הינשוף והחתלתולה (שיר)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
אדוארד ליר  |
| שפת המקור | אנגלית |
| סוגה | שיר איגיון |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה |
1871 |
  | |
הינשוף והחתלתולה (באנגלית: The Owl and the Pussy-cat) הוא שיר איגיון מאת אדוארד ליר, שפורסם לראשונה ב-1870 במגזין האמריקאי Our Young Folks[1] ושוב בשנה שלאחר מכן בספרו של ליר Nonsense Songs, Stories, Botany, and Alphabets . ליר כתב את השיר לג'נט סימונדס בת השלוש, בתם של חברו ועמיתו של ליר ג'ון אדינגטון סימונדס ואשתו קתרין סימונדס.
"הינשוף והחתלתולה" מציג ארבע חיות אנתרופומורפיות - ינשוף, חתלתולה, חזיר ותרנגול הודו - ומספר את סיפור האהבה בין הינשוף והחתלתולה שמתחתנים בארץ "בה גדל עץ הבונג". שלושת בתי השיר מספרים על אהבה בין הינשוף לחתלתולה. הזוג יוצא הדופן אורז קצת דבש והרבה כסף ומשייט באגמים בסירה ירוקה. לאחר שהינשוף שר ומנגן לחתלתולה בגיטרה, השניים מחליטים להתחתן, אך אין להם טבעת. לכן, הם פונים אל הארץ שבה גדל "עץ הבונג", קונים מהחזיר את טבעת החח שלו ומחותנים, בבית השלישי, על ידי תרנגול הודו. במשתה החתונה הם אוכלים בשר קצוץ (mince) וחבושים, עם כף מיוחדת (runcible spoon), ולבסוף רוקדים יחד לאור הירח על החוף.
חלקים של שיר המשך בלתי גמור, "ילדי הינשוף והחתלתולה," פורסמו לראשונה לאחר מותו של ליר, במהלך 1938. הצאצאים הם חלקית עוף וחלקית חתול, ואוהבים לאכול עכברים. המשפחה חיה במקומות עם שמות מוזרים. החתולה מתה לאחר נפילה מעץ גבוה, ומשאירה את הינשוף כהורה יחיד. מותה גורם לינשוף עצב רב. הכסף אזל, אבל הינשוף ממשיך לשיר בליווי הגיטרה המקורית.[2]
השפעות ויוצירות נגזרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
השיר זכה לפופולריות רבה באנגליה ומחוצה לה, ונחשב לשירו המוכר ביותר של ליר.[3]
מחברת ספרי התמונות הבריטית ביאטריקס פוטר הצהירה ש"סיפורו של רובינסון החזיר הקטן" הוא סיפור הרקע של הדמות פיגי מתוך "הינשוף והחתלתולה". [4] הוא עובד לסרט בעל אותו שם ב-1970.
ב-1996 אריק איידל פרסם את "ההרפתקאות המרתקות למדי של הינשוף והחתלתולה" (The Quite Remarkable Adventures of the Owl and the Pussycat), שעובד גם כספר שמע וכמחזמר.[5]
בשנת 2013 חיברה סופרת הילדים ג'וליה דונלדסון סיפור המשך בשם "הרפתקאותיהם הנוספות של הינשוף והחתלתולה" ובו מסופרות עלילותיהם של הזוג לאחר החתונה.[6]
השיר זכה גם לעיבודים מוזיקליים רבים, ביניהם:
- 1953 - עיבוד של מתיאש שייבר
- 1967 - איגור סטרווינסקי
- 1994 - לורי אנדרסון, באלבום "Bright Red"[7]
- 2012 - טרי ג'ונס חיבר ליברטו עבור בית האופרה המלכותית, קובנט גארדן כחלק מחגיגות אולימפיאדת לונדון[8]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אדוארד ליר, כמה טוב להכיר את מר ליר: שירי אי-גיון (נונסנס), עברית: דפנה עבר-הדני, איורים: אדוארד ליר, תל אביב: טרקלין ליד עקד, 1973, השיר "החתולה והינשוף".
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רועי צ'יקי ארד, ינשוף וחתלתולי – גרסה עברית לשיר נונסנס של אדוארד ליר, 4 באפריל 2007
- דני קרמן, לאייר שירה לילדים, וגם משהו על הג'אברווקי, 16 בדצמבר 2018
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Lucy Larcom, ed. (February 1870), "The Owl and the Pussy-Cat". Our Young Folks 6 (II): 111–112.
- ^ Angus Davidson, Edward Lear: Landscape Painter and Nonsense Poet. John Murray, London 1938, pp. 247–248.
- ^ Jenny Uglow, Mr Lear: A Life of Art and Nonsense. Faber & Faber, London 2017, p. 378.
- ^ Beatrix, Potter (15 בנובמבר 2017). "The Tale of Little Pig Robinson".
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Alfred Hickling, "Eric Idle's The Owl and the Pussycat review – Python primer for kids is a hoot", The Guardian, 25.02.2017.
- ^ Julia Donaldson, The Further Adventures of the Owl and the Pussy-cat, Illustrated by Charlotte Voake, Puffin 2013.
- ^ Laurie Anderson, Bright Red / "Tightrope". Warner Bros. Records Inc. 1994, 9362-455334-2, WE 833.
- ^ Stuart Jeffries, "Terry Jones: the Python, the owl and the pussycat", The Guardian, 24.07.2021.
| בקרת זהויות |
|
|---|