הים הכספי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הים הכספי
Xəzər dənizi
תצלום לוויין של הים הכספי
תצלום לוויין של הים הכספי
תצלום לוויין של הים הכספי
מידע כללי
על שם כשים עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום בין אסיה ואירופה, מדרום לרוסיה ומצפון לאיראן
סוג ימה מלוחה
מידות
שטח 371,000 קמ"ר
נפח 78,200 קמ"ק
גובה 28 מטר מתחת לפני הים
אורך מרבי 1,030 ק"מ
אורך 1,200 קילומטר
רוחב מרבי 435 ק"מ
רוחב ממוצע 320
עומק מרבי 1,025 מטר
‏עומק ממוצע 184 מטר
מידע נוסף
מליחות 1.2%
נהר מזין וולגה
אגן ניקוז 3,626,000 קמ"ר
מדינות באגן הניקוז

אזרבייג'ן, איראן, קזחסטן, רוסיה, טורקמניסטן יבשות: אסיה

אירופה
אורך קו החוף 7,000 ק"מ
ערים טורקמניסטן:
טורקמנבאשי (קרסנובודסק).
קזחסטן: אקטאו.
רוסיה: דרבנט ומחצ'קלה.
אזרבייג'ן: באקו.
איראן: סארי, רשת וגורגאן.
תחלופת המים 250 שנים
קואורדינטות 40°N 51°E / 40°N 51°E / 40; 51
הים הכספי והסביבה הקרובה של אגן הניקוז שלו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הים הכספי - נוף מבאקו

הים הכספי או ים מזנדראן (בחלק מן השפות המקומיות[1]: הים הכוזרי), על אף שמו, הוא אגם מלוח המצוי בין אסיה לאירופה. הים הכספי הוא האגם הגדול בעולם, ושטחו 371,000 קמ"ר (דומה לשטחה של יפן).

הים הכספי נמצא בין המדינות: רוסיה, אזרבייג'ן, איראן, טורקמניסטן וקזחסטן, וממערב לו נמצאים הרי הקווקז. אין ממנו יציאה כלשהי למקור מים אחר, ומפלס המים בו נשמר על ידי התאדות בלבד. המליחות בים הכספי היא 1.2% (12 גרם לליטר), בערך כשליש מהמליחות הממוצעת של מי ים.

האגם קרוי על שם העם הכספיאני (אנ'), עם עתיק שחי באזור.[2]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הים הכספי, בדומה לים השחור ולימת אורמיה, הוא שארית מהים העתיק פארטתיס. לפני כ-5.5 מיליון שנים, בעקבות התרוממות טקטונית וירידה בגובה הים הפך הים למוקף יבשה.

מפה מדויקת ראשונה של האגם נוצרה ב-1716 על ידי אלכסנדר בקוביץ'-צ'רקסקי, שנשלח לאזור בפקודת פיוטר הגדול. הוא אף הקים שלושה מבצרים על גדות האגם, כבסיס להתפשטות האימפריה הרוסית מזרחה, לאזור ה"טרנס-כספי", כלומר מרכז אסיה.

תוכניות סובייטיות שאפתניות לחיבור הים הכספי לים האזובי, חלקו הצפוני של הים השחור, באמצעות פרויקט תעלת אירואסיה המכונה לעיתים "תעלת מניץ'", החלו במרץ רב משנת 1932, אך העבודה מעולם לא הושלמה בפועל. כיום ברוסיה נחשבת התוכנית לבלתי כדאית מבחינה כלכלית, אם כי הנושא חוזר ועולה מדי פעם.

בשנת 1980, על רקע דאגה מירידת מפלס מי הים הכספי עקב אידוי, נחסמה התעלה שהוליכה מים ממנו אל לגונת גאראבוגאזקול, וזו התייבשה כליל עד 1984. ביוני 1992, לאחר שמפלס מי הים הכספי שב לעלות, נפרץ המחסום בתעלה שבינו לבין הלגונה והיא הוצפה שוב.

בשנת 2003 נחתם הסכם בין רוסיה, אזרבייג'ן וקזחסטן לחלוקת חלקו הצפוני של הים הכספי (64% מהאגם) ביניהן. איראן וטורקמניסטן לא הסכימו לחלוקה זו.

בעלי חיים ודגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בים הכספי גדל החידקן הרוסי, שהוא דג אשר מביציו מופק הקוויאר. דיג יתר הביא לסכנת הכחדה של דגי החידקן באזור, וכיום פעילי איכות הסביבה פועלים להפסקת הדיג בים הכספי. בנוסף, שכן באזור זה, עד לאמצע המאה ה-20, הטיגריס הכספי.

אוצרות טבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

באזור הים הכספי נמצאים שדות עשירים של נפט וגז טבעי. על פי התחזיות, כושר ייצור הנפט מהים הכספי, יגיע לכ-1.5 מיליון חביות ליום (240,000 קוב ליום), שווה ערך לתפוקת הנפט של מקסיקו. קיימות הערכות שונות לגבי היקף העתודות באזור, הערכות הנעות בין 32–220 מיליארד חביות של נפט.

אקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הים הכספי מהווה למעשה אגם סגור. נהר הוולגה ונהר האורל מהווים 80% מהזרימה לאגם. אין לים הכספי מוצא, והוא מאבד את מימיו בהתאיידות בלבד. גובה פני הים משתנה באופן קיצוני במהלך השנים.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר מעבורות חוצות את הים הכספי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הים הכספי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אזרית, טורקית, ערבית ופרסית
  2. ^ הים הכספי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)