הנס קרמרס

הנדריק אנתוני "הנס" קרמרס
Hendrik Anthony "Hans" Kramers
	הנס קרמרס (במרכז) יחד עם סמואל גודסמיט וג'ורג' אולנבק, 1928 בקירוב
לידה	2 בפברואר 1894; רוטרדם, הולנד
פטירה	24 באפריל 1952 (בגיל 58); אוחסטחאסט, הולנד
שם לידה	Hendrik Anthonie Kramers
ענף מדעי	פיזיקה
מקום מגורים	הולנד
מקום לימודים	אוניברסיטת ליידן (1916); אוניברסיטת קופנהגן (1919) ;
מנחה לדוקטורט	פאול ארנפסט
מוסדות	אוניברסיטת אוטרכט (1926–1934); אוניברסיטת קופנהגן (1920–1926); אוניברסיטת ליידן (1934–1952); האוניברסיטה הטכנולוגית בדלפט (1931–1952); Bataafse Petroleum Maatschappij (1941–1945) ;
תלמידי דוקטורט	צ'אלינג קופמאנס, Paul Herman Ernst Meijer, Raymond Marie Ferdinand Houtappel, Daan de Vries, Johannes Marie Joseph Kooy, Johannes Hermanus van der Merwe, Willem Frederik van Peijpe, Andries Zwaan, Pier Groen, Willem Pieter Jacobus Lignac, Lamek Hulthén, Folkert Brouwer, Robert Bruce Lindsay, Charles Christiaan Jonker, Alexander Nicolaas Gerritsen, Dirk ter Haar, Jacob Kistemaker, Luitzen Johannes Oosterhoff, Nico van Kampen, Arie Bijl, Frederik Belinfante, Henri Brinkman, Johanna Hildegonda Margaretha Brunings, Dirk Anton George Bruggeman, Johan Bernard Ubbink, Pierre Alexandre Coenen, Johannes Hermanus van der Merwe
פרסים והוקרה	מדליית לורנץ (1947); מדליית יוז (1951) ;

הנדריק אנתוני "הנס" קרמרס (באנגלית: Hendrik Anthony "Hans" Kramers;‏ 2 בפברואר 1894 - 24 באפריל 1952) היה פיזיקאי הולנדי מפורסם שעבד עם נילס בוהר כדי להבין כיצד גלים אלקטרומגנטיים יוצרים אינטראקציה עם החומר.

רקע והשכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנס קרמרס היה בנם של הנדריק קרמרס, רופא במקצועו, ושל ז'אן סוזאן ברוקלמן. ב-25 באוקטובר 1920 התחתן עם אנה פטרסן, ולזוג נולדו שלוש בנות ובן אחד.

בשנת 1912 סיים קרמרס את לימודיו התיכוניים והחל ללמוד מתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטת ליידן בהולנד. בשנת 1916 קיבל את התואר השני מאוניברסיטה זו. בחירתו הראשונה למנחה לדוקטורט - מקס בורן ששהה בגטינגן - לא הייתה אפשרית עקב מלחמת העולם הראשונה. מכיון שדנמרק הייתה נייטרלית, קרמרס נסע לקופנהגן, שם ביקר את נילס בוהר, שבאותה תקופה עדיין לא היה מפורסם. בוהר הפך למנחה של קרמרס לדוקטורט; המחקר עסק בעוצמות של מעברים אטומיים. אף שאת רוב עבודת הדוקטורט עשה בקופנהגן, את הדוקטורט קיבל קרמרס בליידן ב-8 במאי 1919.

קריירה אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר עבודה של 10 שנים בקבוצתו של בוהר, קודם קרמרס לפרופסור חבר באוניברסיטת קופנהגן. בשנת 1926 עזב את דנמרק וחזר להולנד, שם התמנה לפרופסור מן המניין באוניברסיטת אוטרכט. בשנת 1934 עזב את אוטרכט וירש את פאול ארנפסט בליידן; משנת 1931 ועד מותו הוא החזיק במשרה נוספת באוניברסיטת דלפט לטכנולוגיה. קרמרס היה אחד מן המייסדים של המרכז המתמטי באמסטרדם.

הוא נודע בעיקר בזכות נוסחת פיזור קרמר-הייזנברג שפיתח יחד עם ורנר הייזנברג ב-1925, והפורמולציה של רנורמליזציה בתורת השדות הקוונטית שהציג ב-1948. בנוסף, יחסי קרמרס-קרוניג קרויים על שמו, והוא אחד מהשלושה שעל שמם נקרא קירוב WKB (יחד עם וונצל ו-וברילווין).

בשנת 1947 זכה במדליית לורנץ ובשנת 1951 במדליית יוז.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא הנס קרמרס בוויקישיתוף

הנס קרמרס, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
הנס קרמרס, באתר MacTutor (באנגלית)
הנס קרמרס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
כתבי הנס קרמרס בפרויקט גוטנברג (באנגלית)

	יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים.
	אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.	עריכה

יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.