ינשוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgינשוף
A collage of Asio.jpg
משמאל:
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: עופות
סדרה: דורסי לילה
משפחה: ינשופיים
תת־משפחה: Asioninae
סוג: ינשוף
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Asio
ינשוף מפוספס
הינשוף באמנות. בית שטורמן - עין חרוד

ינשוף (שם מדעי: Asio) הוא סוג של עוף לילה דורס ממשפחת הינשופיים.

מיני ינשופים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארץ ישראל ישנם שני מיני ינשופים:

  • ינשוף עצים (Asio otus) - ינשוף שוכן יערות, הנודד בחורף מן הצפון לדרום. יציב, חורף וחולף שכיח בישראל.
  • ינשוף שדות - (Asio flammeus) שוכן בנוף פתוח, ונראה גם ביום. חולף וחורף נדיר למדי, ומקנן נדיר ביותר בישראל.

מינים נכחדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Asio brevipes
  • Asio priscus

אנטומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גודל הינשופים הוא כגודל תרנגולת צעירה, אך בגלל נוצותיהם הם נראים גדולים יותר מגודלם הממשי; צבעם של הינשופים - חום מנומר; הכנפיים והזנב שלהם מחוספסים. רגליהם של הינשופים חזקות מאוד, קצרות ומכוסות בנוצות. מלבד זאת, כל רגל של הינשוף מצוידת בטפרים חדים, כאשר שתי אצבעות של הרגל פונות קדימה, והשתיים האחרות פונות אחורה. ראשו של הינשוף גדול ורחב, ועיניו נמצאות בחלק הקדמי של הראש (כמו אצל בני האדם. אך אצל עופות אחרים מסוגו, עיניים בחלק הקדמי הן תכונה נדירה), כאשר הן בולטות קדימה, ועל ידי כך מקנות לינשוף יכולת ראייה סטריאוסקופית. ככל דורסי הלילה, פרצוף-השמע משמש לקליטת צלילים וניתובם לפתחי האוזניים. צווארו של הינשוף ארוך וגמיש, דבר שמקנה לו יכולת לסובב את ראשו בזווית של עד 270 מעלות, אף יותר מחצי סיבוב ימינה ושמאלה.

אורח חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הינשוף פעיל רק בלילה וצד את טרפו בצורה הבאה: הוא עף בשקט בחושך מוחלט ואז הוא מתנפל על הטרף, הורג אותו בעזרת טפריו וקורע ממנו חתיכות בעזרת מקורו המאונקל. הינשופים מבחינים בטרף בעזרת עיניהם החדות המותאמות לראייה בלילה, ובעזרת חוש שמיעתם המחודד. לאחר סיום עיכול הטרף, הינשוף מקיא את החלקים (צנפה) שאינם יכולים להתעכל בגופו, כגון: נוצות, עצמות ושערות. מזונם העיקרי של הינשופים הוא: עופות קטנים מהם, מכרסמים, זוחלים, חרקים ודגים.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הינשופים חיים בזוגות, והם מחלקים את התפקידים ביניהם. הנקבה מטילה ביצים, ודוגרת עליהם. הזכר מביא מזון לגוזלים, עד שהם לומדים לעוף, ומסוגלים להזין את עצמם לבד. הינשופים אינם בונים קנים, אלא גרים במקומות נטושים וחשוכים כמו: גזעים חלולים של עצים, כוכים, סלעים, או קנים נטושים של ציפורים אחרות. הם מטילים בין 2 ל־9 ביצים לבנות (לעתים נדירות מאוד גודל התטולה הוא 12 ביצים). הגוזלים יוצאים מהביצה עיוורים, ומכוסים בפלומה דקה.

במיתולוגיה ובמקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו של הינשוף נגזר מהמילה "נשף", שפירושה "לילה", ואולי גם בגלל קולות הנשיפה שהינשוף משמיע.

הינשוף מוכר בתור סימן לעתידות, אך גם למעשי כשפים ובשורות רעות, וזאת משום העיניים שלו שנראות כאנושיות שלו והקולות שהוא משמיע. ביוון העתיקה, ובעיקר באתונה, הינשוף היה בעל החיים אשר שוייך לאלת החכמה - אתנה, ומסיבה זו נעשה לסמל המדע, ואף סמלם של מטבעות אתונה, בהם הוא מופיע בדרך כלל.

במקרא, הינשוף נזכר כאחד מהעופות הטמאים (בספר ויקרא), וכעוף חרבות (בספר ישעיה).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P Elephant.png ערך זה הוא קצרמר בנושא בעלי חיים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.