בכל פעם שהנשיא נדרש לרצוח שחקן, הליברלים יכולים לנצח על ידי התנקשות בהיטלר. אם השחקן הנרצח אינו היטלר, המשחק ממשיך מבלי שהשחקנים הנותרים יודעים אם השחקן שנרצח היה ליברל או פשיסט.
פיתוח והפצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המשחק עוצב על ידי מקס טמקין (היוצר המשותף של קלפים נגד האנושות ו-Humans vs. Zombies), מייק בוקסלייטר (מייסד שותף של Mikengreg, מפתחת משחקי הווידאו שמאחורי Solipskier ו-TouchTone) וטומי מארנג'ס (הכותב של Philosophy Bro), ואויר על ידי מקנזי שוברט (מאיירת משחקים כמו Letter Tycoon ו-Penny Press), הידועים יחד בשם Goat, Wolf, & Cabbage LLC. צוות הפיתוח עבד מחוץ לשטח המשרדי שסופק על ידי צוות 'קלפים נגד האנושות' עבור מעצבי משחקים חדשים.[3] הקונספט המקורי פותח על ידי בוקסלייטר ומארנג'ס כאמצעי להנדס מחדש את המשחקיות של Avalon, כאשר טמקין הוסיף השפעה משמעותית מגרסאות של הרוצח.[4] ב-23 בנובמבר 2015, טמקין השיק קמפיין Kickstarter למשחק המבקש 54,450 דולר.[5] הפרויקט מומן בהצלחה ב-200% בתוך 24 השעות הראשונות והקמפיין הסתיים ב-23 בדצמבר 2015, עם סכום כולל של 1,479,046 דולר שהובטחו על ידי 34,565 תורמים, מה שהופך אותו לאחד ממשחקי הקופסה המצליחים ביותר בהיסטוריה של Kickstarter.[6] בינתיים, מהדורת תוכנה חינמית להדפסה ולמשחק של היטלר הסודי הופצה ב-25 בנובמבר 2015, תחת רישיון Creative Commons ייחוס-לא מסחרי-שיתוף זהה 4.0. [7]
היטלר הסודי נשלח לראשונה עבור תומכי Kickstarter, במספר גלים החל ב-25 באוגוסט 2016, והופץ באופן קמעונאי זמן קצר לאחר מכן. המשחק מיוצר על ידי Breaking Games, חטיבה של יצרנית 'קלפים נגד האנושות', AdMagic, והוא מופץ על ידי Blackbox, חברת שילוח שהוקמה על ידי יוצרי 'קלפים נגד האנושות', כולל המעצב של היטלר הסודי, טמקין. אפליקציית נלווית רשמית עם קריינות של ויל ויטון, Secret Hitler Companion, הושקה לצד המשחק עבור משתמשי אנדרואיד ו-iOS.
בפברואר 2017, עותקים חינמיים של היטלר הסודי נשלחו לכל 100 חברי הסנאט של ארצות הברית.[8][9] ביוני 2017, הופצה The Trump Pack (חבילת טראמפ), חבילת הרחבה של היטלר הסודי המחליפה את קלפי הפשיסטים בדונלד טראמפ ובחברים בולטים בממשל שלו באותה תקופה (שון ספייסר, סטיבן מילר, סטיב באנון ומייק פנס בהתאמה), כאשר כל ההכנסות שהופקו ממכירות חבילה זו נתרמו להאיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות.[10]
קבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סקירה באתר The Wirecutter ציינה שלמשחק יש עקומת למידה תלולה עקב החוקים המורכבים שלו.[11] כמו כן צוין שיש לו "נושא שעלול להיות פוגעני".[11]
האתר פוליגון שיבח את המשחק כ"להיט" עם "שטותיות טהורה שאתם תיהנו ממנה משחק אחר משחק".[12]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של היטלר הסודי
היטלר הסודי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- יאיר מור, הבדיחה על היטלר שמגייסת מאות אלפי דולרים, באתר מאקו, 26 בנובמבר 2015
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Orsini, Lauren (18 בינואר 2016). "'Secret Hitler': For Big Groups, A Heil Of A Good Time". Forbes. נבדק ב-8 במאי 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Orland, Kyle (16 בינואר 2016). "Secret Hitler, the bluffing game for people who hate bluffing games". Ars Technica. נבדק ב-8 במאי 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Elahi, Amina (23 בדצמבר 2015). "Cards Against Humanity creator's new team to release Secret Hitler game". Chicago Tribune. נבדק ב-8 במאי 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Hartz, Taylor (15 בספטמבר 2017). "Secret Hitler board game an unlikely hit for Chicago game-makers". Chicago Sun-Times. אורכב מ-המקור ב-15 בספטמבר 2017. נבדק ב-16 בספטמבר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Taylor, Chris (25 בנובמבר 2015). "'Secret Hitler' game turns your friends into Liberals and Fascists". Mashable. נבדק ב-8 במאי 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Bromwich, Jonah (5 בספטמבר 2017). "Secret Hitler, a Game That Simulates Fascism's Rise, Becomes a Hit". The New York Times. נבדק ב-9 בספטמבר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Statt, Nick (29 בנובמבר 2015). "With Secret Hitler, Cards Against Humanity's co-working space becomes an idea machine". The Verge. נבדק ב-8 במאי 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Cullers, Rebecca (28 בפברואר 2017). "Cards Against Humanity's Founder Sent His New Game, About Hitler's Enablers, to All 100 U.S. Senators". Adweek. נבדק ב-1 בינואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Vainshtein, Annie (5 בספטמבר 2017). "'Secret Hitler,' board game about fascism, gaining in popularity". SFGate. נבדק ב-9 בספטמבר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Frauenfelder, Mark (6 ביוני 2017). ""Secret Hitler" board game adds Trump administration booster pack". Boing Boing. נבדק ב-1 בינואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Perling, Anna; Austin, James (9 בדצמבר 2019). "The best beginner board games for adults". The Wirecutter. The New York Times. נבדק ב-12 בנובמבר 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Hall, Charlie; Johnson, Sarah; Theel, Charles (2021-11-05). "The 22 best board games". Polygon (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2022-06-02.