המהפכה המתמדת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

המהפכה המתמדת היא מושג באידאולוגיה המרקסיסטית העוסק במהפכה המיוחלת מבחינתו של הפרולטריון העולמי.

המושג מוזכר לראשונה בכתבי קרל מרקס ופרידריך אנגלס ב"פנייה אל הוועד המרכזי של הליגה הקומוניסטית" ופותח מאוחר יותר על ידי גאורגי פלחנוב, שנחשב לאבי המרקסיזם הרוסי. על פי רעיון זה, במדינות מפגרות, דוגמת רוסיה ויתר מדינות מזרח אירופה, משימות המהפכה הבורגנית דמוקרטית לא יכולות להתבצע על ידי הבורגנות עצמה, משום חוסר התפתחותה. דברי פלחנוב נותחו ופורשו על ידי לאון טרוצקי בספר שפרסם בשנת 1905.

ב-1924, יוסיף סטלין, בהסתמך על אזכור שולי בכתבי לנין, כפר למעשה ברעיון המהפכה המתמדת כשהעלה את רעיון הסוציאליזם בארץ אחת. לאון טרוצקי, שדבק במהפכה המתמדת, הודח מההנהגה והוצג כרוויזיוניסט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]