מקס בורן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מקס בורן
Max Born
1882 –‏ 1970
Max Born.jpg
תרומות עיקריות
פיתוח מכניקת הקוונטים והפירוש הסטטיסטי לפונקציית הגל

מקס בורןגרמנית: Max Born‏; 11 בדצמבר 1882 - 5 בינואר 1970) היה מתמטיקאי ופיזיקאי גרמני לותרני (נולד יהודי אך המיר דתו),[1] חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1954, בזכות תרומתו למכניקת הקוואנטים (משוואת שרדינגר, קירוב בורן לבעיית פיזור). הוא לימד בין השאר באוניברסיטאות גטינגן, ברסלאו והיידלברג שבגרמניה. בחילופי מכתבים בינו לבין איינשטיין, ניסח איינשטיין את אימרתו המפורסמת: "אלוהים אינו משחק בקוביות".

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקס בורן נולד ב-11 בדצמבר 1882 בברסלאו, למשפחה יהודית. אביו, גוסטב בורן (22 באפריל 1850 - 6 ביולי 1900), עסק באנטומיה ואמבריולוגיה, ואמו, מרגרט קאופמן (22 בינואר 1856 - 29 באוגוסט 1886), הייתה בת למשפחת תעשיינים משלזיה. השניים נישאו ב-7 במאי 1881. הייתה לו אחות, קתה, שנולדה ב-5 במרץ 1884 וחצי אח, וולפגאנג (נולד ב-21 באוקטובר 1892 מנישואיו השניים של אביו עם ברטה ליפשטין). מקס בורן התייתם מאמו בגיל ארבע. הוא התחנך בגימנסיון קניג-וילהלם, ומאוחר יותר המשיך את לימודיו באוניברסיטת ברסלאו, ובהמשך באוניברסיטת היידלברג ואוניברסיטת ציריך. בלימודיו לקבלת דוקטורט והביליטציה באוניברסיטת גטינגן, יצר קשר עם מדענים ומתמטיקאים בולטים רבים, בהם קליין, הילברט, מינקובסקי, רונגה, שוורצשילד, פויגט. בשנים 1908-1909 למד בגונוויל אנד קאיוס קולג', קיימברידג'.

לאחר בואו לגטינגן ב-1904, יצר קשרים עם הילברט ומינקובסקי. ב-2 באוגוסט 1913 נישא בורן למרתה הדוויג אהרנברג (גם היא בעלת רקע יהודי) ונולדו להם שלושה ילדים. נכדתו, אוליביה ניוטון-ג'ון, היא זמרת ושחקנית אוסטרלית.

בשנים 1915-1919, חוץ מתקופה שבה שירת בצבא הגרמני, היה בורן פרופסור בפיזיקה תאורטית באוניברסיטת ברלין, שם התחבר עם אלברט איינשטיין. ב-1919 היה לפרופסור מן המנין בפקולטה למדעים באוניברסיטת פרנקפורט. ב-1921 הפך בורן לפרופסור מן המנין בפיזיקה תאורטית ודירקטור המכון החדש לפיזיקה תאורטית בגטינגן. שם, פיתח פרוש הסטטיסטי של פונקציית הגל, ועל כך זכה כשלושה עשורים מאוחר יותר, בפרס נובל לפיזיקה ב-1954.

בשנים 12 השנים (1921-1933) שבהן לימד בורן יחד עם חברו ג'יימס פרנק באוניברסיטת גטינגן, היה לבורן משתף פעולה עם השקפות משותפות על רעיונות יסוד מדעיים - יתרון ברור להוראה ולמחקרו בפיתוח תורת הקוונטים. ב-1925 הציגו בורן וורנר הייזנברג ייצוג באמצעות מכניקת המטריצות לתורת הקוונטים. באותה שנה פרסמו הייזנברג, בורן ופסקואל ג'ורדן מאמר שבו הציגו שימוש במרחב הילברט במכניקת הקוונטים.

במכתב לבורן ב-1926 ציין איינשטיין את אימרתו המפורסמת ביחס למכניקת הקוונטים: "אלוהים אינו משחק בקוביות".

ב-1933 היגר בורן מגרמניה, זאת מאחר שסווג כיהודי על פי תורת הגזע הנאצית וסבל מאנטישמיות, ובשל תמיכתו החזקה בהשקפות פציפסטיות. בורן החל להרצות באוניברסיטת קיימברידג'. בשנים 1936-1953 היה לפרופסור לפילוסופיה של הטבע באוניברסיטת אדינבורו. ב-1939 הפך בורן לאזרח בריטי ולחבר בחברה המלכותית של לונדון.

בשנת 1948 זכה במדליית מקס פלאנק של החברה הפיזיקלית הגרמנית, עבור הישגים יוצאי דופן בפיזיקה תאורטית. ובשנת 1950 זכה במדליית יוז של החברה המלכותית של לונדון על גילוי מקורי בתחום הפיזיקה.

קברו של בורן בגטינגן

בורן פרש ב-1953 ושב לגרמניה. הוא זכה לפרס נובל לפיזיקה בשנת 1954.

בשנת 1955 הצטרף לברטראנד ראסל, אלברט איינשטיין ומדענים נוספים לחתימה על מניפסט ראסל-איינשטיין, שקרא נגד שימוש בנשק גרעיני.

בורן נפטר בבית חולים בגטינגן ב-5 בינואר 1970 ונקבר בעיר זו. הוא הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים.

לאחר מותו, בשנת 1972, האגודה הפיזיקלית הגרמנית והמכון האנגלי לפיזיקה החלו להעניק את פרס מקס בורן עבור תרומה יוצאת דופן לפיזיקה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Greenspan 2005, pp. 61–62.


P physics.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.