המעוז של באבכ

המעוז של באבכ
قلعه بابک
Bəzz qalası

מידע על המבנה
סוג	טירה
מיקום	על יד העיר כליבאר, חבל ארסברן, מזרח אזרבייג'ן, איראן
בשימוש פעיל	תחילת המאה ה-9
תאריך הריסה	15 באוגוסט 837
נשלט על ידי	באבכ ח'ראמדין
קואורדינטות	38°50′14″N 46°58′51″E

המעוז של בּאבּכּ או המצודה של באבכ (בפרסית:قلعه بابک או دژ بابک או באזרית: قلعه بابک או Bəzz qalası) הוא מצודה גדולה על פסגת הר ביערות ארסברן, 50 ק"מ מהעיר אהר, 6 ק"מ דרומית-מערבית מהעיר כליבאר שבצפון-מערב איראן, לפי אבן אל-נדים, זה היה מעוזם של ג'ווידאן ושל באבכ ח'ראמדין, מנהיגי הח'וראמים באזרבייג'ן המזרחית או האיראנית, שהתקוממו בשנים 816–838 נגד הח'ליפות העבאסית. המעוז נכבש ונהרס על ידי צבאו של אפשין בשנת 837

הגישה

שרידי המעוז עם הטירה נמצאים בגובה 2,600-2,300 מ' והם מוקפים על ידי קניונים של 400–600 מ'. הגישה אל המעוז מושגת בסדרות ארוכות של מדרגות שבורות המובילות אל פסגת ההר. שם הגישה הקלה יותר היא בשביל עפר שבקצהו פונים שמאלה. מראה החורבות מופיע משמאל, ואז צריכים לחצות שתי פסגות. מהפסגה הראשונה נשקפת הטירה. אחרי עלייה על הפסגה השנייה על חורבותיה הנוספות חולפים על פני צוקים מצד ימין, ללא מעקים. מהטירה נשקפים יער האלונים של ארסבאראן, שמסביב, צוקים משוננים ומרחוק - הרים. הקטע האחרון עד לטירה הראשית כולל מעבר צר ומעין מקדש בצורת פרוזדור באורך 200 מ'. הטירה נראית בלתי מנוצחת בגלל מיקומה על ההר וההגנה של השלגים והקרח.

היסטוריה

קיימת הנחה שהמבצר במקום קיים עוד מתקופת הפרתים ועבר שינויים בתקופת האימפריה הסאסאנית

מרד הח'ראמיה

ג'ווידן, מנהיג תנועת הח'רמיה באזרבייג'ן שעמד בראש שתי התקוממויות בשנים 808-807 ו-816–817 קבע את המטה שלו בבאד, בקרבת הנהר ארס. מנהיג ח'ראמי אחר, אבו עמראן, התעמת תכופות עם אנשי ג'ווידן. באחד הקרבות האלה, ייתכן ב-816, אבו עמראן הובס ונהרג, ומצד שני, גם ג'ווידן נפצע אנושות ומת כעבור שלושה ימים. את מעמדו של ג'ווידן ירש חניכו, באבכ ח'ראמדין שאף נשא את אלמנתו של ג'ווידן לאישה.

אל-טברי מציין שבבאכ התחיל את המרד בשנים 816-817. בהתחלה הח'ליפה אל-מאמון התייחס פחות להתקוממות בגלל המרחק הרב מחבל ח'וראסאן שבו התגורר באותה תקופה, מלחמות הירושה והעיסוק בתככיו של אל-פדל אבן סהל. נסיבות אלה אפשרו לבאבכ ולתומכיו לחזק את כוחם. בסופו של דבר בשנים 820-819 שלח אל-מאמון את הגנרל יחיא אבן מועאד להילחם בבאבכ אבל הוא לא הצליח לגבור עליו. כעבור שנתיים ניצח באבכ את כוחותיו של עיסא אבן מוחמד אבן עלי ח'אלד. ב-824-825 עוד שני גנרלים של הח'ליפות העבאסית, אחמד אבן אל-ג'ונייד וזוראיכ בן עלי בן צדאקה, נשלחו לאזרבייג'ן כדי לדכא את המרד. באבכ הביס אותם ולקח בשבי את ג'ונייד. ב-827–828 הגיע לאזור כוח עבאסי חדש בפיקודו של מוחמד בן חומייד. על אף מספר ניצחונות, לבסוף גם מוחמד בן חומייד נוצח בקרב האשתאדסאר ב-829. הח'ליפה אל-מאמון נפטר בשנת 833 מבלי שהצליח לנצח את המורדים הח'ראמים. ניצחונותיהם היו קשורים בין היתר, להחזקתם במעוז באד הבלתי מנוצח על ההר. לפי היסטוריונים ערבים שליטתו של באבכ התפשטה גם אל שטחיה הנוכחיים של אזרבייג'ן - דרומה עד קרוב לארדביל ומרנד, מזרחה עד לים הכספי ועד מחוז שמחי ושירוואן, צפונה עד לערבות מוגאן ולגדות הנהר אראס, מערבה עד למחוזות ג'ולפה, נחצ'יבאן ומרנד.

