ניקולאי נובוסילצב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ניקולאי נובוסילצב

ניקולאי נובוסילצב, (ברוסית:Николай Николаевич Новосильцев ) ‏ (1761 - 20 באפריל 1838 סנקט פטרסבורג) היה רוזן מדינאי רוסי, ראש הממשלה בשנים 1834 - 1838.

ניקולאי נובוסילצב התחנך בביתו של רוזן סטרוגנוב בהיותו בן אחותו מחוץ לנישואים. בשנת 1783 קיבל דרגת קצין זוטר. בשנת 1786 החל לשרת במשרד החוץ. השתתף בדיכוי מרד בפולין בשנת 1794. בשנת 1796 עזב את השרות ועבר להתגורר בלונדון.

עוד בשנת 1790 התקרב לאלכסנדר הראשון. עם עליית אלכסנדר לשלטון חזר לרוסיה והיה בין יועציו הקרובים. בשנת 1806 התקבל כחבר באקדמיה הרוסית למדעים ובהמשך נבחר להיות הנשיא שלה.

בשנת 1804 התמנה לסגן שר המשפטים. בתקופת 1809 - 1812 התגורר בווינה וביצע מספר שליחויות דיפלומטיות. עם פלישת נפולאון לרוסיה חזר לחצר הקיסר.

בשנים 1813 - 1815 היה סגן נשיא של המועצה השלטת בפולין. בשנת 1821 התמנה ליועץ של קונסטנטין פאבלוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה שהיה נציג הקיסר בפולין. תוך הפעלת לחץ בשנת 1824 הדיח את אדם ייז'י צ'ארטוריסקי מתפקידיו באוניברסיטת וילנה ופיטר ממנה מספר פרופסורים פולנים כולל יוזף גולוחובסקי.

בשנת 1820 סיים את עבודתו על הכנת חוקה לאימפריה הרוסית. הצעת החוקה כללה הקמת פרלמנט בעל שני בתים, הגבלת שליטת הקיסר במדינה, עצמאות המערכת המשפטית, שוויון כל אזרחי המדינה מפני המערכת המשפטית וכו'. הצעה זו לא התקבלה על ידי הקיסר.

בשנת 1834 התמנה לראש הממשלה.

נפטר בסנקט פטרסבורג בשנת 1834 והוטמן במנזר אלכסנדר נבסקי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]