המועצה המדינית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

המועצה המדיניתרוסית:Государственный совет) מוסד ממשל עליון באימפריה הרוסית שהוקם בשנת 1806. עד לשנת 1906 תפקד כמועצה מייעצת לקיסר, בשנים 1906 - 1917 היה הבית העליון של הפרלמנט הרוסי.

ישיבת המועצה לקראת 100 שנים להיווסדה -תמונה של איליה רפין

המועצה לפני שנת 1906[עריכת קוד מקור | עריכה]

קודם להקמת המועצה המדינית, עוד בשנת 1801 הוקמה המועצה הנדרשת (Непременный совет). במועצה זו השתתפו מספר יועצים קרובים של אלכסנדר הראשון. המועצה המדינית הוקמה כחלק של ההצעות לרפורמה שלטונית של מיכאיל ספרנסקי.

הקיסר היה ממנה חברי המועצה בהתאם לרצונו. מעשית, הרוב המוחלט של חברי המועצה היו אנשי אצולה רוסית והמינוי היה לכל החיים. כל שרי הממשלה היו חברי המועצה. יושב ראש המועצה וסגנו קבלו מינוי שנתי מהקיסר. עד לשנת 1865 יושב ראש מועצת השרים היה גם יו"ר המועצה המדינית. אם הקיסר השתתף בישיבת המועצה, הוא היה יו"ר הישיבה. בשנת 1810 למועצה היו 35 חברים, בשנת 1890 - 60 חברים ובמהלך תחילת המאה ה-19 מספר החברים הגיע ל-90.

במשך תקופה ארוכה ישיבות המועצה התקיימו בארמון החורף. בשנת 1885 הישיבות עברו לארמון מרינסקי והתקיימו בארמון זה עד לשנת 1917.

תפקידי המועצה היו כדלקמן:

  • דיון על החוקים החדשים
  • דיון בנושאי מדיניות פנים הדורשים שינוי, הרחבה או הסברים על החוקים הקיימים.
  • דיון בנושאי מדיניות פנים ומדיניות חוץ במצבי חרום
  • דיון על תקציב המדינה
  • דיון ובקרה על ביצועי התקציב
  • דיון בנושאים כלכליים

המועצה כללה אספה הכללית, משרד המדינה (Государственная канцелярия), מחלקות וועדות.

כל הנושאים היו מועברים למועצה רק דרך משרד המדינה ובאמצעות מזכיר המדינה שעמד בראשה. לאחר בדיקת הנושאים, המזכיר היה מעביר אותו למחלקה ספציפית של המועצה לדיון. בהתאם להנחיית הקיסר, נושאים דחופים היו יכולים לעבור ישירות לאספה הכללית. בהתאם למסמך שהיה בבסיס הקמת המועצה היא הייתה צריכה לדון בכל החוקים החדשים. מעשית הדבר לא נשמר. החלטה במחלקות המועצה ובאספה הכללית הייתה מתקבלת על בסיס רוב בהצבעה. לקיסר הייתה זכות לשנות החלטת המועצה.

החל משנת 1832 השרים הפסיקו להעביר למועצה את הדו"ח השנתי על פעילותם. בשנת 1842 התקבל מסמך חדש בהקשר לסמכויות המועצה. בהתאם למסמך החדש, חלק מנושאים חוקתיים הועברו מסמכויות המועצה, לעומת זאת הורחבו סמכויותיה בנושאי מינהל ומשפט.

מחלקות המועצה (עד לשנת 1906)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מחלקת החוקים
  • מחלקה לענייני דת ואזרח
  • מחלקת הכלכלה
  • המחלקה לענייני ביטחון - היה קיים בשנים 1854-1810
  • מחלקה לענייני פולין - הייתה קיימת בשנים 1862-1832
  • מחלקה לענייני תעשייה, מדע ומסחר - הייתה קיימת בשנים 1906-1900
  • ועדת החוקים 1826-1810
  • ועדת קבלת בקשות 1835-1810
  • ועדת עירור להחלטות המחלקות 1917-1884

המועצה לאחר 1906[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתאם למניפסט של הקיסר מ-20 בפברואר 1906 הוקם הפרלמנט הרוסי. המועצה המדינית הפכה להיות הבית העליון של הפרלמנט. מחצית חברי המועצה היו מקבלים מינוי מהקיסר ומחצית היו נבחרים. מספר חברי המועצה שקיבלו מינוי מהקיסר לא היה יכול להיות גדול יותר ממספר חברים נבחרים והם קבלו מינוי מחודש ב-1 בינואר כל שנה.

בעקבות השינויים שונה גם הרכב מחלקות המועצה. משנת 1906 המועצה כללה 2 מחלקות:

  • המחלקה הראשונה הייתה אחריות על הנושאים החוקתיים. המחלקה טיפלה בנושאים שהיו במחלקות בין הסנאט לבין משרד המשפטים. כמו כן המחלקה טיפלה בנושאים הקשורות לעבירות של חברי המועצה, חברי הדומה והפקידות הגבוהה.
  • המחלקה השנייה טיפלה בנושאים כלכליים. המחלקה הייתה דנה בדו"חות השנתיום של משרד האוצר, הבנק של המדינה, בנקים נוספים שבבעלות המדינה, מכירת אדמות המדינה לאנשים פרטיים וכו'.

במהלך מהפכת פברואר הקיסר ניקולאי השני פרסם צו על הפסקת פעילות המועצה עד אפריל 1917. במאי 1917 הממשלה הזמנית ביטלה את כל המינוים שחברי המועצה קבלו מהקיסר. בדצמבר 1917 הממשלה החדשה ביטלה סופית את המועצה המדינית.

הרכב המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במועצה המקורית של שנת 1906 היו 196 חברים (98 על ידי מינוי של הקיסר ו-98 נבחרים).

בחירות חברי המועצה היו לפי 5 חטיבות:

  • חטיבת הדת האורתודוקסית 6 חברים
  • חטיבת ארגוני האצולה - 18 חברים
  • חטיבת הגוברניות - 56
  • חטיבת האוניברסיטאות - 6 חברים
  • חטיבת ארגוני מסחר, תעשייה וכלכלה - 12 חברים
  • חטיבת פינלנד - 2 חברים

הכהונה הייתה ל-9 שנים, למעט נציגי הגוברניות שנבחרו ל-3 שנים. חברי המועצה היו יכולים להיות רק בעלי זכות בחירה, בעלי גיל מעל 40 ובעלי השכלה תיכונית לפחות.

יו"ר המועצה וסגנו קיבלו מינוי שנתי מהקיסר והם נבחרו בין חברי המועצה שקבלו מינוי מהקיסר.

הציבור היה מורשה להיות נוח בישיבות המועצה.

יושבי ראש המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]