הקרב האחרון בין הח'ראמים לצבא הח'ליפות התקיים במעוז באד ב-15 באוגוסט 837. החר'אמים נוצחו והגנרל אפשין כבש את המבצר. לאפשין היו כוחות צבא נוספים בפיקודו של אבו דולף ששהו במחנה ששכן כ-9 ק"מ מהמעוז. הוא השתמש במחנה זה כבסיס למתקפות בהרים נגד באד. אחרי שהפעיל מכונות מצור ומתיזי נפטא הצליח לכבוש את באד. באבכ הצליח לברוח אבל נתפס והוצא להורג ב-4 בינואר 838 בעיר סאמרא בעיראק בנוכחות הח'ליפה אל-מעתצם.

כיום

שרידי המעוז ידועים כיום כקאלעיה ג'ומהור (כנראה לפי הרי ג'ומהור שבסביבה). הם נמצאים 50 ק"מ מרחק מאהר בגדה השמאלית של הנהר קרסו. מהמעוז באד נשארו שרידי טירה וארמון על פסגת ההר. הטירה נכללה בשנת 1966 ברשימת האתרים הלאומיים, ההיסטוריים ושל התרבות של איראן. היא שופצה על ידי ארגון מורשת התרבות של איראן ומשמשת כיעד למטפסי הרים. בסביבה נמצאו מטבעות וכלי חרס מן תקופה שעד המאה ה-13. בין הממצאים היו כלי חרס מפוסלים ומזוגגים מהתחלת המאה השביעית.

המעוז בנוי בשתי קומות וכולל אולם מרכזי מוקף בשבעה חדרים. יש לו שער אחד. משני צידי הכניסה מגדלים ששימשו את השומרים.

מורשת שני עמים

המעוז של באבך הפך מאוחר יותר לסמל ללאומנות הפרסית. מצד שני, כשמסתייע, ביוזמת מוחמד טרקי זהטבי, הוא התחיל לשמש נקודת אספה לאזרים האיראניים ביום הזיכרון לבאבכ כל שנה בסוף השבוע הראשון של החודש יולי

גלריה

• 
  המעוז באד עם מראה פנורמי
• 
  המעוז באד עם מראה פנורמי
• 
  טירת באבכ
• 
  המעוז של באבכ, מראה אחורי
• 
  המעוז של באבכ
• 
  המעוז של באבכ
• 
  המעוז של באבכ עם מראה פנורמי

ראו גם

• באבכ ח'ראמדין
• ח'רמיה

לקריאה נוספת

• Ali Bahramian, Stephen Hirtenstein (Translated by Rahim Gholami), “Bābak Khurram-Dīn”, in: Encyclopaedia Islamica, Editors-in-Chief: Wilferd Madelung and, Farhad Daftary<http://dx.doi.org/10.1163/1875-9831_isla_COM_00000014>2020
• Maurice Lombard. The golden age of Islam. 2003. s.152. ISBN 1-55876-322-8, 9781558763227
• 2014,Kamran Scot Aghaie, Afshin Marashi Rethinking Iranian Nationalism and Modernity University of Texas Press, Austin עמ' 229

Akbar Shah Najeebabadi History of Islam (Vol 2) Ryad 2001*

• Məhəmmədtağı Zehtabi.«Iran türklərinin əski tariхi». II cilddə Təbriz, 1999

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא המעוז של באבכ בוויקישיתוף

• "אפשין באנציקלופדיה איראניקה 2014 C. E. Bosworth - " Afshin" - Iranica

• באבכ באנציקלופדיה איראניקה 2014
• "באד" באנציקלופדיה איראניקה 2014
• כתבה ב-National Geographic 2/4/2019

Zara Sekhavati Iran: Meeting the nomads of Babak Castle