הנריק ורגלנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ורגלנד

הנריק ארנולד ורגלנד (נורבגית: Henrik Arnold Wergeland‏; 1808-1845) היה משורר, פרוזאיקאן ומחנך נורבגי, הנחשב למשורר משפיע ביותר, למשורר הלאומי של נורבגיה ולאחד מסמלי החירות הנורבגית. ורגלנד גם ידוע בשל מאבקיו למען היהודים בנורבגיה.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנריק ורגלנד נולד ב-17 ביוני 1808 בעיירה כריסטיאנסנד שבנורבגיה. אביו, ניקולאי ורגלנד, היה מחברי הוועדה שהכריזה על עצמאות נורבגיה בשנת 1814, ושם אמו היה אלטה דורותיאה טאולו (Alette Dorothea Thaulow). משפחתו של ורגלנד חיה באידאולוגיה של חופש רוחני. אחותו של ורגלנד הייתה הסופרת קאמילה קולט. שלוש שנים לאחר הכרזת העצמאות עבד ורגלנד לתקופה מסוימת בוועדה, שהתכנסה באיידסבול (Eidsvoll).

בשנת 1825, בגיל 17, עבר ורגלנד ללמוד תאולוגיה, היסטוריה ובוטניקה באוניברסיטת כריסטיאנה (כיום אוסלו, בירת נורבגיה). ורגלנד נכנס במהרה לעשייה נמרצת בתחום התרבות בכריסטיאנה, שהיית אז רק עיר בורגנית קטנה בת כ-20,000 תושבים, ותוך שנתיים כבר הרים את תדמיתה הספרותית. ורגלנד עסק מעט גם בפילוספיה של החינוך, כשמצד אחד תמך ברעיונותיו של רוסו, ומצד שני החזיק בדעות שמרניות, אשר קובצו בספר קטן שהוציא תחת השם "Henrikopædie. Kortfattede Love for Opdragelsen fra den spædeste Alder". את התואר בתאולוגיה סיים בשנת 1829, לאחר 4 שנות לימוד, היות שלמד אותו בפיזור-מה עקב פעילויותיו התרבותיות.

תחילת היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1830 הוציא ורגלנד לאור את ספר השירה האפית, "SKABELSEN, MENNESKET OG MESSIAS", אותו החשיב ורגלנד לפסגת יצירתו. הספר נכתב כמין תגובה לספר "גן העדן האבוד" של ג'ון מילטון, כשמתוארת בו מלחמה בין האור לחושך, המסתיימת בכיוון האופטימי, שהיה השקפת-עולמו של ורגלנד. מעט לאחר מכן הוציא את ספר השירה "שירי סטלה" (Stella poems), העוסק באהבה ובהנאה מהחיים.

צרפת והשנים האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1831 עבר ורגלנד לגור בצרפת שם חי 15 שנים, עד מותו בשנת 1845. בתקופה זו עסק בעניינים שונים: כתיבת שירים (ביניהם על עניינים פוליטיים באירופה), עריכת עיתונים, ארכיונאות בשירות הממשלה ועמידה בראש המאבק למען זכותם של היהודים להתגורר בנורבגיה. בחסות מאבק זה כתב שני שירים: JØDEN (ב-1842) ו-JØDINDEN (ב-1844). היהודים קיבלו זכות התיישבות ואזרחות מלאה בנורבגיה בשנת 1851, 6 שנים לאחר מותו של ורגלנד.

בשנת 1839 נישא ורגלנד לאמאלי בקנוולד (Amalie Bekkenvold). כמה שנים לאחר מכן לקה בדלקת ריאות, ממנה נפטר ב-12 ביולי 1845.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]