בורגנות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בורגנות, מעמד בעלי הרכוש המודרני. מעמד בני האדם החיים בעיר והמתפרנסים מבעלות על עסקים, מניהול, וממקצועות חופשיים כגון רפואה, עריכת דין וכדומה. מתואר בניגוד למעמד עובדי-השכר (פרולטריון) המתפרנס משכר עבודתו בעסקים שבבעלות הבורגנות והמדינה. במערכת יחסים זו מתוארת הבורגנות בדרך-כלל כ"מעמד שליט" בשיטה הקפיטליסטית, כלומר זה שהשפעתו על הפוליטיקה והכלכלה היא הרבה ביותר.

[עריכה] אטימולוגיה

מקור המילה במילה הצרפתית "בוּרג", שפירושה עיר. כך נקרא בימי הביניים מעמד הסוחרים ותושבי העיר. לעתים, משתמשים במונח בורגנות להגדרת שמרנות וחוסר תרבות ונימוסים.

[עריכה] היסטוריה

הבורגנות מאופיינת בתרבות המבוססת על רכישה של מוצרים ורכוש פרטי המרמזים על מעמד גבוה (כלי רכב, בגדים, דירות, מוצרי חשמל), צפייה באירועים אמנותיים (הצגות, קונצרטים, תערוכות) והתרועעות בבתי קפה, מסעדות ומועדונים.

לידתו של מעמד זה משויכת לימי הביניים המאוחרים, בתקופה בה החלו לצמוח הערים. כתוצאה ממעבר המרכז הכלכלי מהכפר אל העיר, התחזק השלטון המרכזי ונחלשו מעמדות האצולה והכמורה באירופה. בהתחלה לא התקיימה הבחנה משפטית בין הבורגנים לעניים ושאר בני המעמד השלישי. לא רק זאת, אלא שהבורגנים, בהיותם החלק העשיר במעמד השלישי, נאלצו לשלם את רוב המסים במדינה, היות שהכמורה והאצולה היו פטורות בדרך כלל מנטל המס. במהפכה הצרפתית ובמהפכות אחרות שהתחוללו בארצות אירופה במאה ה-18 והמאה ה-19, שינתה הבורגנות באותן ארצות את המשטר ממלוכני-פאודלי למשטר פרלמנטרי, שבו רוכז עיקר הכוח בידי הבורגנות, אף שזכות הבחירה לפרלמנט הייתה שווה גם למעמדות האחרים. המהפכה התעשייתית אפשרה התעשרות חסרת תקדים של חלקים בבורגנות האירופאית, ויצרה שני תתי-מעמדות: הזעיר בורגנות, כלומר בעלי העסקים הקטנים והמקצועות החופשיים, והבורגנות הגבוהה המחזיקה בבעלות על עסקים גדולים ומנהלת אותם.

אחת ההתייחסויות המרכזיות והידועות לבורגנות היא התייחסותו של הסוציולוג קארל מרקס. מרקס ניתח את הבורגנות כמובדלת ממעמד הפועלים, הפרולטריון. התפתחות הבורגנות תלויה בהתפתחות הפרולטריון, ושני מעמדות אלו קשורים בירידת ימי הביניים ובדחיקת המעמדות הפיאודליים.

הבורגנות בנויה כך שעושרה נובע מעבודתו השכירה של הפרולטריון, כך שעודפי הייצור של החברה מומרים בהון, שבעליו הוא הבורגנות. בכך, הבורגנות זקוקה לפרולטריון על-מנת להגדיל את הונה, ובכך יוצרת את עצמה ואת הפרולטריון. באמצעות תהליך העבודה השכירה וההון, התפתחה העת החדשה והמהפכה התעשייתית, והביאה לקידומה הטכנולוגי חסר התקדים של האנושות.

לפי המרקסיזם, ההתפתחות ההיסטורית ההכרחית היא מאבק בין הבורגנות לפרולטריון, שבו תנושל הבורגנות מנכסיה אשר יועברו לבעלות הפרולטריון אשר יצור לבסוף חברה נטולת מעמדות. תיאורים נאו מרקסיסטיים דוחים התפתחות זו, בייחוד לאור ההשתלשלות ההיסטורית הנוגעת לשיטות כלכלה שיתופיות.